ענף התיירות הוא אחד הנפגעים העיקריים מהתפרצות נגיף הקורונה, ושרון אלון (48), מנכ"ל רשת מלונות אפריקה ישראל שבבעלות משפחת דיין, מרגיש את זה על בשרו. "אנחנו רואים קיטון משמעותי בכניסות תיירים מהמזרח הרחוק", הוא אומר בריאיון ל-ynet. "הנזק הכספי כתוצאה מהביטולים אצלנו ברשת נאמד עד היום בכ-200 אלף שקל ביחס לשנים קודמות בתקופה הזאת, וזה לא מעט".
וכמי שראה כבר כמעט הכל בתחום המלונאות נראה כי הנגיף שהתפרץ בסין לפני כמה שבועות ומתפשט בעולם מציב בפני אלון אתגר מסוג חדש לחלוטין. "יש חשש גדול ואנחנו מוטרדים מהנושא", הוא אומר. לדבריו, בימים אלה עוסקים ברשת בהיערכות ובחשיבה כיצד להתמודד עם המצב, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
ואכן, אלון צבר פז"מ רב בענף ואפשר לומר שהוא התנסה בכמעט כל תפקיד בתחום, גם הזוטר ביותר. הוא התחיל את הקריירה המלונאית שלו בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת במלון הולידיי אין בטבריה כ"בל בוי", ומשם עבר לתפקיד מנהל תורן. מאז המשיך להתקדם, ובין היתר שימש סמנכ"ל מרידיאן חיפה. במשך 15 שנה (2017-2002) מילא תפקידים בכירים ברשת פתאל, בהם מנכ"ל מג'יק סנרייז אילת, מנכ"ל מרידיאן אילת ומנהל אזור תל אביב של פתאל שכלל תשעה מלונות. ב-2017 החל לשמש מנכ"ל מלונות אפריקה ישראל.
הגשמת חלום
אלון לא ישכח את שיחת הטלפון מאיציק דיין, בעלי חברת מלונות אפריקה ישראל שרכש אותה תמורת 900 מיליון שקל. באותה השיחה קיבל אלון את ההצעה להפוך למנכ"ל הרשת. "לרגע לא היססתי", הוא מספר. "עבורי זה היה רגע של הגשמת חלום. מהיום שנכנסתי לענף המלונאות, סימנתי לעצמי להיות מספר אחת. מעבר לזה, זו גם הייתה סגירת מעגל, כי את הקריירה המלונאית שלי התחלתי ברשת הולידיי אין, שהיום זו רשת קראון פלזה. ביום הראשון שלי בתפקיד המנכ"ל תפסתי רגע כשהייתי לבד בחדר, ואמרתי לעצמי: 'וואו הגעתי'".
אלון נולד וגדל ביישוב פוריה שמעל הכנרת. "חייתי בבועה הפסטורלית של צפון הארץ", הוא מספר. "אבי מהנדס שעשה הסבה מהתעשייה האווירית להוראת מחשבים ולימד בתיכון, וגם אמי עסקה בהוראה. אחותי הגדולה המשיכה בדרכם ומשמשת סגנית מנהלת בית ספר בצפון, ואחי הצעיר, שלומי, הוא מוזיקאי ונגן הסקסופון של להקת הדג נחש. כילד וכנער שהתחנך בטבריה, אני זוכר את הדיבורים על עתיד טוב והצלחה. באותה תקופה זה אמר להיות חבר אגד, לעבוד בבנק או להצטרף לעסק של אבא. אף אחד לא חלם להיות מנכ"ל".
את הבום הראשון של הפערים בין הפריפריה למרכז קיבל אלון בצבא, שם שירת ביחידת נ"מ של חיל האוויר. "בפעם הראשונה הבנתי כמה גדול ההבדל ביני לבין חבריי מהמרכז", הוא מספר. "גם הפערים הלימודיים, גם הפערים בתפיסת העולם ואפילו רמת השיח הייתה שונה. דווקא אותם פערים נטעו בי מוטיבציה להוכיח שלמרות המקום שממנו הגעתי - אני יכול להצליח. כשסיימתי קורס מ"כים כמצטיין, הבנתי שיש בי את היכולת הזאת להגיע רחוק".
לאחר השחרור הוא תכנן לנסוע ללמוד משפטים באוניברסיטת לסטר שבאנגליה, אבל כדי שיהיה לו את הכסף הדרוש לשם כך הוא החל לעבוד במלונאות, ושובץ כבל בוי במלון הולידיי אין באילת. "הייתי נער מזוודות, עדיין אותו מושבניק צעיר, עם שיער ארוך, חצוף. לנגד עיניי היתה מטרה אחת בלבד: להרוויח כסף. הייתי מסביר לאורחים באריכות על אופן ההפעלה של המיזוג, על השלט של הטלוויזיה ואיך פועלים מתגי החשמל והאור, וחיכיתי לטיפ המיוחל".
"הייתי נער מזוודות, עדיין אותו מושבניק צעיר, עם שיער ארוך, חצוף. לנגד עיניי היתה מטרה אחת בלבד: להרוויח כסף. הייתי מסביר לאורחים באריכות על אופן ההפעלה של המיזוג, על השלט של הטלוויזיה ואיך פועלים מתגי החשמל והאור, וחיכיתי לטיפ המיוחל"
עד שיום אחד, אורח מסתורי שינה את מסלול החיים שאלון חתר אליו במרץ. "הבאתי לחדר את מזוודתו של מי שאמרו לי שהוא איש עסקים", הוא נזכר. "הסברתי גם לו בהתלהבות על המיזוג עד שקיבלתי טיפ. למחרת נקראתי למשרד המנכ"ל. הגעתי לשם בחשש כבד, ולהפתעתי, על כיסא המנכ"ל ישב אותו אדם שסחבתי את מזוודתו ביום הקודם".
מה הוא אמר לך?
"הוא אמר שהתלהב מהמוטיבציה שלי, דיבר איתי על עולם המלונאות, ובעצם היה הראשון לנבא לי עתיד כמנכ"ל מלון. זה היה הרגע בו החלטתי לוותר על לימודי המשפטים לטובת לימודי המלונאות, ויצאתי לחילופי סטודנטים בהולידיי אין פילדלפיה, על חשבון הרשת. אגב, לאיש הזה קוראים דוד פתאל. הוא ניהל אז את חברת מלונות אפריקה ישראל, שהיתה אז בראשית דרכה, והוא גם זה שנתן לי את ההזדמנות להתחיל בדרך הניהולית, עד שהגעתי למקומי היום".
דוד פתאל בעצם טיפח אותך. איך הוא הגיב על החלטתך לעזוב את רשת פתאל לאחר 15 שנה ולעבור לנהל רשת מתחרה?
"דוד פרגן אז, הוא מפרגן גם היום. אנחנו ביחסים מצוינים".
אלון מספר שהדרך שעשה מלמטה למעלה היא חלק בלתי נפרד מההצלחה שלו. "גם היום אני מזכיר לעצמי את התקופה שבה שימשתי חדרן ומלצר בבתי המלון בהם עבדתי בתחילת הדרך. המטרה להיות מנכ"ל תמיד עמדה מול עיניי, אבל הבנתי שכדי להגיע לשם אני חייב לבצע כל תפקיד בשטח. התקדמתי לתפקידי ניהול דרך קשת התפקידים של ענף המלונאות, כשבכל תפקיד בו הייתי, זוטר ובכיר, הקפדתי לעשות קצת יותר מאחרים".
הדבר בא לידי ביטוי גם בתפיסה הניהולית של אלון, שמאמין כי הדור הניהולי הבא צריך לצאת מתוך שורות הארגון. "כמי שצמח בתוך המערכת חשוב לי להעביר מסר שמעודד קידום פנים ארגוני", הוא מדגיש. "לצורך כך פיתחנו מספר תוכניות קידום, כשהמשמעותית ביניהן היא NEXT GENERATION - תוכנית לפיתוח מנהלים שעוסקת באתגרי הניהול המודרניים בדגש על יישומיות. הדבר החשוב ביותר הוא ההתייחסות לאנשי הצוות, מתוך ידיעה שהצוות הוא המנוע של המלון, הוא המפתח להצלחה".
איך למשל?
"בתפקידי הראשון, כמנכ"ל מלון מג'יק סאנרייז באילות, קיבלתי מלון שעל פניו נועד לכישלון. הבנתי שכדי להצליח אני זקוק לאנשי הצוות, לטפח קודם כל אותם. הבאתי מבשלת שתבשל להם אוכל ביתי, שיפצנו את חדר האוכל, השירותים והמקלחות שלהם לרמה של חמישה כוכבים, עטפתי את העובדים בתנאים סביבתיים ששידרו להם מסר ברור: לנו כחברה - אכפת מכם. מצד שני יצרנו אופק ניהולי עם אפשרות קידום. בתוך זמן קצר הפכנו להיות המלון המוביל במדד שביעות הרצון ברשת, התפוקה עלתה בעשרות אחוזים, שיעור התחלופה ירד משמעותית, והצוות הניהולי נשאר איתי לאורך השנים".
תוכנית הבראה במאות מיליונים
ביולי 2017 מכרו אפריקה ישראל את מלוא ההחזקות שלהם בזרוע המלונות של אפריקה, שבה הם החזיקו במשותף בחלקים שווים, למשפחת דיין. העסקה בוצעה בתמורה כוללת של 413 מיליון שקל, והיא נעשתה בהמשך לעסקה מחודש דצמבר 2016, אז מכרו אפריקה ישראל ונץ למשפחת דיין ארבעה בתי מלון מתוך החברה תמורת 530 מיליון שקל.
שרון, שמונה למנכ"ל הרשת מיד עם רכישתה על ידי משפחת דיין, מספר כי קיבל את מלונות אפריקה ישראל "במצב לא טוב מבחינה פיזית ואנרגטית. אחרי תקופה ארוכה בה הרשת היתה 'על המדף', והאווירה הכוללת בחברה הייתה חסרת חיוניות, הגיעה משפחת דיין, ואיציק דיין, הבעלים, והעלה את הרשת על מסלול ההמראה". מאז, כל מלונות הרשת שופצו בעלות משוערת של כ-250 מיליון שקל, כשירושלים, אילת ות"א - חודשו לחלוטין וכל היתר - שודרגו.
"בתפקידי הראשון, כמנכ"ל מלון מג'יק סאנרייז באילות, קיבלתי מלון שעל פניו נועד לכישלון. הבנתי שכדי להצליח אני זקוק לאנשי הצוות, לטפח קודם כל אותם"
לדבריו, תוכנית ההבראה כללה הוספת מלונות כדוגמת מלון אינדיגו ברמת גן, שנרכש ע"י הבעלים בכ-115 מיליון שקל, או רכישת מחצית הבעלות של מלון קראון פלזה בים המלח מאשטרום בעלות של כ-120 מיליון שקל. בנוסף, בית המכס בנמל יפו נרכש לאחרונה בעלות של כ-50 מיליון שקל, ומתוכנן להיות משופץ מהיסוד, ועם בית הדואר בשדרות ירושלים ביפו, נחתם הסכם שכירות ל-25 שנה, והוא יעוצב על ידי האדריכל קארים ראשיד.
"הרשת", אומר אלון, "נמצאת בתהליך מתקדם להקמת מותג בוטיק נפרד ברמה של 5 כוכבים, מתוך חשיבה, שמלונות הבוטיק ילכו ויתפסו נפח פעילות משמעותי בעיקר באזורי המרכז וירושלים, ומלונות קונספט ייחודיים הם אלו שההתפתחות שלהם תהיה המשמעותית ביותר. אנחנו גם בשלבי סיום של עבודות שיפוצים בעלות של מאות מיליוני שקלים בכל המלונות".
המדינה הקטנה שלנו מוצפת בבתי מלון ורשתות גדולות: פתאל, ישרוטל, בראון שמתרחבת, ומלונות בוטיק. איך אתה מתמודד עם התחרות?
"אני לא מסתכל על האחרים, אני מסתכל רק על הארגון שלנו, רוצה להיות שבע רצון מעצמי".
באמת? אתה הרי לא חי בוואקום.
"כמובן שאני ער לתחרות, אבל גם יודע שיש מקום לכולם. במדינות רבות בעולם ענף התיירות מהווה מנוע צמיחה מרכזי ומשמעותי ביותר. בשנים האחרונות מדינת ישראל נהנית מפריחה תיירותית, שמובילה להתעניינות רבה של משקיעים בענף המלונאות, ויש פתיחה וצמיחה של מלונות בהיקפים חסרי תקדים. לישראל מגיעים כ-4 מיליון תיירים בשנה. אנחנו מדינה שמהווה פסגת תיירות לכל הדתות, בשל המקומות הקדושים. קחי את רודוס, האי הקטן הסמוך לנו, ואליו מגיעים 10 מיליון תיירים בשנה. אני צופה שבתוך כעשור, יגיעו לכאן 10 מיליון תיירים, וענף התיירות יהווה נדבך חשוב בכלכלה הישראלית.
"אני צופה שבתוך כעשור, יגיעו לכאן 10 מיליון תיירים, וענף התיירות יהווה נדבך חשוב בכלכלה הישראלית"
"התחרות בענף מייצרת סטנדרטים ואיכויות גבוהות, כדי לעמוד בציפיות של האורחים, שמגיעים עם דרישות מחמירות מאוד, בעידן בו אנו חשופים ונחשפים בכל אמצעי המדיה. צריך להיערך לכך בתשתיות מתאימות, ומי שיתן את השירות הטוב ביותר – ינצח. בדירוג העולמי של בוקינג אנחנו בציונים מעולים, ומספר האורחים החוזרים גם מהווה פקטור חשוב להצלחה".
בכל זאת צריך קלף מנצח. מה הקלף שלכם?
"בעזרת השיפוץ אנחנו נראים פיזית מעולה, ולשירות שלנו אין מתחרים. כל אינטראקציה עם לקוח נמדדת ונכתבת. למשל, אם לקוח מזמין מגבת, השעון מתחיל למדוד את הזמן שלוקח עד שהוא מקבל אותה. ושוב, הדגש העיקרי ניתן לחברי הצוות, מה שמוביל לשירות טוב לאורח. אני מכיר את האנשים בארגון באופן אישי ומתעניין בחייהם, ואיציק דיין, הבעלים, מגיע למלונות, נפגש עם הסוכנים והצוותים, מחבק ותומך. גם לתקשורת המילולית יש משמעות עצומה, לכן החלטנו לשנות מינוחים שונים שהיו נהוגים בארגון".
למשל?
"האנשים שלנו הם 'אנשי הצוות' ולא 'העובדים', סמנכ"ל הוא מנהל שירות לאורח, ומטה החברה הוא מרכז השירות למלונות. המטרה היא לשנות תפיסות ישנות של 'אדונים ומשרתים' ולשים את חברי הצוות במרכז. בנינו תוכנית לשימור עובדים, מבוססת על הגברת תחושת הביטחון והשקעה באנשי הצוות, שהובילה להורדת שיעור התחלופה מ- 15% ל-7.5% לחודש, דבר שהשפיע באופן ישיר על רמת שביעות רצון הלקוחות, וכנגזרת יצר חסכון של מיליוני שקלים בשנה בהוצאות כוח האדם".
ריסטרט לנפש
אלון משתף בכמה מהקשיים איתם הוא התמודד בעבר ומתמודד היום: "כמנכ"ל צעיר הייתי מעביר ערבי שישי וסופי שבוע במלון, בזמן שהמשפחה שלי בבית. גם הפיקים שלנו, המלונאים, הם כשאחרים נמצאים בחופשה, ואנחנו בעצם אחראים על הגשמת חלומות החופשה של אחרים. כמנהל, יש רגעים לא פשוטים, שאני נוהג לכנות אתגרים ולא קושי. ביומיום אנחנו מתמודדים עם מחסור תמידי בחברי צוות, עם שימור חברי צוות בשוק עבודה מאוד תחרותי, ועל דעת הקהל. גם המעבר בשנים האחרונות ל–OTA, משמע On Line Travel Agents הוא אמנם שינוי מבורך, אבל באותה מידה מהווה אתגר לא פשוט בנתח הרווחים של החברה".
מה אתה עושה בשביל עצמך?
"פרט למשפחה ולחברים, שממלאים אותי באנרגיה, אני גם מקפיד לייצר לעצמי אוויר, לעשות ריסטרט לגוף ולנפש. אני לא מוותר על בילוי עם המשפחה, על ספורט ועל תחביב הצילום. נסיעה קצרה למחוז ילדותי בצפון גורמת לי אושר ומילוי מצברים. ריח העצים המוכר מילדות, צעדה על הכביש, עליו צעדתי כילד בדרך למגרש הכדורגל ובהמשך בדרך לצבא, מקבלים ביטוי בפריים של המצלמה, ואז אני מרגיש איך הראש מתאזן והגוף משתחרר".
כמה זמן אתה רואה את עצמך במלונות אפריקה ישראל?
"אמשיך להוביל את תחום הפעילות התיירותית של קבוצת משפחת דיין. אין לי ספק, שהפעילות תצמח, ונהיה אחת הרשתות החזקות והמובילות בישראל בתחום".
פורסם לראשונה: 08:20, 28.02.20