אפשר להגיד בזהירות שהקורונה אוטוטו מאחורינו, וגם יש רוחות של תקווה במגרש הפוליטי - כך שאולי אפילו נראה ממשלה בקרוב. איך מחזירים את המשק לשגרה אחרי שנה של משבר, אילו רפורמות הגיע הזמן לבצע והאם כיסוי הגירעון הוא רק חלום רחוק? שוחחנו עם בכירים מעולם הפיננסים הישראלי ושאלנו מהן לדעתם הסוגיות העיקריות שמחכות לממשלה הבאה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היועץ הכלכלי של רה"מ פרופ' אבי שמחון: תהיה שחיקה בדמי האבטלה
(צילום: משה מזרחי, ירון ברנר)
ירום אריאב, חבר בצוות משבר הקורונה
ירום אריאב הוא מהאישים הבולטים במשק, ובשנה האחרונה היה חבר בצוות משבר הקורונה המייעץ לממשלה. אריאב (67) כיהן כמנכ"ל משרד האוצר בשנים 2007-2009, וקודם לכן היה סגן הממונה על התקציבים האחראי על המשרדים הכלכליים. בשנים האחרונות הוא מכהן בשורת תפקידים במגזר העסקי, הציבורי והשלישי, בהם יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון וחבר בדירקטוריונים של חברות רבות. ואלה עצותיו:
"הממשלה הבאה, בתקווה שתיכון במהרה, חייבת לחוקק במהירות את חוק התקציב וחוק ההסדרים. חקיקה זאת תאפשר לממשלה לבצע מדיניות כלכלית נחושה ונועזת שתתמודד עם המשבר הכלכלי, תחדש את הצמיחה ותצמצם פערים חברתיים שהתרחבו עקב משבר הקורונה. התוכנית הכלכלית צריכה לטפל בו-זמנית בארבעה מישורים:
"המישור הראשון הוא העלאת שיעור התעסוקה וצמצום האבטלה. הממשלה צריכה לנקוט מדיניות אקטיבית תומכת תעסוקה שתכלול קביעת יעדי תעסוקה ברורים ומחייבים, מתן תמריצים חיוביים ושליליים למעסיקים ולעובדים בשביל לתמרץ קליטת עובדים, והכשרות מקצועיות בקנה מידה נרחב. המישור השני יכיל הרחבה מסיבית של השקעה בתשתיות הציבוריות כמו תחבורה ואנרגיה ירוקה, וזירוז פרויקטים לאומיים, למשל העברת בסיסי צה"ל לנגב. דגש מיוחד יינתן להגדלת הפעילות בענף הבנייה והגדלת היצע הדירות. המישור השלישי יתבטא בחזרה לניהול תקציבי אחראי ויצירת תוואי לצמצום הגירעון הגבוה. חייבים להפסיק מיידית עם ה'קונץ פטנט' שנקרא 'קופסאות קורונה' ולחזור לתקציב אחד שמבטא את סדר העדיפות של הממשלה ותוכנית העבודה שלה.
"המישור הרביעי והאחרון נופל תחת הקטגוריה של 'איך לא לבזבז משבר טוב'. הממשלה צריכה ליזום וליישם שורה ארוכה של רפורמות שיגדילו את התחרות במשק, יעלו את הפריון, יפחיתו את הנטל הביורוקרטי ויקלו על פיתוח עסקים בישראל. רפורמה משמעותית שכדאי להוציא לפועל היא בתחום החינוך, ובמרכזה מתן עצמאות למנהלים ולרשויות המקומיות. הרפורמה הזאת קריטית להתפתחות החברה והכלכלה בטווח הארוך ואי-אפשר להמעיט בחשיבותה. מומלץ ליישם גם רפורמה מרחיקת לכת בתחום המיסוי. מערכת המס הישראלית נבנתה לאורך שנים טלאי על גבי טלאי, והגיע הזמן לפשט אותה, לבטל פטורי מס מיותרים והעדפות מיסוי סקטוריאליות, להקשות על העלמות מס ותכנוני מס וליצור דרכי התמודדות עם השפעות מזיקות כמו זיהום אוויר ועומס תחבורתי".
פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר
נגידת בנק ישראל לשעבר, הפרופ' קרנית פלג (66), מכהנת כיום כסגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית. לתפקיד הנגידה מונתה ב-2013, לאחר שכיהנה כמשנה לנגיד סטנלי פישר. אלה הצעותיה:
"אנחנו במסלול של חזרה זהירה לשגרה, וכדי לתמוך בהתאוששות נדרש המשך הרחבה תקציבית והרחבה מוניטרית, כל עוד פער התוצר משמעותי, וזאת כדי למנוע העצמה של הנזקים הכלכליים והשלכות ארוכות הטווח של המשבר.
"במקביל, ההוצאה הממשלתית צריכה לעבור ממיקוד ברשתות הביטחון לתמיכה בהתאוששות. זה הזמן להשקיע בתשתיות, ובראשן התחבורה הציבורית, להשקיע בהון אנושי, ולהעביר רפורמות לשיפור הסביבה העסקית תוך ייעול הרגולציה והגברת התחרותיות במשק. כמו כן, המשבר חידד את חשיבות קיומם של שירותים ציבוריים איכותיים ומתפקדים, ובראשם מערכות החינוך, הבריאות והרווחה.
"תקציב המדינה הבא צריך להציג מתווה הדרגתי להחזרת החוב הציבורי לרמה בת-קיימה באמצעות ייעול ההוצאה הציבורית ועלייה בתקבולי המסים, שיישומו יתחיל כשההתאוששות של הפעילות הכלכלית תתבסס. העלאת תקבולי המסים צריכה לפעול קודם כל על ידי ביטול פטורים ממס ללא הצדקה כלכלית חברתית, אך גם באמצעות העלאה מתונה של שיעורי המס באופן פרוגרסיבי, כך שעיקר הנטל ייפול על האוכלוסיות החזקות.
"באשר לטיפול בשוק העבודה, בעת הזו חשוב להעביר את הדגש מרשת ביטחון בדמות דמי אבטלה לתמרוץ ולסיוע בחזרה לתעסוקה. יש להתחיל ב'גמילה' מדמי האבטלה בתהליך הדרגתי ולתמרץ מובטלים לחזור לתעסוקה, גם אם ייאלצו להתפשר על שכרם במשרה הבאה, באמצעות השלמת שכר למי שהתפשר על שכר נמוך יותר. זאת לצד אכיפת מבחן התעסוקה, כלומר שלילת דמי האבטלה מאלו שבוחרים שלא לחזור לתעסוקה.
"בענפים רבים סביר שלא נחזור לרמת התעסוקה ערב המשבר הן בשל פיטורי התייעלות והן בגלל ביקושים שייוותרו נמוכים. לכן, נדרשת פעילות נרחבת של התאמת כישורי המובטלים לצרכים המשתנים של המעסיקים. על הממשלה להקצות משאבים לאבחון, הכוונה, הכשרה מקצועית והשמה בתעסוקה, תוך חיזוק יכולתו של שירות התעסוקה והתאמתו לעידן הנוכחי".
פרופ' אבי בן-בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר
הפרופ' אבי בן-בסט (76) היה בעבר חבר הנהלת בנק ישראל וכיהן כמנכ"ל משרד האוצר. הוא עמד בראש צוות הרפורמות בשוק ההון של בנק ישראל והיה יו"ר "ועדת בן-בסט" לרפורמה במערכת המס. כמו כן כיהן כנשיא האגודה הישראלית לכלכלה וכתב שורת ספרים בתחום הכלכלי, האחרון שבהם השנה. אלה הצעותיו:
"המטרה המרכזית של הממשלה היום היא לחדש את הצמיחה הכלכלית ולהחזיר את המשק לתעסוקה מלאה תוך שיפור היעילות של המגזר הממשלתי והעסקי. המנועים העיקריים להשגת היעדים הללו הם הרחבת ההשקעה בתשתיות ובהון אנושי. התוצר לעובד ואיכות ההון האנושי בישראל נמוכים מהממוצע ב-OECD. בנוסף, רבים מהעובדים שנפלטו משוק העבודה זקוקים כעת להסבה מקצועית. נדרשת תוכנית הכשרה מקצועית שתתרום להשבתם למעגל התעסוקה ולהגדלת פריונם.
"מטרידה במיוחד ההשקעה הנמוכה של הממשלה בתשתיות - שנמוכה בממוצע ב-1.5% תוצר ממדינות ה-OECD. השקעות בתשתית כמו נמלים ושדות תעופה חיוניות לתפקוד המגזר העסקי. בלעדיהן יעילותו וכושר התחרות שלו ייפגעו.
"באשר למערכת הבריאות, היא תיפקדה ביעילות ברוב מה שנוגע למגפה, אך עשתה זאת באמצעות דחיית לא מעט טיפולים שגרתיים - דבר שעלול לפגוע בבריאות הציבור. מיצוי יכולות המערכת נבע ממחסור בשלוש התשומות העיקריות - אחיות, רופאים ומיטות - ולכן מומלץ להגדיל את תקציבה תוך הקפדה על הקצאת המשאבים לתחומים אלה, וכן לתחומים מופלים כמו הפריפריה.
"מאין יבואו המקורות למימוש יעדים אלה בעוד שהגירעון וחוב הממשלה זינקו? ראשית יש לחזור לרמת גירעון מבני שלא תעלה על 3% מהתוצר, כלומר יש להביא בחשבון את רמת המסים שהייתה נגבית אילו המשק היה בתעסוקה מלאה ולא את רמת ההכנסות בפועל. שנית, חשוב לייעל את המגזר הציבורי, לצמצם את מספר משרדי הממשלה ל-15 ולהפסיק להשתמש בפיצולם כאמצעי תשלום במשא ומתן הקואליציוני.
"להשלמת התמונה נדרשת רפורמה מהותית במערכת המיסים. מומלץ לבטל הטבות מס ללא יעד כלכלי או חברתי, כמו ההטבות המפליגות לשש החברות הגדולות במשק המסתכמות בכשישה מיליארד שקל מדי שנה - שמגדילות את הנטל על יתר החברות ופוגעות בתחרות. מומלץ להשתמש בחלק מהמקורות המתפנים להורדת מס החברות לכל המגזר העסקי וכך להמריצו.
"את המדיניות התקציבית חיוני להשלים עם רפורמות מבניות בתחומים רבים: הורדת חסמי יבוא ומכסים, מימוש רפורמת התחרות בבנקאות, יישום תחרות בחשמל ובנמלים, העלאת גיל הפרישה לנשים והצמדת גיל הפרישה של כל העובדים לתוחלת החיים, אגרות גודש בכבישים והפחתת רגולציה ביורוקרטית".
דן פרופר, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר
דן פרופר (80) הוא איש עסקים ותעשיין ישראלי, בעבר מנכ"ל אסם וכיום יו"ר הדירקטוריון שלה. פרופר הוא חבר במועצות מנהלים של מספר חברות תעשייתיות וכן חבר דירקטוריון של הטכניון. ב-1999 קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מהטכניון על תרומתו לכלכלה והתעשייה הישראלית. היה חבר במועצה המנהלית בבנק ישראל. אלה עצותיו:
"המשק עומד בנקודת זינוק וצמיחה בעידן שלאחר הקורונה, והיתרון שלנו בנוי על פוטנציאל זינוק מוקדם יותר ממדינות OECD אחרות וכן סקטור גדול שכמעט לא נפגע - ההיי-טק. כדי לנצל יתרונות אלה עלינו לפעול מהר ולהסיר קודם כל את הכשלים שעלולים לגזול מאיתנו את הבכורה.
"ראשית, יש להקים ממשלה יציבה שהמשק ייתן בה את אמונו ויוכל לפתח תוכניות עסקיות שיש להן בסיס איתה. ממשלה זו תצטרך להחליט במהירות על תקציב, שצריך לכלול צעדים לעידוד המשק, לבניית תשתיות חיוניות, לתיקון הנזק שנגרם לתלמידי מערכת החינוך, לשיפור הנדרש לייצור ולביצור התעסוקה תוך העלאת הפריון - כולל השקעות בכלים מתוחכמים ובאוטומציה. צעד חשוב שאין עלות בצידו ובלעדיו לא יוכל המשק לצמוח ולנצל את המשאבים שנשקיע בו, הוא קיצוץ עמוק בביורוקרטיה וברגולציה המיותרת.
"יש להפסיק את תשלומי החל"ת, שהיו טובים תחילה אך היום גורמים לצעירים רבים להדיר רגליהם ממקומות העבודה וליהנות מתשלום על אי-עבודה ובו-זמנית לטעום גם מן הפרי האסור של תשלומי השוק השחור.
"עלינו לדחות את העלאת המסים הנחוצה להקטנת הגירעון ולהפנות את המשאבים למטרות צמיחה, השקעה בתשתיות חיוניות וביצירת מקורות עבודה עתירי פריון למשל בתעשייה מתקדמת. בה בעת התקציב יקטן למינימום 'כספים קואליציוניים' והוצאות לא הכרחיות. את הגירעון נתחיל לכסות בעוד כשנתיים כשהמשק יחלים ותתאפשר העלאת מסים.
"כדי להישאר בפסגת ההיי-טק גם מערכת החינוך זקוקה למהפכה, שתכלול העלאת רמת ההוראה, הארכת שעות הלימודים והקטנת הכיתות. התגמול למורה יגדל - אך ורק בהתאם לרמת המורה. גם תשתית התחבורה חייבת רוויזיה דחופה. כלכלת ישראל 'תיחנק' אם הכבישים ימשיכו להיסתם. בזבוז שעות העבודה, הדלק וזיהום האוויר יגרמו למשקיעים זרים להדיר רגליהם מישראל.
שמואל סלבין, מנכ"ל משרדי האוצר והרווחה לשעבר
שמואל סלבין (67) שימש בעברו כלכלן במשרד הפנים, יועץ כלכלי לשר האנרגיה, מנכ"ל מפעל הפיס ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה יצחק שמיר, וכן היה מנכ"ל משרדי האוצר והרווחה. כיום הוא משמש כיו"ר וחבר דירקטוריונים והיה מועמד פעמים אחדות לכנסת מטעם הליכוד (ונחשב כמקורב מאוד לראש הממשלה בנימין נתניהו). כיום סלבין מכהן כיו"ר קרן סלע נדל"ן בע"מ. אלה הצעותיו:
"ישראל היא המדינה הראשונה בעולם המערבי המפותח שיוצאת ממגפת הקורונה בצורה מרשימה. הערכתי היא שהאבטלה תמשיך לרדת בקצב מהיר ונגיע בסוף 2021 ל-6%-7% אבטלה. אני גם צופה צמיחה מהירה השנה בסביבות 6.2% ושל עוד 5% בשנת 2022. על ידי הצמיחה תעלה גם הגבייה ממסים והגירעון יצטמצם.
"הדבר הראשון שהממשלה החדשה צריכה לעשות זה לאשר תקציב לשנתיים הקרובות. צריך לטפל בצמצום הגירעון בשכל וברגישות, כי בשעת יציאה ממשבר הקורונה זה לא הזמן לקיצוץ רחב שעלול לפגוע בצמיחה העתידית של המשק. צריך להגיע להבנה בנוגע לקיצוץ תקציב הביטחון, שחלק נכבד ממנו מנותב לפנסיות תקציביות שעומדות על יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק. על המדינה לקצץ 10% מהפנסיה בשנתיים הקרובות.
"באשר למחירי הדיור, הממשלה נדרשת לעשות מאמץ עליון שהתחלות הבנייה למגורים יהיו גדולות יותר גם באזור הביקוש, וזה אולי יהיה הצעד הראשון בבליעת משבר הדיור. כמו כן, יש לשדרג את התשתיות, בעיקר בתחום המידע, להרחיב ולהעצים את רשת האינטרנט וכן לפעול בתחום התחבורה, כבישים, מנהור, רכבות קלות וכבדות, הרחבת שדות תעופה.
"בשוק העבודה יש להכשיר בצורה מקצועית ובעיקר מעשית את האוכלוסייה הלא-משכילה. המדינה צריכה להקצות כספים למעסיקים שיבצעו בעצמם הכשרות מקצועיות במקומות העבודה, שכן הגופים הפרטיים יעשו זאת באופן הרבה יותר יעיל ופרקטי. זו גם קריאה למעסיקים ממגזר ההיי-טק להיות חלק מהתהליך ומהמאמץ הלאומי המשותף להורדת שיעור האבטלה.
"באשר ליוקר המחיה, יש לטפל ללא מורא בפערי התיווך של היבואנים, שהם בלתי מתקבלים על הדעת ולא זוכים לביקורת ראויה ונוקבת. טוב יהיה אם תקום ועדה מקצועית שתבטיח שהצרכנים יזכו למחירים הוגנים".
