הסערה סביב מימון ימי הבידוד: יו"ר נשיאות המגזר העסקי נגד המתווה המסתמן
(צילום: אורי דוידוביץ)
מאות אלפי ישראלים שהו כבר בבידוד. בשבועות האחרונים, נוכח העלייה בתחלואה ומגע של אנשים רבים יותר עם חולים מאומתים, מספרם רק הולך ועולה.
אחת הבעיות המרכזיות לכל אורך משבר הקורונה הוא הצורך הפתאומי של עובדים להיכנס לבידוד ולהיעדר לפתע ממקום עבודתם, והבעיה החריפה כאמור ככל שהגל השני הלך והתעצם. יחד עם התפשטות הנגיף, הלכה והחריפה שאלת מימון ימי הבידוד, שהממוצע שלהם הגיע לשבעה ימי בידוד לעובד. מי יממן אותם בעצם? העובד עצמו? המעסיק שלו? המדינה? אולי כולם גם יחד?
ניסינו לעשות סדר בנושא הזה, שהופך לאחד העיקריים בתחום העבודה וזכויות העובדים בעיצומו של הגל השני של הקורונה.
מה היה המצב עד עכשיו?
בתחילת משבר הקורונה פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לפיה כל עובד אשר נדרש לבידוד יכול לנצל ימי מחלה בתקופת הבידוד. לעובדים שהסתיימה עבורם מכסת ימי המחלה לא היה מענה.
מי ביקש לשנות את המצב ולמה?
מעסיקים וארגוני מעסיקים עתרו לבג"צ כנגד תעודת המחלה הגורפת וביקשו השתתפות של המדינה במימון ימי הבידוד. בג"צ קיבל את העתירה, קבע שבידוד אינו זהה למחלה וביטל את תעודת המחלה הגורפת. בג"צ קבע כי ההסדר שהיה קיים יתבטל ב-30 בספטמבר.
מהן ההסכמות שהתקבלו?
בעקבות פסק הדין של בג"צ התנהלו דיונים בין משרד האוצר, ארגוני המעסיקים וההסתדרות במטרה לגבש מתווה לתשלום על ימי בידוד.
לפי ההסכמות, עובד יוכל לנצל ימי מחלה על חשבון ימי הבידוד, כאשר התשלום לעובד יהיה בהתאם לחוק דמי מחלה: 0% מערך יום מחלה על היום הראשון, 50% מערך יום מחלה על היום השני, 50% מערך יום מחלה על היום השלישי ו-100% החל מהיום הרביעי לבידוד. המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה.
מעסיק יהיה רשאי לשלם לעובד 100% מערך יום מחלה, החל מיום הבידוד הראשון, אך לא יקבל פיצוי מהמדינה על התשלום המיטיב. עובדים ששבו מנסיעה פרטית מחו"ל לא יוכלו לנצל ימי מחלה על חשבון ימי הבידוד.
מתי יכנסו ההסכמות לתוקף ומה התהליך שיש לעבור עד שיקבעו בחוק?
בעקבות ההסכמות, הסכים בג"צ לדחות את פסילת תעודת המחלה הגורפת עד 28.10.2020, כך שהמצב הקיים נותר בעינו. במהלך תקופה זו יעבירו הצדדים חקיקה בהתאם להסכמות, ואלה יכנסו לתוקף לאחר שיסתיים תהליך החקיקה לא יאוחר מתאריך ההארכה.
מה עושה מועסק שאין בידיו מכסת ימי מחלה ועליו להיכנס לבידוד?
עובד שאין ברשותו מכסת ימי מחלה יקבל תשלום עבור ימי הבידוד, בהתאם לחלוקה הבאה: 0% מערך יום מחלה על היום הראשון, 50% מערך יום מחלה על היום השני, 50% מערך יום מחלה על היום השלישי, ו-70% החל מהיום הרביעי והלאה. תשלום זה ימומן במלואו על-ידי המדינה ויועבר למעסיק.
האם עובד שנמצא בבידוד יכול לעבוד מהבית? האם המעסיק יכול לבקש ממנו לעבוד מהבית?
במקרה שהעובד יכול לבצע את עבודתו מהבית, והמעסיק והעובד מעוניינים בכך, יוכל העובד לעבוד מהבית, כאשר ימי העבודה לא ייחשבו כימי מחלה ולא יינתן בגינן פיצוי מהמדינה.
מה תהליך קבלת הפיצוי מהמדינה? מה על העובדים לעשות, ומה באחריות המעסיקים?
עובד אשר נדרש לבידוד מחויב להירשם באתר משרד הבריאות ולקבל אישור על היותו מבודד. בהמשך, על העובד להעביר את האישור למעסיקו על מנת לקבל את תשלום ימי המחלה (באופן דומה להצגת אישור רופא על ימי מחלה). לאחר מכן, המעסיק יעביר את האישור לביטוח לאומי ויקבל את הפיצוי.
אני מעסיק עובד שברשותו 10 ימי מחלה נותרים ועליו להיכנס ל-5 ימי בידוד. מה התשלום שהעובד יקבל ומה הפיצוי שאני אקבל?
עובד זה ינצל 5 ימי מחלה בתקופת הבידוד. העובד יקבל שכר על 3 ימי עבודה, כאשר 1.5 ימים יהיו על חשבון המעסיק ו-1.5 ימים על חשבון המדינה.
אני מעסיק עובד שברשותו 0 ימי מחלה נותרים ועליו להיכנס ל-5 ימי בידוד. מה התשלום שהעובד יקבל ומה הפיצוי שאני אקבל?
עובד זה לא ינצל ימי מחלה בתקופת הבידוד. העובד יקבל שכר על 2.4 ימי עבודה, כאשר כל הימים יהיו על חשבון המדינה.
אני מעסיק עובד שברשותו 3 ימי מחלה נותרים ועליו להיכנס ל-5 ימי בידוד. מה התשלום שהעובד יקבל ומה הפיצוי שאני אקבל?
תקופת הבידוד תיספר כרצף גם אם במהלכה הסתיימו מכסת ימי המחלה שברשות העובד. על 3 ימי הבידוד הראשונים, ינצל העובד 3 ימי מחלה. על 3 ימי בידוד אלה, יקבל העובד שכר על יום עבודה 1, כאשר 0.5 ימים על חשבון המעסיק ו-0.5 ימים על חשבון המדינה. על 2 ימי הבידוד הנוספים, יקבל העובד תשלום של 1.4 ימי עבודה, כאשר כל התשלום ימומן על ידי המדינה.
תקופת הבידוד תיחשב כתקופה רצופה גם אם במהלכה הסתיימו ימי המחלה של העובד. כל עוד לעובד יש ימי מחלה, עליו לנצל את ימי המחלה ולקבל תשלום בהתאם. אם הסתיימו ימי המחלה של העובד במהלך 3 ימי הבידוד הראשונים, לא יהיה שינוי בתשלום לעובד, המעסיק יקבל עבור אותם ימים פיצוי מלא. אם הסתיימו ימי המחלה של העובד החל מיום הבידוד הרביעי, העובד יקבל תשלום מופחת בגובה 70% משכרו, והמעסיק פיצוי מלא על תשלום זה.
יש מתנגדים רבים למתווה הזה. מי הם?
על המתנגדים נמנים גורמים רבים, מעסיקים וארגוני עובדים כאחד, ובהם הסתדרות העובדים הלאומית, התאחדות המלאכה והתעשייה, נשיאות המגזר העסקי, עמותת "קו לעובד", העותרת לבג"צ עו"ד ליאת תבל, להב ארגוני העצמאים ועוד.
ומה הם טוענים?
כל העותרים בצד המעסיקים מתנגדים להשתתפות של המעסיקים במימון עלות ימי הבידד, כיוון שמצב העסקים גם כך בכי רע. ארגוני העובדים מתנגדים למחיקת ימי המחלה של העובדים ולהפסד הכספי שייגרם לעובדים הנמצאים בבידוד.
זה יהיה המתווה הסופי?
בג"צ דחה את בקשתם של חלק מהגופים המתנגדים למתווה להצטרף לעתירה והסכים לבשת המדינה ושאר החתומים על ההסכם לדחות את הפעלתו ל-28 באוקטובר, כאמור, כדי לאפשר בינתיים הליך חקיקה תקין בכנסת.
קיימת אפשרות סבירה שחברי כנסת רבים יתמכו בעובדים וגם בעסקים הקטנים וינסו לשנות את המתווה. הוא לא יעבור חלק ובקלות את כל שלבי החקיקה הצפויים בכנסת בשבועות הקרובים.
פורסם לראשונה: 16:45, 03.10.20
