משבר התחבורה בישראל, שפוגע אנושות במשק וגוזר על מיליוני אנשים לכלות את זמנם בפקקי ענק, עומד להחריף: ממידע שהגיע לידי כלכליסט עולה כי ייתכן שהקו האדום של הרכבת הקלה לא יושק לפני סוף 2022, בניגוד להצהרות החוזרות שלפיהן יושק כמתוכנן באוקטובר 2021.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כלכליסט חשף בחודש שעבר שדירקטוריון נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) הזמין את מבקר החברה רו"ח קובי נבון לחקור אינספור עיכובים והתייקרויות בפרויקט. המצב ככל הנראה כל כך חמור, שחלק מחברי הדירקטוריון הגדירו את הפערים בין המציאות בשטח לבין המדווח לציבור כרצף של סתירות, שנמסרו להם במשך שבועות ארוכים.
טיוטת הדו"ח שהכין נבון הגיעה לידי כלכליסט ונחשפת כאן לראשונה. הטיוטה, שגובשה בסוף מאי האחרון, נפרשת על פני 114 עמודים, שבהם מפורטים הממצאים השונים לצד פרוטוקולים של שיחות רבות עם בכירי החברה.
לאט יותר, יקר יותר
השורה התחתונה מבהילה. "בישיבת הדירקטוריון האחרונה שהתקיימה, ברביעי במאי 2020, הוצגה מצגת ונוצר הרושם שהלו"ז להפעלה מסחרית של הקו יידחה בשנה והביקורת סוברת שאף מעבר לכך", כתב נבון, שאף הזכיר בדו"ח כי כל הבכירים שעבדו בנת"ע התעקשו שוב ושוב שמועד ההפעלה יהיה אוקטובר 2021. אחד הבכירים האלה הוא שר התחבורה דאז - ושר האוצר הנוכחי - ישראל כץ. כעת מתחוור שבניגוד להצהרות, מועד הפתיחה הלא־רשמי החדש יהיה אי שם ב-2023.
הדו"ח מצא עוד כי "לפי טיוטת דו"ח חברת הבקרה במרץ 2020 שגם התקציב יחרוג מעבר ל-660 מיליון שקל על פי תחזיות החברה, שכן יהיו הפתעות נוספות הן בשל התייקרות של כ-100 מיליון שקל וגם בשל סעיפים לא צפויים". הקו האדום הולאם ב-2010 והוא ממומן מקופת המדינה. התקציב הכולל לקו הוא כ-16.7 מיליארד שקל, לא כולל חריגות.
משמעות הממצאים כפולה. ראשית, לפי נבון, פרויקט הסעת ההמונים החשוב ביותר במדינה עלול להיפתח לציבור הרחב רק בעוד כשלוש שנים ועד אז להותיר את הציבור ואת תושבי גוש דן בפרט עם תוספת פקקי תנועה. שנית, תקציב המדינה, שסופג מכות בשל משבר הקורונה, יצטרך לממן את התוספות לפרויקט. כל זה, כשברקע שני מכרזי ענק לעוד שני קווים בעלות של 15 מיליארד שקל - וכן פרויקט עצום של מטרו תת-קרקעי בתקציב של עד 200 מיליארד שקל.
מסקנה נוספת שעולה מהדו"ח היא שכץ, שהלאים את הפרויקט ב-2010 אבל השיק את העבודות רק בקיץ 2015, יצטרך להסביר סתירה קשה. כיצד ייתכן שרק לפני שנה הוא הצהיר שהמיזם עומד בלו"ז ובתקציב שנקבעו ולא יחרוג מהם, וכעת השקתו נדחית בכמה שנים.
האוצר לא דיווח, המנכ"ל שתק
בדו"ח, נבון מטיח ביקורת גם במשרדי האוצר והתחבורה, שלכאורה לא עקבו כנדרש על התהליכים והמימון. נבון כולל בכך את ועדת ההיגוי הממשלתית שכללה את הפקידות הבכירה במשרד התחבורה, באגף תקציבים ובחשב הכללי. "הביקורת מוצאת כשל תפקודי מובהק בפעילות חברת הבקרה וגורמים במשרד התחבורה והאוצר, וועדת ההיגוי. מעבר לאחריות ההנהלה הקודמת בעניין זה, בחוסר שקיפות שלה לכאורה מול חברי הדירקטוריון וכך שהסתפקה בדיווח קצר וחסר, ואף לא נשמע קולם כמצופה", כתב נבון. לפי הדו"ח, גילויי חריגות או חוסרי תקציב טופלו רק בסוף 2019.
עוד טוען נבון כי חברת הניהול וחברת הבקרה לכאורה לא "הרימו דגלים" בכל פעם שהתגלה איחור קריטי או חשש לדחייה בלו"ז. נבון, שעבר על פרוקטולים של שנים קודמות, מצא ש"חברת הבקרה לא זומנה ולא השתתפה באף ישיבת דירקטוריון, לפחות לא בתקופה המבוקרת. הדירקטוריון הקודם לא אימץ את חוזר רשות החברות במלואו לערוך דיון רבעוני ושנתי שיכלו לפחות לשפוך אור על מצב החברה".
עוד נמצא שהדירקטוריון לא קיבל מידע על איחור בהגעת הקרונות; קיים חוסר דיווח בנוגע לפשרות עם קבלני ביצוע; ולו"ז חדש לא נבדק על ידי חברת הבקרה.
הדו"ח כולל גם ממצאים לגבי ההנהלה הקודמת, לרבות המנכ"ל לשעבר יהודה בר-און שפרש לפני יותר משנה. "ב-2014 עד מחצית 2019 דיווחה ההנהלה לדירקטוריון פעם אחר פעם שאומדן התקציב יספיק עד להפעלת הקו באוקטובר 2021 ושלא צפויה חריגה". עוד נטען שדיווחי ההנהלה היו בבחינת "דבר גמור" שמנע מהדירקטוריון לנהל דיונים. בר-און פרש במאי 2019 לאחר שהאשים את היו"ר רם בלינקוב שהוא לא נותן לו לנהל. מנגד, בלינקוב טען שהמנכ"ל עבד "מעל להנהלה" ובלי לדווח לה לכאורה כיאות. עם פרישתו של בר־און הצהירו בלינקוב וכץ שהפרויקט עומד בלו"ז ובתקציב.
מנת"ע נמסר בתגובה: "הדו"ח התקבל ונלמד בקרב הנהלת החברה".
