שער הדולר היציג נקבע היום (חמישי) על 3.116 שקלים. בנק ישראל הודיע על תוכנית רכישת 30 מיליארד דולר במהלך 2021. בהתאם לכך, שער הדולר הרציף עולה ונסחר כעת סביב 3.18 שקלים.
הבנק מציין כי ההודעה מראש על היקף הרכישות מיועדת לספק לשוק ודאות לגבי מחויבות הבנק להתמודדות עם הצניחה בשער ובכך לתמוך בהמשך התמודדות המשק עם ההשלכות.
עם הרכישות הללו, יעלו יתרות בנק ישראל לסכום חסר תקדים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, לעומת 173 מיליארד דולר שהן היתרות כיום.
"סכום זה גדול באופן משמעותי מהתערבות הבנק בעבר ומהערכות הבנק לגבי העודף הצפוי בחשבון השוטף בשנה זו. הרכישות יימשכו כל עוד הן אינן מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית", נכתב בהודעה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
האירו והפאונד נפלו ושערם היציג נקבע על 3.7874 שקלים ו-4.2523 שקלים בהתאמה.לשנו
התדרדרות הדולר בשבועות האחרונים נובעת מהצפת השוק בישראל בדולרים, עם תחילת שנת 2021, כניסת כסף מהפקת הגז הטבעי, המרות דולרים של חברות לשקלים כדי לשלם משכורות ומקדמות מס בעוד שלושה ימים, וקנייה אפסית של מטבע חוץ על ידי ישראלים, שכן הנסיעות לחו"ל מעטות במיוחד בעת הסגר השלישי.
השפל הבא שכבר לא רחוק מאוד הוא שער הדולר שנקבע ב-1 באפריל 1996 - 3.107 שקלים. ב-28 למרץ 1996 היה שער המטבע האמריקני 3.08 שקלים וב-13 בנובמבר 1995 - 3.009 שקלים. ב-19 באוקטובר 1995 היה בפעם האחרונה שער הדולר היציג בישראל נמוך מ-3 שקלים - 2.991 שקלים.
הדולר הגיע לשפל: מה כדאי לקנות וממה להיזהר?
(צילום: שחר גולדשטיין)
מנתוני סיכום שנת 2020 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתברר, כי בשנה החולפת השקל התחזק ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לדולר של ארה"ב התחזק השקל ב-3.5%, ביחס לאירו ב-1.8%, ביחס ללירה שטרלינג ב-3.2%, מול הדינר הירדני התחזק השקל ב-3.6%, לעומת היין היפאני ב-1.3% בלבד וביחס לדולר הקנדי התחזק השקל בשנת 2020 בשיעור גבוה של 4.5%. מאז, התחזק השקל כבר בעוד 1%-1.5% מול רוב המטבעות, מראשית שנת 2021.
המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, אמר היום בתדריך לכתבים כלכליים: "קיימנו סדרת ישיבות בשאלה האם יש צורך להשתמש בכלים כלשהם בשל המצב במשק והחלטנו לבצע הפעם צעד חריג".
לדברי אביר, "רצינו לתת ודאות לשחקני שוק מטבע החוץ. לכן קיבלנו את ההחלטה על רכישת 30 מיליארד דולר. המצב הנוכחי הוא חריג ולכן גם הודענו על צעד חריג. לא ברור אם המשבר יסתיים כבר בקרוב, למרות החיסונים. איננו רוצים ששער החליפין יהווה עוד עומס על המשק הנוכחי וירחיק אותנו מיעד האינפלציה. אנחנו מצפים להתאוששות עם סיום המשבר, אך בינתיים החלטנו על הצעד".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, על הודעת בנק ישראל: "צעד חשוב שמוכיח שוב כי בנק ישראל הוא המבוגר האחראי במשק. משרד האוצר וממשלת ישראל צריכים להתעורר ולנקוט בצעדים פיסקאליים כדי למתן את צניחת שער הדולר".
דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, אמר: "מדובר בהיקף התערבות גבוה בקרוב ל-50% מהיקף הרכישות בשנת 2020 שעמד על כ-21 מיליארד דולר, סכום שהיווה בעצמו את היקף הרכישות הגבוה ביותר מזה מעל לעשור. לא בטוח שהיקף כזה יביא לתפנית בשוק המט"ח. נראה שגם השוק לא משוכנע כרגע ששינוי המדיניות של בנק ישראל יביא לשינוי משמעותי במסחר במט"ח".
שר האוצר, ישראל כץ: "מברך על הודעת בנק ישראל כי בכוונתו לרכוש 30 מיליארד דולר ב-2021, בכדי לסייע לענפי היצוא בישראל בהתמודדות עם התחזקות השקל. שוחחתי עם הנגיד מספר פעמים על סוגיה זו ואני שמח על הצעד שנקט. בתקופת משבר הקורונה והשפעותיו הכלכליות יש צורך לתמוך ולחזק ענפים שונים במשק הזקוקים לסיוע מיוחד".
פורסם לראשונה: 10:20, 14.01.21
