גור קנה כרטיסים למופעה של סירק דה סוליי ב-1,100 שקל. המופע אמור היה להתקיים ביולי, אך הוא בוטל. כספו – עדיין לא הושב לו. כמו גור יש צרכנים רבים שתוהים האם יקבלו את כספם בחזרה.
"פניתי להפקה בבקשה לקבל את הכסף בחזרה, כי ההופעה בוטלה", סיפר ל-ynet. "נאמר לי שהם מחפשים תאריך חדש ובינתיים לא מחזירים את הכסף. אני רוצה לבטל ואם ארצה להזמין כרטיסים לתאריך אחר, אזמין לתאריך אחר. מבחינתי זה כמו מוצר שאני זכאי לבטל את רכישתו ושיחזירו לי את הכסף. מי שרוצה לשמור על הכרטיסים שישמור עליהם, זה לא מה שאני רוצה. התשובה שקיבלתי לא מספקת אותי".
מפיק המופע בארץ שוקי וייס, מסביר שיתכן שגור כן יקבל את כספו בחזרה, רק לא כרגע. "אנחנו עוד בוחנים את כל האפשרויות. חלק מהאמנים נתנו לנו מועד חלופי ואנחנו בוחנים את האפשרויות לגביו.
"לגבי סירק דה סוליי: סירק דה סוליי העולמית מסרה כי עד מועד ההופעה אליה נרכשו הכרטיסים, תתפרסם הודעה: או שיינתן כרטיס למופע חלופי או שהכסף יוחזר. הודעה זו נשלחה ל-45 אלף רוכשי הכרטיסים בישראל.
"מופע הבכורה היה אמור להיות ב-4 ביוני. עד 4 ביוני הם יתנו לנו או מועד חלופי, אי שהמופע יבוטל ונחזיר את הכסף. יהיו כמה תאריכים של מופעים שלהם בארץ, כך שלצרכנים יהיו כמה אופציות.
אני אלוף הביטולים בגלל המצב שלנו בארץ, אבל הפעם הבעיה היא בעיה עולמית. זה בוץ, אבל גם עם 40 שנה ניסיון בדבר כזה עוד לא נתקלתי".
ייצוגית נגד זאפה
ואכן, כחלק מנזקי משבר הקורונה, בוטלו הופעות וקונצרטים בארץ ובחו"ל, יחד עם ההשבתה של ענף התעופה העולמי. האם מגיע לכם לקבל את הכסף בחזרה? בגדול כן, אבל הנושא מורכב מאחר שגם ספקי ההופעות, ההצגות והטיסות נפגעו קשה מהמצב. יחד עם זאת, קשה להשלים עם מצב בו צרכנים לא יקבלו את כספם בחזרה והגופים ימשיכו לפעול כאילו כלום לא קרה. בפועל, זה מה שקורה בחלק מהגופים משווקי הכרטיסים.
כך למשל, בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת זאפה, שמנהלת את קבוצת הזאפה ומפעילה רשת של 11 מועדונים/אולמות, הוגשה בסוף השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי החברה לא השיבה כספים על הופעות שבוטלו בגלל הקורונה. המבקשת, תושבת הוד השרון טוענת, כי על זאפה היה לפעול להשבה מיידית של הכספים ששולמו על רכישת כרטיסים להופעות שהיו אמורות להתקיים מ-11.3 ואילך ואשר בוטלו ולא התקיימו במועדן, מבלי שכספם הושב.
באירופה: שובר זיכוי להופעות
אז מה עשו בעולם במצבים כאלה? בחלק ממדינות אירופה הוחלט שבעלי עסקים יוכלו להציע לצרכנים שרכשו כרטיס להופעה שובר זיכוי למספר חודשים, שבסופם הצרכן יקבל החזר כספי אם לא מימש אותו.
בישראל יש גופים, כמו הקאמרי, שאימצו מודל דומה לאירופי. בחברת הכרטיסים "לאן" אמרו לנו שיחזירו את הכסף. גופים אחרים מציעים החזר כספי בדרך ייחודית. ב"טיקטים", שמוכרת כרטיסים להופעות בחו"ל, מאפשרים "מכירה מחדש של כרטיסים, ללא עלות של הסבת השם על הכרטיס. חלק מהאנשים כבר קיבלו החזרים ככה, אבל צריך שתהיה פעולה ברמה הממשלתית".
במועצה לצרכנות התקבלו תלונות נגד משרדי כרטיסים ומארגני אירועים ומפיקים שלטענת הצרכנים לא מחזירים כסף ואף לא מאפשרים יצירת קשר. בחלק מהמקרים המארגנים אומרים שניתן יהיה להשתמש בכרטיס להופעה עתידית, אך מועדה אינו ידוע.
מהמועצה לצרכנות נמסר כי "לאור הוראות הדין האוסרות על התקהלות, והעובדה כי המופעים לא התקיימו/לא יתקיימו, אין אפשרות לספק את השירות שנרכש במועד שסוכם ולעמדתנו הצרכן זכאי להחזר מלא בגין השירות שהזמין ולא קיבל. לרוב הצרכנים מסדירים את התשלומים מראש, כך שאין אפשרות לעצור תשלומים עתידיים באמצעות חברת האשראי".
במועצה לצרכנות מסבירים, כי במקרים שבהם משרד הכרטיסים מסר לצרכן שהוא יקבל אפשרות להזמין את אותו מופע (או מופע אחר) במועד אחר, מדובר בשינוי מהותי של החוזה כי ייתכן שלצרכן כבר לא יהיה עניין בקיומו מסיבות שונות. "אם הצרכן לא מסכים לקבל את השירות כפי שהוצע, הוא רשאי לתבוע החזר מלא, ובית המשפט יקבע מה מגיע לו. אם הנושא לא יוסדר, בתי המשפט יהיו מוצפים בכתבי תביעה. מדובר בעשרות אלפי צרכנים שנפגעו באותן נסיבות. לכן על המדינה להוציא הוראת שעה שתקבע זכויות וחובות של שני הצדדים", מדגישים במועצה.
המדינה יכולה להתערב?
מאחר שמדובר במצב שנמצא בתחומי המשפט הפרטי, המדינה לא מתערבת בחוזים כאלה. אין רגולטור שמתעסק בחוזים. עם זאת, המדינה כן מגבילה חוזים אחידים ומגנה על צרכנים באמצעות חוק הגנת הצרכן משום שהם נחשבים לצד המוחלש בעסקה מול גוף גדול. למשל, באמצעות תקנות ביטול עסקה, המאפשרות לצרכנים לבטל עסקה ולקבל החזר כספי. עקב כך, המדינה שוקלת להתערב גם בסיטואציה הייחודית שנוצרה בחודשים האחרונים, של שוק משותק לנוכח משבר הקורונה".
האם מדובר ב"סיכול חוזה"?
לדברי עו"ד חנה וינשטוק טירי, היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, "אין פה תשובה חד משמעית. מדובר במצב של סיכול חוזה - זה מצב בו לא ניתן לקיים את החוזה בגלל אירוע חיצוני, בלי אשמה של אף צד".
לדבריה, במרץ הוקם צוות בראשות המשנה ליועמ"ש, ארז קמיניץ, כדי לבחון הסדרים חוזיים לנוכח משבר הקורונה.
"מה עושים שכתוצאה מהקורונה, הרבה מהחוזים לא ניתנים לקיום. מדובר בכל סוגי החוזים, בין היתר חוזים צרכניים", היא מסבירה. "הצוות מקיים שימועים כבר יותר מחודש, מול גופים כמו גני ילדים, גני אירועים ומפיקים כדי להגיע לפתרונות מוסכמים. כדי לקבל התרשמות לגבי הדין הקיים, קיבלנו עמדות מאוניברסיטאות ומלשכת עורכי הדין - איך להתייחס לדין הסיכול.
"יש המון שאלות שעולות. כרגע אנחנו מנסים לשער מה בתי המשפט יגידו ואיזה פיצוי יקבעו ואנחנו מניחים שהם ינסו להגיע למקומות של פשרות והסכמות. מצד אחד, אנחנו לא רוצים שבעלי עסקים יקרסו כי המדינה כפתה עליהם לבטל הופעות. מצד שני, אנחנו לא רוצים שהצרכן ישלם על משהו שלא קיבל".
יהיו תביעות ייצוגיות בנושא.
"לכן אנחנו מנסים לגבש עמדת יועמ"ש, שנדרשת בכל תביעה ייצוגית, או תיקון חקיקה. כרגע רוח הדברים היא להציע שובר לצרכן. קנית כרטיס להופעה של סלין דיון ואתה רוצה רק אותה? קח שובר לשנה ואם לא תממש אותו, תקבל את הכסף. לגבי אולמות אירועים ייתכן שיינתן מועד חלופי. יהיו הרבה פתרונות ביניים".
