כלכלה בצל הקורונה: צפו בפאנל המומחים באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)

מגפת הקורונה עלולה לחשוף אותנו גם לפרסומים המהווים לשון הרע. בימים אלה כולנו נתקלים בפרסומים רבים על מקומות בהם שהו חולי קורונה, ויש גם לא מעט שמועות ופייק ניוז שרצים ברשתות החברתיות.
מתוך רצון לסייע ולמנוע הידבקות, חלק מהציבור ממהר להפיץ בפייסבוק ובוואצאפ מידע שאינו מאומת מהרשת שעלול להוות לשון הרע. לאנשים או עסקים ששמם פורסם בהקשר של מגפת הקורונה עלול להיגרם נזק עצום, ובית המשפט יכול להידרש לתת להם סעד ולחייב בסכומים גבוהים.
3 צפייה בגלריה
פייק ניוז בימי קורונה
פייק ניוז בימי קורונה
פייק ניוז בימי קורונה
(צילום: shutterstock)
עו"ד צבי גלמן, מנהל מחלקת לשון הרע במשרד אריאל שמר ושות' ועו"ד אייל ריבנר ממחלקת דיני עבודה במשרד, עושים סדר במותר ובאסור בכל הקשור לפרסומי קורונה בימים אלה.
האם מותר לומר על אדם שהוא חולה בקורונה?
"נקדים ונדגיש - במיוחד בעת הזו, שהציבור מצוי במתח גדול ועלול להיתפס לכל הודעה שהיא פייק ניוז, רצוי לבחון ולשקול כל פרסום ופרסום ולוודא שהוא נכון ומדוייק, לפני שהוא מבוצע. הנזקים שעלולים להיגרם מפרסומים כאלה כעת הם גדולים יותר.
"ככלל, אסור לפרסם דבר מחלתו של אדם (תוך ציון שמו), והדברים נכונים כמובן גם לעניין הקורונה. האיסור הינו הן בהיבט של פגיעה בפרטיות והן בהיבט של פגיעה בשם הטוב. במקרים בהם חושבים שיש להזהיר אנשים, או אפילו במקרה קיצוני של אדם שמפר בידוד ומסכן אחרים, יש לפנות למשרד הבריאות ולרשויות המוסמכות כדי שהם יטפלו בעניין, ולא לבצע פרסום עצמאי. כל פרסום עצמאי הוא אסור, והוא מהווה גם עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית.
"יודגש כי הנפגע מפרסום שכזה יכול לתבוע ולדרוש פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של 70 אלף שקלים בגין כל פרסום. ובהיבט הפלילי, העונש הוא עד שנת מאסר אחת, אם כי הליך פלילי שכזה איננו שגרתי".
3 צפייה בגלריה
עו"ד צבי גלמן
עו"ד צבי גלמן
עו"ד צבי גלמן
(צילום: משרד אריאל שמר ושות' )
האם מותר לומר על אדם שהוא חייב הסגר, למרות שכנראה הוא אינו חולה?
"גם זה אסור. כל פרסום שמו של אדם בהקשר לכך שהוא חייב הסגר, הוא פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות. לאותו אדם יעמדו הסעדים של פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיות".
האם מעסיק שאחד מעובדיו הודיע לו שהוא חולה בקורונה או חייב בהסגר צריך לעדכן בכך את שאר העובדים?
"אדם שחלה בקורונה או שנחשד שבא במגע עם חולה, חייב לדווח על כך למשרד הבריאות ומן הראוי שידווח על כך גם למעסיק, ועליו להיכנס להסגר. במקרה שמדובר באדם ששב מחו"ל ולא שהה במקום העבודה, אזי אסור למעסיק לספר על כך לשאר העובדים ללא הסכמה מפורשת של העובד הואיל ומצבו הרפואי של העובד הוא בגדר עניינו הפרטי.
"ככל שמדובר במצב שבו אותו אדם בא במגע עם חבריו לעבודה, אזי על פי הצווים שהוצאו לאחרונה על ידי משרד הבריאות כמו גם מכוח חובת הנאמנות ותום הלב של העובד כלפי המעסיק וכלפי עמיתיו לעבודה, חלה עליו חובה לעדכן אותם בכך שהוא חייב בהסגר על מנת שידעו גם הם להיבדק בהתאם ולהיכנס להסגר במקרה הצורך".
3 צפייה בגלריה
הודעה על בקשה להכנסה לבידוד שהיא פייק ניוז
הודעה על בקשה להכנסה לבידוד שהיא פייק ניוז
הודעה על בקשה להכנסה לבידוד שהיא פייק ניוז
פרסמו שהעסק שלי נגוע בקורונה או שאני חולה, מה אני צריך לעשות כדי לעצור את הפרסום?
"ראשית, יש לפנות למפרסם עצמו, עדיף באמצעות עורך דין, ולהתריע בפניו שהוא מפרסם פרסומי דיבה. גם אם הפרסום נכון, יש להתריע כי מדובר בפגיעה בפרטיות, ואין לפרסם בשום צורה דבר מחלתו של אדם. אם הפרסום לא מוסר, ניתן להגיש תביעת לשון הרע בבית משפט. ואפשר להגישה גם בבית משפט לתביעות קטנות".
אם העתקתי והדבקתי בוואטסאפ הודעה על עסקים החשודים כנגועים בקורונה, האם אני חשוף לתביעה?
"צריך להדגיש שכל פרסום או שיתוף או העברה (העתק-הדבק) של פרסום בפייסבוק או בוואצאפ שתוכנם מהווה לשון הרע, ייחשבו על פי פסיקת העליון מהעת האחרונה, כפרסום לשון הרע לכל דבר ועניין. כל מי שמשתף או מעתיק ומדביק בקבוצות נוספות נחשב כמפרסם וחשוף לתביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק. על פי הפסיקה, כל פעולת פרסום המגבירה את התפוצה, נחשבת כפרסום".
האם יש הבדל בין פרסום בוואצאפ לפרסום בפייסבוק?
"כאמור, כל פרסום או שיתוף, בין בוואצאפ, פייסבוק או כל רשת חברתית אחרת, נחשבים לפרסום. לחיצה על 'לייק' בפייסבוק אינה מהווה פרסום".