החקלאים באולפן ynet: צפו בריאיון עם מנכ"ל השומר החדש יואל זילברמן והחקלאי אבי גולשטיין
(צילום: אבי חי)
בצל משבר הקורונה והחשש ממחסור במזון בימי התפרצות הגל הראשון, החקלאים דורשים סימון והפרדה בין ירקות תוצרת הארץ לירקות מיובאים. יואל זילברמן, מנכ"ל "השומר החדש", אמר לאולפן ynet כי "הציבור בישראל אומר באופן חד משמעי שהוא רוצה לקנות תוצרת כחול-לבן, אבל אין לו מושג איך להבדיל בין ירקות שגודלו בישראל לבין תוצרת שמיובאת ממקום אחר".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
זילברמן, שייסד את "השומר החדש" כארגון שנועד לשמור ולעודד חקלאות ישראלית, טוען שמסקר רחב שנערך לאחרונה עולה כי "הציבור מבקש לדעת מאיפה התוצרת מגיעה, מה הוא אוכל. הציבור משוכנע שהתוצרת הישראלית היא באיכות גבוהה יותר והוא אומר שהוא גם מוכן לשלם יותר על תוצרת ישראלית, גם אם זה אפילו בחמישה או עשרה אחוזים יותר יקר, מתוך הבנה של המשמעויות של מה זה אומר לקנות כחול-לבן. מה המשמעות לקנות מלפפון או עגבניה שמגיעים מטורקיה במקום מחקלאי שנמצא במושב אחיטוב או מושב באצבע הגליל".
"ההבנה שלנו זה שכרגע בימי הקורונה יש ערך מוסף היסטורי להתכוונן מחדש ולהבין שלא לקנות ירקות ופירות, ואגב אותו דבר זה דגים ובכלל בכל התחומים של ייצור כחול-לבן, המשמעות של זה היא השפעה ישירה על החקלאי, והיא השפעה ישירה על מעגל התעסוקה ועל כלכלת ישראל. מדובר על מיליארדים".
אבי גולדשטיין, חקלאי מבנימינה והבעלים של משק גולדשטיין, מספר כי הוא משמיד נתח משמעותי מהתוצרת שלו בגלל היבוא: "להערכתי מדובר בסדר גודל של 10%-15% מהתוצרת שמושמד". גולדשטיין תומך בהפרדת התוצרת בסופרמרקט כך שתהיה הפרדה בין התוצרת הישראלית למיובאת: "אתה מכיר מוצר מזון בסופר שלא כתוב עליו שם יצרן וארץ מקור? המוצר שהכי אין לך מושג מה אתה שם בפה, במה ריססו אותו ומאיפה הביאו אותו - זה הפירות והירקות. אני פשוט לא מבין איך הם מצליחים לעצור עד עכשיו את כל החקיקה בנושא. בואו נסמן תוצרת, יצרן, ארץ מקור. למה כל המוצרים האחרים בסופר כן והפירות והירקות לא?".
לדבריו, "מי ששולט בייבוא זה רשתות השיווק. שם נורא קל להם להרים טלפון לטורקיה ולהזמין מכולה או שתיים, שלוש, ארבע. מאוד קשה להם להתמודד פה עם עשרה חקלאים שיספקו להם את התוצרת, וגם הם מביאים יותר בזול ומרוויחים הרבה יותר על הייבוא מאשר על התוצרת המקומית".
זילברמן מוסיף כי "מי שקובע את המחיר זה ממש לא החקלאי. הקמעונאי מגדיר לחקלאי את המחיר. קודם כל אנחנו חושבים שבכל סופר בישראל צריכה להיות ממש מחלקה לתוצרת ישראלית. אתה רואה שם את האנשים שבדיוק אוספים את העגבניות? צריך להיות שם סימון כחול-לבן, צריך להיות איזור מוגדר". גולשטיין: "נורא פשוט, שישימו פתק, שישימו דגלון 'ישראל' על כל מדף כזה, אני מוכן לספק את הדגלונים".
אז למה זה לא קורה?
"כי היום לרשתות יש אפשרות לעשות מה שהן רוצות", משיב זילברמן. "רשתות השיווק היום יכולות לקחת את העגבניה הישראלית ולערבב עם העגבניה הטורקית, שזה אגב מה שקורה, כי זה יותר מתאים להם, יותר נוח להם. העגבניה הישראלית הרבה יותר יפה ואיכותית וככה זה משביח את איך שהדברים נראים בסופר לצורך העניין, כנ"ל לגבי הרבה ירקות ופירות אחרים ובכלל מוצרים אחרים. ההבנה שלנו שצריך לעשות ממש איזור שהוא איזור כחול-לבן, איזור שיסומן בכחול-לבן, וגם על המוצרים עצמם יש סימון או תג, שאי אפשר לפספס, שמסמן שהמוצר גודל בישראל, ובזכות זה תרם לתעסוקת תושבי ישראל וחיזק את הכלכלה".
מנכ"ל משרד החקלאות: יש להמשיך ולייבא תוצרת חקלאית
לפני ארבעה חודשים אמר מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו כי כל מדינה חפצה שכל תוצרתה החקלאית תתבסס על ייצור עצמי ולא על יבוא, אולם אין ביכולתה של ישראל לפעול כך, מאחר שאין לדרישה זו כל היתכנות אופרטיבית. במכתב ששלח לפרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, בהמשך לדיונים שהתקיימו בראשות בן שמחון במסגרת "צוות בחינת החקלאות בישראל", ולעמדת "השדולה החקלאית", הוסיף בן אליהו כי "נדרשת בארץ תוצרת חקלאית שאינה גדלה כאן כלל, ולכן אין אפשרות אחרת מלבד ייבואה; כמו לדוגמה: אורז, קפה, תה, סוכר, קקאו, קשיו וכיוצא באלה.
"בנוסף, קיימת תוצרת חקלאית, שחלקה הגדול מיובא מחו"ל, ואין כל דרך לספק את כל הביקוש אליה בארץ". למשל, הסביר בן אליהו כי "מעל ל-90% מגרעיני החיטה הנצרכים בארץ מיובאים מחו"ל וכדי לגדל ולספק את כלל הביקוש לחיטה בישראל, דרושה קרקע שגודלה כמעט כשטחה של כל מדינת ישראל; כך שגם לו היינו עוסקים בארץ אך ורק בגידול החיטה, עדיין נזקקים היינו ליבוא כמות נוספת של חיטה. מדוגמת החיטה ניתן להשליך גם על גרעיני דגן אחרים. מספוא להזנת בעלי חיים - המזון המיועד להזנת הבקר לבשר, הבקר לחלב, הדגים, עופות לביצים ועופות לבשר".
בן אליהו חתם את מכתבו בהבעת הבנה למצבם של החקלאים, אך הדגיש כי המדינה חייבת להמשיך לייבא תוצרת חקלאית: "לא אוכל להתעלם מהאירוע המרכזי הפוקד אותנו עתה - מגפת הקורונה. לחקלאים שכן נפגעו, אכן מגיע פיצוי הולם, ואף מעבר לכך. הצעתי בעבר, ואני מציע שוב עתה, כי נציגי החקלאים והממשלה, יפעלו במשותף להצגת חקלאי ישראל כהווייתם, כחקלאים מצליחים, יזמים, יצירתיים ויצואנים, שאינם כלל ועיקר פושטי יד ורגל, כפי שמוצגים על ידי משרדי יחסי הציבור של חלק מארגוני החקלאים".
בתוך כך, חברת הכנסת הילה שי וזאן מקדמת הצעת חוק שתחייב לסמן את ארץ הייצור של תוצרת חקלאית הנמכרת בתפזורת. "רק כך נעודד בקרב האזרחים את המודעות לצריכת מוצרים ״תוצרת הארץ״, למען חיזוק החקלאים שלנו ולפטריוטיות במעשים הקטנים ביותר- קניית עגבניה בסופר. אני שמחה כי שר החקלאות רואה חשיבות גדולה בהעברת חוק זה, מדובר בפריצת דרך עבור הצרכן בקצה והחקלאי בשדה- כאחד", אמרה שי וזאן.
