נכון ליולי 2020 היו בישראל כ-2.7 מיליון דירות - תוספת של 57 אלף דירות לעומת שנת 2019 (עלייה של 2%). כך עולה מסקירה שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לגבי דירות ומבנים בישראל בשנה החולפת. לשם השוואה, ב-2019 נוספו לשוק הדיור 46 אלף דירות, ב-2018 נוספו 55 אלף דירות וב-2017 נוספו 42 אלף דירות. כמו ב-2019, ירושלים מובילה את רשימת הערים בהן יש הכי הרבה דירות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בלמ"ס מסבירים כי נתונים אלה כוללים את כלל הדירות המדווחות לרשויות כיחידות רשומות לצורכי גביית ארנונה, ואינם כוללים דירות שאינן מדווחות לרשויות, וכן דירות בחלק מהיישובים השיתופיים כגון קיבוצים, מושבים שיתופיים ויישובים מוסדיים במועצות אזוריות, שנוהגים לשלם ארנונה עבור כל היישוב כישות משותפת אחת.
על פי הנתונים, כ-2.5 מיליון דירות ממוקמות בעיריות ובמועצות מקומיות ו-236,700 דירות - במועצות אזוריות. בשמונה השנים האחרונות (2020-2012) חל גידול של כ-16% במספר הדירות בעיריות ובמועצות מקומיות - תוספת של 354,300 דירות למגורים.
האחוז הגדול ביותר של דירות מצוי במחוז המרכז (25% מכלל הדירות) ובמחוז תל אביב (20% מהדירות). במחוז צפון אחוז הדירות עומד על 15%, במחוזות חיפה והדרום על 13% כל אחד, במחוז ירושלים על 10% והאחוז הנמוך ביותר באזור יהודה והשומרון (3% מהדירות).
המספר הגבוה ביותר של דירות היה בירושלים - 235,269 (גידול של כ-6,321 דירות לעומת 2019) ואחריה בתל אביב-יפו - 211,322 דירות (גידול של כ-2,050 דירות). גידול משמעותי במספר הדירות לעומת 2019 נרשם ביישובים חריש (תוספת של 46%) וראש העין (16%).
במחוז תל אביב, נתח הדירות גדול מנתח האוכלוסייה. בלמ"ס מציינים כי הסבר אפשרי לכך הוא שבמחוז זה מספר הנפשות הממוצע למשק בית נמוך יחסית, כתוצאה מריבוי של משקי בית של יחידים וממספר ילדים נמוך במשקי הבית. לעומת זאת, במחוזות ירושלים, הדרום ויהודה ושומרון נתח הדירות נמוך מנתח האוכלוסייה, כנראה בשל מספר נפשות ממוצע גבוה למשק בית.
מגדלים - בעיקר ביישובי רצועת החוף
עוד עולה מהנתונים כי מבנים עם 50 דירות ומעלה (לרוב מדובר במגדלי מגורים) מצויים כמעט בכל הערים הגדולות המונות יותר מ-100 אלף תושבים, אך עם הבדלים בשכיחות שלהם. מרבית הערים שבהן אחוז המגדלים גבוה מהממוצע הארצי מצויות ברצועות החוף: אשדוד (5%), בת ים (4%), נתניה (3%), חולון (2%), תל אביב-יפו (2%) ואשקלון (2%).
גם אחוז המגדלים בבאר שבע, רחובות ופתח תקווה עומד על 2%, ככל הנראה על רקע התפתחות אזורי התעסוקה ותנופת הבנייה בערים עלה. לעומת זאת, בראשון לציון, כפר סבא, רמת גן וירושלים אחוז המגדלים עומד על אחוז אחד בלבד מכלל המבנים בעיר. בבני ברק ובבית שמש, המאופיינות באוכלוסייה מהמגזר החרדי, אין מבנים עם 50 דירות ומעלה.
על פי הלמ"ס, האחוז הנמוך ביותר של מבנים בני 2-1 דירות בלבד מצוי בבני ברק ובבת ים, ואילו האחוז הגבוה ביותר נמצא בבאר שבע ובאשקלון (כ-70% בכל אחת מהן). גם בערים כפר סבא, ראשון לציון, רחובות, אשדוד ונתניה קיים אחוז גבוה של מבנים בני 1-2 דירות בלבד (יותר מ-44%).
כ-25% מהמבנים בירושלים, בחולון ובחיפה כוללים 5-3 דירות, ב-33% מהמבנים בחיפה ובבני ברק מדובר בבניינים עם 10-6 דירות, ב-38% מהמבנים בבני ברק יש 20-11 דירות וב-36% מהמבנים בבת ים יש בניינים עם 50-21 דירות.