פרסום ראשון: 426 מיליארד שקל. זה יהיה סכום תקציב המדינה לשנת 2021, שיוצג היום (שני) לראשונה על ידי ראשי משרד האוצר, בראשות השר ישראל כץ, לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בכירי האוצר יציגו בדיון המיוחד תחזית חדשה למשק לשנת 2021, ולפיה המשק הישראלי יתאושש בשנה הקרובה בהדרגה ויציג צמיחה נאה יחסית של 4.5% עד 5%, לעומת צמיחה שלילית של כ-8%-7% השנה. כך נודע היום ל-ynet.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי ההצעה, התקציב החדש יהיה גבוה רק ב-15 מיליארד שקל לעומת התקציב הלא מאושר של שנת 2020, שעודכן זמנית בחודש ספטמבר, בתוספת של 11 מיליארד שקל ל-412 מיליארד שקל.
לראשונה זה שנים רבות, בהצעת התקציב ובחוק ההסדרים אין שום גזירות על הציבור. לא יהיו בו העלאות מיסים כלשהן ותקציבי משרדי הממשלה לא יקוצצו, אלא בהמשך השנה בעת הצורך.
התקציב כולל כ-50 רפורמות חדשות, בארבעה תחומים: תחרות בתחום הפיננסי, חדשנות והשקעות בתשתיות ובהיי-טק, הכשרות לעבודה של יותר ממאה אלף עובדים ורפורמות בתחום הייבוא, שיגבירו את התחרות במשק.
בתשובה לשאלת ynet בדבר האפשרות שתקציב המדינה לא יאושר עד ל-31 במרץ ויביא להכרזה על בחירות רביעיות בשנתיים, אמר שר האוצר כץ כי "אנחנו את שלנו עושים. הבטחתי להביא את התקציב לאישור הממשלה וכך ייעשה באמצע דצמבר. אני מקווה שהשותפות בקואליציה יסייעו לנו לאשר את התקציב".
נתניהו: "אני מבין שכל אחד מבין שזה מוביל לבחירות"
(צילום: לע"מ)
נזכיר כי ב-23 בדצמבר הכנסת תתפזר אוטומטית אם לא יעבור תקציב לשנת 2020, רגע לפני סיומה. הוויכוח הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן נוגע בעיקר למועד העברת התקציב לשנה הבאה - אחרי שבהסכם הקואליציוני נכתב כי עוד באוגוסט יעבור תקציב דו-שנתי, ובפשרה של הרגע האחרון נדחה המועד לדצמבר.
מאחורי הקלעים, למרות הדם הרע הזורם בין המפלגות וראשיהן סביב אי העברת התקציב, עדיין נעשים ניסיונות להשיג בכל זאת פשרה שתאפשר את המשך כהונת הממשלה הנוכחית. בפתח ישיבת הממשלה הבוקר התייחס יו"ר כחול לבן בני גנץ לנושא ואמר כי "אנחנו שוב בישיבת ממשלה שלא מאשרים בה תקציב. אני מקווה שנצליח לפתור את הנושא הזה, אבל מעריך שזה לא מה שיקרה". על האפשרות שמפלגתו תתמוך ביום רביעי בחוק לפיזור הכנסת שהגישה מפלגת יש עתיד אמר: "את ההחלטה אם לתמוך בחוק נקבל לקראת יום רביעי".
כץ הוסיף: "התקציב החדש יכלול הרבה רפורמות שיגבירו את התחרות במשק בכל התחומים, יניעו את המשק קדימה ויביאו להתאוששות מהמשבר הקשה שנגרם בשל נגיף הקורונה. התקציב החדש יכלול תוכנית כלכלית רחבה עם רפורמות משמעותיות, שלא אוכל עדיין לפרט על אודותיהן, עד להצגתן בפני ראש הממשלה".
כפי שנודע ל-ynet, התקציב החדש לא יכלול עוד "קופסאות", כפי שהושמו כ-160 מיליארד שקל בקופסאות מחוץ לתקציב המדינה בשנת 2020.
חלק מהרפורמות שצפויות להיכלל בחוק ההסדרים 2021:
- בנקאות פתוחה: חקיקה המחייבת את כלל הגופים הפיננסיים להעביר, לבקשת כל לקוח, מידע לגופים בעלי רישיון. החוק יאפשר קבלת הצעות מפורטות מהגופים הפיננסיים מותאמות לכל לקוח, השוואת עלויות בין ספקים וייעוץ פיננסי מותאם.
- קידום פריסת סיבים אופטיים: עידוד פריסה רחבה של תשתיות הטכנולוגיה על ידי קביעת תמריצים מתאימים לחברות כדי לייצר גישה רחבה לאינטרנט מהיר בהקדם האפשרי. ישראל מפגרת מאוד בתחום זה וכעת הכוונה היא "ליישר קו" עם המדינות המתקדמות בעולם.
- הסרת חסמים בבנייה: קידום התחדשות עירונית, באמצעות רישוי חדש שיאפשר להתמודד עם בעיית היתרי הבנייה ומתן הקלות במעבר ממשרדים לדירות מגורים. כשליש מהמשרדים בארץ יורשו להפוך מיידית לדירות מגורים, על רקע היעדר היצע של דירות במספר מספיק מצד אחד ולעומת זאת היצע עצום של משרדים שנוצר בתקופת הקורונה, כאשר רבים מהם ננטשו לאחרונה.
- פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות: מתוך הבנה של היעדר היתכנות כלכלית לריבוי תשתיות רחבות פס באזורים מסוימים בארץ, גיבש צוות בין-משרדי מתווה אסדרה כולל, המבטיח כי בכל אזור בארץ יהיה לפחות בעל רישיון אחד המחויב בפריסת רשת אולטרה רחבת פס באותו אזור. מתווה זה ינסה לייצר נגישות לתשתית מתקדמת אחת של כל משק בית בישראל, לצד תחרות על מחיר ומגוון שירותים על בסיס אותה תשתית. המטרה תושג על ידי שינוי מערך התמריצים של השחקניות בשוק, לצורך עידוד הפריסה בכל הארץ.
- הסרת חסמים למתן שירותים דיגיטליים ודיוור דיגיטלי בהתאם למדדים בינלאומיים שונים: זאת מכיוון שכיום רמת השירותים הדיגיטליים המסופקים לתושבי המדינה על ידי גופים ציבוריים הינה נמוכה ביחס למדינות מתקדמות בעולם. בבואם לצרוך את שירותי הממשלה והגופים הציבוריים הנוספים, אזרחים ועסקים נתקלים בשירותים שאינם דיגיטליים, היוצרים נטל בירוקרטי כבד. על מנת להתמודד עם המצב, החוק החדש יאפשר לוותר על חסמים קיימים, כך שגוף ציבורי יהיה רשאי לספק שירותים דיגיטליים וכן לשלוח מסרים דיגיטליים לכלל החברות והאזרחים שיבחרו בכך. במקביל הממשלה תשקיע משאבים בפיתוח פלטפורמה יחידה לשירותים דיגיטליים - אזור אישי לעסקים ואזרחים.
- רפורמה מעמיקה בתחום החינוך היסודי: רוב הסמכויות יועברו לשלטון המקומי, שינהל את החינוך בכיתות א'-ו'.
כאמור, שר האוצר יציג מחר את התוכנית הכלכלית ואת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לראש הממשלה ואחר כך לראש הממשלה החליפי, בני גנץ. עד אמצע חודש דצמבר תקציב המדינה צפוי להיות מוגש לממשלה, כאשר הכוונה היא להגיש את תקציבי 2020 ו-2021 באופן מאוחד, נוכח סיום שנת 2020 בעוד חודש בדיוק.
מהתנועה לאיכות השלטון, נמסר בתגובה: "אנו מברכים על ההתקדמות בהצעת התקציב לשנת 2021 שתוגש מחר לממשלה. אנו תקווה שהתקציב אכן יעבור במועדו גם בכנסת ובנסיבות כאלה בית המשפט כלל לא יצטרך להתערב".
