תזכורת: עיריית ברלין מקצה מיליארד אירו לפיצוי עצמאים
(צילום: ירון ברנר, חגי דקל)
אין ספק שמגפת הקורונה גורמת למשבר כלכלי דרמטי במדינה, בדומה למדינות רבות בעולם, אולם ישראל עשויה לצלוח אותו טוב יותר מהן - ואף יכולה להרשות לעצמה לנקוט מדיניות מרחיבה נדיבה כדי לסייע למשק לצאת מהמשבר. אלו המסקנות המרכזיות העולות מעבודה שהכינה המחלקה לפיקוח תקציבי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
"בשנים האחרונות הצמיחה בישראל יציבה, וצמיחת הכלכלה נבעה בעיקר מגידול בצריכה הפרטית ומיצוא שירותים - בעיקר היי-טק. המשבר צפוי לפגוע פחות בישראל לעומת מדינות אחרות בשל פעילות נרחבת של ענפים עתירי טכנולוגיה הממשיכים בייצור וביצוא", כותבים הכלכלנים חדוה קפלינסקי ועמי צדיק.
עוד מוסיפים הכלכלנים, שרוב דורשי העבודה החדשים בישראל שהתווספו במהלך המשבר הם בעלי שכר נמוך יחסית, כלומר הפריון שלהם נמוך יחסית, ולכן צד ההיצע בישראל ייפגע באופן מתון יותר ביחס למדינות אחרות.
ישראל עשויה להרוויח משינויים טכנולוגיים שיתרחשו בעולם בעקבות המשבר, היות שזה תחום פעילות משמעותי למשק הישראלי: "תהליך הגלובליזציה שבו עסקים רבים העבירו ייצור למדינות בשכר נמוך, בעיקר במזרח אסיה, צפוי להיחלש. עשוי להיות מעבר מהיר יותר להשקעות באוטומציה ובטכנולוגיות ייצור חדשניות", מעריכים במרכז המחקר של הכנסת.
במקביל, גם שוק העבודה צפוי להשתנות ולהתבסס יותר על עבודה ומתן שירותים מרחוק. במרכז המחקר מעריכים: "הביקוש העולמי לטכנולוגיות המאפשרות שירותים מרחוק ולאבטחת סייבר יעלה, ואלו תחומי חדשנות שבהם יש לישראל יתרונות יחסיים".
מלבד הגידול בביקוש העולמי לטכנולוגיות ישראליות, במרכז המחקר והמידע של הכנסת מעריכים כי האצת תהליכי אוטומציה בעקבות המשבר צפויה להביא להתייעלות ולעלייה בפריון במשק הישראלי, "זאת בדומה לקפיצת המדרגה בהתייעלות שהתרחשה בשנות ה־90 בעקבות מהפכת האינטרנט".
4 צפייה בגלריה
שוק העבודה עומד בפני שינוי: "הביקוש העולמי לטכנולוגיות המאפשרות שירותים מרחוק ולאבטחת סייבר יעלה, ואלו תחומי חדשנות שבהם יש לישראל יתרונות יחסיים"
(צילום: shutterstock)
אפשר לקחת סיכונים
המחקר גם השווה את מצב המשק הישראלי טרום המשבר הנוכחי לעומת טרום משבר 2008 (המשבר הכלכלי המשמעותי האחרון). מהנתונים עולה אמנם שיש מספר פרמטרים שבהם המשק היה במצב טוב יותר ב-2008, בהם הצמיחה והגירעון, אולם בפרמטר יחס חוב תוצר ישראל נמצאת במקום טוב יותר במשבר הנוכחי: יחס של 59.9% בסוף 2019 לעומת 80% בשנת 2007.
4 צפייה בגלריה
נקודת פתיחה טובה: "רק בנורווגיה, בשווייץ ובישראל יחס החוב תוצר נמוך יותר טרום משבר הקורונה לעומת ערב המשבר הכלכלי ב־2008, כאשר בישראל הירידה היא החדה ביותר"
(צילום: מוטי קמחי)
עוד נבדק המצב בישראל לעומת מדינות ה-OECD, ומצא שבמרבית מדינות ה-OECD יחס החוב תוצר עלה מאז משבר 2008. "רק בנורווגיה, שווייץ וישראל יחס החוב תוצר נמוך יותר טרום משבר הקורונה לעומת ערב המשבר הכלכלי ב־2008, כאשר בישראל הירידה היא החדה ביותר", נכתב.
"הירידה החדה ביחס חוב תוצר בעשור האחרון מאפשרת הרחבה פיסקלית (תוכנית חילוץ ממשלתית למשק, ע"א) עם סיכונים פיננסיים מועטים", נכתב. "בנוסף, יציבות מחירים תאפשר לבנק ישראל להגדיל נזילות במשק באמצעים שונים גם בלי הפחתת ריבית חדה".
