פריסת סיבים אופטיים בכל הארץ תוך עשר שנים וחיוב חברת בזק לפרוס סיבים עד הבית: משרד התקשורת פרסם היום (ב') את דו"ח הצוות הבין-משרדי בנושא מתווה הסיבים, בראשו עמד סמנכ"ל כלכלה במשרד, ד"ר עופר רז-דרור, ואת הערות שר התקשורת יועז הנדל. המטרה היא שתשתית הסיבים האופטיים תביא אינטרנט אולטרה מהיר לכל בית בישראל שיחובר לאינטרנט.
השר קיבל את עקרונות המתווה, אך ביקש להכניס בו שינויים שיאפשרו את הקדמת הפריסה ויבטיחו פרישה בפריפריה וביישובים סמוכי גבול, כולל התנחלויות ביהודה ושומרון. לפי עמדת שר התקשורת, יש לתעדף התיישבות סמוכת גבול, יישובי פריפריה ואוכלוסיות מוחלשות בהיקף של כ-10% ממשקי הבית שייפרסו באזור התמרוץ כל שנה.
כל זאת לאור העובדה שכבר שנים שהמדינה מנסה לאפשר גישה לאינטרנט לכל תושב, ולמרות זאת, תשתית הכבלים של HOT (שאינה תשתית סיבים) עדיין לא מגיעה לכל בית בישראל.
לפי משרד התקשורת, "יישום התוכנית צפוי להביא בטווח הקצר לפרישה נרחבת של רשת סיבים, ובפרק זמן סביר לפרישה כלל-ארצית של רשת סיבים. אלו יציבו את מדינת ישראל בחזית העולמית של רשתות תקשורת נייחות, בד בבד עם עידוד והמשך פיתוח התחרות בשוק, אשר תשפיע הן על איכות הרשתות, הן על איכות המוצרים והשירותים והן על המחיר לצרכן".
תשתית סיבים כיום: רק בבניינים גבוהים
כיום יש שלושה גופים שפורסים ומחברים צרכנים לתשתית סיבים אופטיים בישראל: פרטנר (כ-625 אלף משקי בית), סלקום ו-IBC, מיזם הסיבים של חברת החשמל לשעבר, ששייך לסלקום (כ-400 אלף משקי בית והיא מחויבת להגיע ל-40% ממשקי הבית תוך עשור). הן מחברות בעיקר בניינים רבי קומות. לחברות יחד יש 150 אלף מנויים בלבד.
כיום, רק ל-10% מהאוכלוסייה יש נגישות לסיבים בארץ. מקרב מדינות ה-OECD, הנגישות הרבה ביותר היא במדינות באנדורה, פורטוגל, ספרד ולטביה.
מקרב לקוחות הפס הרחב, הפריסה כיום עומדת על 30%. בינואר 2022 היא אמורה להגיע ל-45% מהאוכלוסייה. בשלב ב' תהיה פריסה של 80% ברבי קומות ובזק תצטרף. בשלב ג' פריסה של 100% כולל צמודי קרקע. כל זאת למרות שקצב צריכת הדאטה בשראל עלה פי 14.5 בשבע השנים הארונות. צריכת הדאטה בסלולרי התחילה ב-2013 במתכונתה הנוכחית.
בזק תחויב לפרוס תוך 5 שנים, HOT לא תחויב
לחברת בזק יש תשתית סיבים שהחברה עדיין לא מפעילה ולא חיברה לבתים (פרסה לכ-60% ממשקי הבית). לפי המתווה, חברת בזק תבחר את האזורים בהם תפרוס רשת סיבים אופטיים עד לבית. הפריסה תיקבע ברישיונה ותערך תוך חמש שנים (ללא חובת פריסה אוניברסלית), בזכות מערך תמריצים: היא תוגבל בזמן הפריסה, מחירי השוק הסיטונאי יופחתו משמעותית באזורי התמרוץ ובזק תחוייב בתשלום לקרן האוניברסלית שתוקם עבור מימון פריסת סיבים ברחבי ישראל (כמחצית מהכנסות הקרן), אך לא תוכל לקבל מימון ממנה בניגוד למתחרותיה. במקביל, חובות פריסת תשתית הנחושת של בזק (IDSL) יישארו בעינן.
ל-HOT לעומת זאת, לא תהיה חובת פריסה אוניברסלית ברשת גישה חדשה ולא יחול שינוי בחובת הפריסה ברשת ההגישה הקיימת. היא תוכל להשתתף בתהליכים התחרותיים ולזכות בכספי הקרן האוניברלית ותקבל זכות לעשות שימוש BSA ברשת סיבים של חברה אחרת, במידה ותתחיל בפריסת רשת סיבים עצמאית.
שר התקשורת הודיע כי היה ו-HOT תבחר לפרוס רשת אולטרה רחבת פס שאינה מבוססת על התשתית הקיימת שלה, יש להטיל עליה חובת פריסה מינימלית בשיעור של 30% וכן יהיה עליה לעמוד ביחס פריסה בין פריפריה ומרכז של 1:1, בדומה לחובה המוטלת על חברת IBC (תשתית הסיבים האופטיים של חברת החשמל).
הקרן האוניברסלית שתוקם עבור מימון הפריסה הארצית, תמומן על ידי שוק התקשורת. כל שנה ייגבו 0.5% מהכנסות מפעילים בשוק התקשורת בעלי הכנסות של מעל ל-10 מיליון שקל. הקרן תפעל עד השלמת פריסה כלל ארצית ותוקם ועדת מכרזים בין משרדית שתערו הליך תחרותי לתמרוץ פריסת סיבים. קריטריון הבחירה יהיה יעילות כלכלית - מירב משקי הבית הנפרסים לסכום התמרוץ. הזוכים חוייבו להציע שירות BSA על גבי רשת הסיבים שפרסו.
לפי משרד התקשורת, תשתית סיבים מתקדמת היא מנוע צמיחה לכלכלה. כך למשל, כתוצאה מפריסה מלאה של אינטרנט מהיר בקנדה חלה עלייה של 2.9% בתעסוקה. היא מביאה לחיסכון למשקי הבית, באמצעות שירותי בית חכם, מחזקת את הפריפריה עלידי הקלה על עבודה מהבית ומחזקת את ההייטק. תרומת הסיבים למשק גם תביא למערכת חינוך מתוקשבת והפחתת ביורוקרטיה ממשלתית.
