יפאורה ממשיכה לנסות למנוע ייבוא מקביל לארץ של המותג שוופס בטענה שלא מדובר בייבוא מקביל. הפעם פנתה יפאורה לביהמ"ש העליון בטענה שחברת בן שלוש של היבואן אלירן בן שלוש החלה לייבא את מותג המשקאות המוגזים שוופס מבריטניה, למרות שיש צו מניעה נגד החברה. ביהמ"ש קבע כי צו המניעה הוא על ייבוא מאוקראינה בלבד.
הייבוא מאוקראינה של המותג שוופס עומד בלב הסכסוך המשפטי בין הצדדים שהחל במרץ 2019. באוקטובר 2020 קיבל ביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד תביעה לסעד הצהרתי, שהגישה חברת בן שלוש ייבוא וייצוא, נגד חברת יפאורה. לטענת בן שלוש, יפאורה מנסה למנוע את הייבוא לארץ. בית-המשפט פסק כי ייבוא מקביל של המשקה שוופס לישראל הוא חוקי, וכי על יפאורה לשלם לבן שלוש הוצאות משפט בסך של 120 אלף שקל.
יפאורה הגישה ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון, במסגרתו קיבלה צו מניעה לתקופת הערעור. בהסכמת חברת בן שלוש, קבע ביהמ"ש העליון כי עד להכרעה בערעור לא תוכל חברת בן שלוש לייבא משקאות שוופס מקוריים מאוקראינה, וכן חייב את יפאורה להפקיד ערבות בסך 100 אלף שקל, להבטחת כל נזק שייגרם לחברת בן שלוש אם בסופו של דבר יתברר כי לא היה מקום למנוע את הייבוא.
עוד בטרם ניתנה הסכמתה ובטרם צו המניעה המוסכם נכנס לתוקף, הזמינה בן שלוש משלוח של משקאות שוופס בייבוא מקביל מבריטניה. המשלוח שווק בישראל, ויפאורה מיהרה להגיש בקשה לביזיון בית המשפט, בטענה כי חברת בן שלוש הפרה את צו המניעה הזמני שניתן.
אתמול (שלישי), דחה בית המשפט העליון את הבקשה, תוך חיובה של יפאורה בהוצאות, בנימוק כי פסק הדין שניתן התייחס לייבוא משקאות שוופס בייבוא מקביל מאוקראינה. על כן, קבע השופט סולברג, ככל שיפאורה מבקשת למנוע מחברת בן שלוש לייבא משקאות כאמור ממדינות אחרות - עליה לפתוח בהליך לגבי כלל המדינות, שכן ההליך שהיא מצויה בו נוגע לאוקראינה בלבד.
ביהמ"ש המחוזי נתן אישור לייבוא מקביל של משקאות שוופס מאוקראינה, משום שלשיטתו אין בכך כדי להפר את זכויות יפאורה בסימן המסחר הרשום על שמה בישראל, ואין ליפאורה זכות תביעה מכוח הסימן. הוא קבע כי פסק הדין לא מחייב ייבוא ממדינות אחרות.
בן שלוש, המיוצגת על ידי עו"ד אליס אברמוביץ, היא חברה שעוסקת אך ורק בייבוא מקביל של מוצרים שונים לישראל, ביניהם: משקאות קוקה-קולה, חטיפי פרינגלס, מוצרי שוקולד מילקה, פסטה ורטבי פסטה ברילה, בירות מסוגים שונים, כגון קורונה, סטלה, פאולנר, פרנסיסקנר, הוגארדן, משקאות XL ומשקאות אלכוהוליים אחרים כמו וויסקי, ג'וני ווקר, וכן וודקה פינלנדיה. במסגרת זו, היא מתחרה ביבואנים הרשמיים הגדולים ביותר, כגון שסטוביץ, קוקה קולה ודיפלומט, ובכך הביאה לכאורה לירידת מחיריהם של מוצרים אלו בשיעורים חדים.
עו"ד אליס אברמוביץ צילום: שרון לויןהחברה ייבאה משלוח ראשון של שוופס במרץ 2019, מחברה בת של קוקה קולה באוקראינה. מדובר במוצרים כשרים מקוריים, שיוצרו במפעל קוקה-קולה באוקראינה, שהיא בעלת סימן המסחר למותג שוופס במדינה. לחברה נודע כי יפאורה מנסה לעצור את הייבוא המקביל, בטענה כי הוא מפר את סימני המסחר שברשותה. היא חששה שהמכס יעכב לה את הסחורה עקב כך.
יבואנים רשמיים בישראל נוהגים לנסות לסכל ייבוא מקביל בדרכים שונות. בין היתר: מכשילים מתן כשרות רבנות למוצרים שיצאו ממפעלים כשרים אך הגיעו ארצה בייבוא מקביל או פונים למשרד הבריאות בטענה שיבואנים מקבילים משווקים תמרוקים באופן לא בטיחותי. כאן מנסה יפאורה לטעון שהמותג שוופס הוא בבעלות בלעדית שלה בארץ, לפי המדיניות של המותג. שוופס היתה שייכת בעבר לקדבורי, ואחרי שזאת התפצלה היא מכרה את הבעלות בסימן המסחר שלה לכמה יצרני משקאות.
יפאורה טענה שהייבוא מאוקראינה הוא לא ייבוא מקביל כי היא לטענתה יצרנית ולא יבואנית, והמוצר המיובא מאוקראינה הוא מוצר שונה בטעמו ובהרכבו. נטען כי נאסר על הספק האוקראיני למכור בישראל, אך בן שלוש טענה שהוא כלל לא מוכר בישראל אלא מוכר באוקראינה, והיא זאת שמוכרת את מוצריו בישראל .
ביהמ"ש המחוזי מרכז לוד קבע כי מדובר בייבוא מקביל לגיטימי, גם אם יש שונות במשקאות בגלל טעם מקומי אפילו ברמת המרכיבים. כמו כן, קבע כי יפאורה לא הוכיחה שונות מהותית במרכיבים. לפיכך, זה לא מותג שונה או מזויף. בנוסף, קבע ביהמ"ש שהיצרן האוקראיני רשאי למכור במדינתו למי שמעוניין לקנות, ובכך כל מי שרכש את הסחורה רשאי לעשות בה כרצונו כולל לייצאה. כמו כן, נטען על ידי יפאורה לגניבת עין ומוניטין. ביהמ"ש קבע כי מכיוון שמדובר במוצר מקורי אין בטענות האלה דבר.
יפאורה הגישה ערעור בו הדגישה שהיא טוענת נגד השימוש בסימן המסחר שלה. לטענתה, הזכיין באוקראינה שייך לקוקה קולה, חברה המתחרה ביפאורה בישראל. לטענתה, מדובר פה במקרה אחר מזה של ייבוא מקביל כי סימן המסחר בייבוא מקביל נמצא בדרך כלל בידי החברה היצרנית גם בארץ וגם בחו"ל, ופה זה לא המקרה.
