רו"ח אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של Deloitte ישראל המעסיק יותר מ-1,400 עובדים, שמהם כ-130 עובדים ערבים, הוזמן לפני שנתיים לחתונת בנה של עובדת בכירה בפירמה, יהודייה דתייה. היא הזמינה את הצוות שלה, ובצוותה היו הרבה ערבים.
"כשהחלו הריקודים העובדים הערבים לא קמו לרקוד. העובדת הקימה את החבר'ה, וראיתי שהמעגל הפנימי סביב בנה היה מעגל העובדים בצוותה, יהודים וערבים, וסביבם מאות דתיים רוקדים. אמרתי לאשתי: 'תראי מה זה, כשיש פרוספרטי (רווחה) שאפשר לחלק אותו בין אנשים, תראי למה הוא גורם'. הרי בכל מצב אחר בחיים האירוע הזה והריקודים המשותפים לא היו יכולים לקרות בכלל. איך קרה הנס הזה? כל אחד רואה את השני. אצלנו הם אוכלים ביחד, מתעצבנים ביחד, מפצחים אתגרים של לקוחות ביחד, הם בעשייה האמיתית. כשאני רואה את החבר שלי ואני חשוף לתרבותו, קשה לי לשייך אותו לזר שגוזל ממני משהו".
השבוע עוררה חברת סלקום סערה ציבורית כשהכריזה על השבתת עבודה לשעה למען דו-קיום ונגד קיצונים, כצעד שיווקי תדמיתי.
בירנפלד התייחס לתפקיד המגזר העסקי במצבים מעין אלה ואמר, כי "דווקא כשיש מתח באוויר צריך לדבר על זה. צריך לדבר על הצורך בלהיות ארגון אחראי. ברור שאם עכשיו נתחיל להתעסק בכל מיני שאלות שמפלגות אותנו זו חוכמה נורא קטנה ואנחנו רואים שהרחוב עושה את זה גם בלי שנתרום לזה. בואו נדבר על הדברים שמאחדים אותנו, בואו נדבר על העובדה שאנחנו צריכים לחיות ביחד ולעבוד ביחד וצריכים לדאוג לתעסוקה שלנו ולשמש דוגמה לאלה שמסתכלים עלינו במיוחד בימים כאלו. אנחנו לא מחביאים את השד הזה, אלא אומרים שזה הזמן לדבר על מה שמאחד אותנו ועל זה שאנחנו מכבדים זה את זה ועובדים בצוותים מעורבים".
יש לכם משרדים בת"א, חיפה, ירושלים, אילת ונצרת. כמעט 10% מהעובדים שלכם ערבים.
"יש לנו עובדים ערבים בכל אחד מהמשרדים שלנו, לא רק בנצרת. רצינו לקדם את החברה הערבית, לא רק כמעסיק אלא גם כיועצים לחברות, וחשבנו שאנחנו צריכים להיות נוכחים בסצנה הכלכלית-עסקית והמקום המרכזי שלה בחברה הערבית הוא נצרת. עובדים אצלנו יועצים ערבים ויהודים. הם יכולים להיות רואי חשבון, יועצים אסטרטגיים, יועצי מערכות מידע, יועצי מס, מהנדסי תעשייה וניהול ועוד. אנחנו לא מדברים על דו-קיום, אנחנו עושים דו-קיום. בקבוצה האחרונה של חברים שקידמנו לשותפים היה שותף ערבי שגדל אצלנו, רו"ח מוחמד היבי. לא ניתן מקום אצלנו לשיח מקטב".
הוא הוסיף, כי "גם בקורונה דיברנו אצלנו על המילה חוסן ארגוני. חשוב להבין שחוסן ארגוני הוא מה שמחזיק אותך במשבר אבל הוא לא יכול להיבנות בתוך המשבר, הוא נבנה הרבה יותר מוקדם. ב-2015 שיעור העובדים הערבים אצלנו היה 1.5% מכלל המועסקים והיום הוא 8% מכלל המועסקים ושום דבר לא קורה במקרה. כדי להצליח במשימה שלנו אנחנו מבינים שאנו צריכים להכיל בעשייה שלנו את כל חלקי החברה הישראלית, לא רק ערבים".
היה לקוח שביקש בתקופה מתוחה לא לעבוד עם עובד ערבי שלכם?
"לא. אני מתאר לעצמי שאם מישהו היה רוצה להגיד דבר כזה הוא לא היה אומר דברים כאלה לאוזן שלי".
למה חשוב שהעולם העסקי יפעל לגיוון ולהעסקת מיעוטים? לא שורת הרווח קובעת?
"זה לא רק הדבר הנכון לעשות, זה הדבר העסקי הנכון לעשות. אנשים מבינים היום שזה לא רק לעשות טוב לחברה אלא זה גם עושה טוב לעסק. עסק שיש בו מגוון רחב של דעות, של עובדים מפלחי אוכלוסייה שונים, שמדברים אחד עם השני, שמקשיבים אחד לשני, הוא קודם כל עסק שדואג לשורת הרווח. וכדי שתוכל לעבוד עם כל פלחי האוכלוסייה אתה צריך לדעת לדבר את השפה, להבין את התרבות. עובדים ערבים מספרים לי על החברה שלהם ועל הצרכים שלהם, ואנו מתאימים את השירותים שלנו לתרבות המקומית. כך זה עוזר בשורת הרווח".
בימים האחרונים היו פרעות. עקרונות יכולים להיחלש.
"אתמול שלחנו מייל לעובדים, ובין היתר כתבנו: 'זו האחריות של כולנו להשמיע את הקול המתון והמפייס וליישם את הערכים שלנו, במיוחד בעת הזאת. לא ניתן מקום לשיח מפלג ומסית'. אנחנו שולחים את המסרים האלה בדיוק ברגעים שבהם משהו יכול להתערער. אלו בדיוק הרגעים שבהם נזכיר, שדווקא כרגע, כשאנחנו בשעת מבחן, אז אנחנו חוזרים על המנטרה שלנו. כשאתה חוזר על המנטרה שוב ושוב זה הופך לשריר מיומן וזה חלק מהחוסן הארגוני. כשארגון מגיע לרגעי משבר, פעם זה יכול להיות בגלל קורונה, ופעם בגלל מצב ביטחוני, אנחנו מגיעים עם אותם כללים, חזון וייעוד וזה רלוונטי לכל אחד מהמצבים האלה".
עובד שלך בפייסבוק שלו יעלה משהו קיצוני. זה יעבור אצלך?
"אני מאוד לא אוהב את זה. תפקיד המגזר העסקי להשמיע את קולו בסוגיות חשובות ולשמש דוגמה מתוך עשייה ובמילים אחרות גם לחנך".