במהלך יוצא דופן, אל סלבדור, מדינה קטנה במרכז אמריקה המכילה כ-6.5 מיליון בני אדם, הפכה השבוע למדינה הראשונה בעולם שאישרה את מעמדו החוקי של הביטקוין בתור מטבע רשמי. המשמעות: אזרחים יוכלו לשלם את החשבונות ואת המיסים שלהם באמצעות המטבע הווירטואלי, מרבית העסקים יחויבו לקבל תשלום במטבע, ואולי הדבר המשמעותי ביותר - לא יגבה מס רווחי הון על המרה בין ביטקוין לדולר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אז למה דווקא אל סלבדור, אחת המדינות העניות ביותר באמריקה הלטינית, המתמודדת מזה שנים עם משבר כלכלי חמור ונפגעה עוד יותר במהלך משבר הקורונה, החליטה לעשות את הצעד הדרמטי שמדינות חזקות וגדולות בהרבה ממנה נמנעו ממנו עד כה? לפי נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי, המהלך של אל סלבדור נועד לשתי מטרות עיקריות: פיתוח התעשייה והכלכלה במדינה ומתן אפשרות נוספת לאזרחים שאינם נגישים לשירותים פיננסיים קיימים.
"רק 30% מאוכלוסיית אל סלבדור נגישה לשירותים בנקאיים. זה דבר שלא מאפשר לכלכלה להתפתח. מצד שני, יש להם הרבה טלפונים סלולריים. גם לאלו שאין אוריינטציה טכנולוגית, עדיין יש סלולר, עליו הם יכולים להחזיק כסף דיגיטלי", אמרה משיח.
כדוגמה לכך, מציינת משיח את ניגריה שבאפריקה. "מרוב שהייתה מוטיבציה לכלכלה שעובדת ודרכים אחרות פשוט לא עבדו, ניגריה הפכה להיות המדינה בעלת האימוץ הגדול ביותר של ביטקוין באפריקה והשמינית בעולם. וזה בלי עידוד ממשלתי כמו באל סלבדור, זה ביוזמת האזרחים שסוחרים ביניהם".
משיח הוסיפה והתייחסה לעובדה כי חלק גדול מהכלכלה של אל סלבדור מגיע מאזרחים שעובדים בחו"ל ושולחים חזרה כספים הביתה. "מדובר בכחמישית מהתל"ג של המדינה. עד עכשיו, הם נאלצו להעביר את הכסף דרך כל מיני גופים עם עמלות גבוהות מאוד, וכפי שאמרנו, לחלק גדול במדינה בכלל אין גישה לשירותים בנקאיים. זו כנראה אחת הסיבות של הנשיא לאימוץ של הביטקוין בהקשרי התושבים".
מנכ"לית איגוד הביטקוין: "שמירה על הבנקים הוא עניין חשוב, אבל לא על חשבון זה שהאדם הפשוט לא יכול להשתמש בכסף"
זה אומר, באופן תיאורטי, שאזרחי אל סלבדור לא יצטרכו חשבון בנק?
"יש דברים שהביטקוין עדיין לא יכול לספק לך כמו הלוואות, אשראי או כל מיני שירותים בנקאיים אחרים. אבל כרגע אפילו לדבר הבסיסי ביותר אין להם גישה, אז אם זה יכול לקדם את הנושא הזה - מה טוב. שמירה על הבנקים הוא עניין חשוב, אבל לא על חשבון זה שהאדם הפשוט לא יכול להשתמש בכסף".
"חברות יוכלו לשלם לעובדים ולספקים ישירות בביטקוין"
סיבה נוספת להחלטה, לפי משיח, היא כאמור פיתוח התעשייה. "הנשיא מנסה לקרוץ לכל מיני חברות שמסתבכות לעיתים עם המרות כספים, העברה שלהם דרך בנקים ובעיקר העניין של תשלום מס רווחי הון. זה מפשט מאוד לחברות את החיים. הן יכולות לסחור, לשלם לעובדים, לספקים ולמדינה ישירות בביטקוין".
איך זה יעבוד?
"יש למדינה ישות פיננסית שנמצאת כעת בהקמה וייתכן שהיא קשורה בצורה כלשהי לבנק המרכזי במדינה. תפקידה יהיה לדאוג ליחס ההמרה ושהאזרחים תמיד יוכלו לדעת מה הערך הדולרי מול הביטקוין. בנוסף, הם מנסים לספק ארנק ביטקוין של המדינה לכל אזרח שירצה. אין כמובן חובה לכך, אפשר להשתמש בארנק פרטי, אבל זו גם תהייה אופציה.
"כמו כן, המדינה עובדת גם על מיזמים שונים לחינוך הציבור ולהנגשת הטכנולוגיה כי הם מודעים לזה שלא כולם בקיאים בתחום. כלומר, יש תוכנית כוללת לכל המהלך הזה, זה לא יקרה כרעם ביום בהיר ומי שלא יודע להשתמש בפלאפון יצרך להתמודד, אלא יש תמיכה מהממשלה".
ומה לגבי עמלות המסחר?
"אתה משלם עמלה על מסחר בביטקוין רק אם אתה עושה את זה דרך ספק שירות כלשהו שלוקח לך עמלה. אם אתה עושה את זה ישירות, אז אתה משלם על המוצר או על השירות בלבד. עמלה זה בדרך כלל החלפן לוקח. אתה יכול להחזיק ביטקוין בארנקים האישיים שלך ולשלם דרכם מבלי לשלם עמלה", מסבירה משיח. "יש כאמור גם את האופציה להשתמש בארנק הממשלתי, אבל אין חובה לזה".
יכול להיות שהמטרה של הנשיא היא בעצם למשוך גורמים שלא מעוניינים לשלם מס?
"אין משהו לא חוקי בלהגיד 'בוא לקדם את הכלכלה שלי ואל תשלם מיסים', גם ארה"ב וגם מדינות אחרות בעולם עושות את זה. על פניו, ההצהרות הן שזה אמור למשוך חברות למדינה ולשמש את האזרחים. השאיפה היא קצת כמו אירלנד לחברות ההיי-טק, רק עם ביטקוין - למשוך חברות לתוך המדינה".
בהקשר ישיר לכך, נשיא אל סלבדור התייחס בעצמו לסוגיה וטען כי פושעים במדינה משתמשים כבר היום גם בדולרים ובנכסים אחרים על מנת להלבין כספים. "הבעיה היא לא בדולר, אלא בפושעים", טען בוקלה.
"ישראל תצטרך להידרש לסוגיה, או לשנות את החוק"
כמו כן, משיח טוענת כי על אף שמדובר במדינה קטנה ושנויה במחלוקת כמו אל סלבדור, ההחלטה הזו צפויה להטיב עם המאמץ הבינלאומי של גופים ואנשים פרטיים להוביל את הביטקוין לעבר המיינסטרים של הכלכלה, ולא להכתים עוד יותר את התדמית החצי-בעייתית של המטבעות הווירטואליים.
"בקרב קהילת הביטקוין כבר יש הרבה שמחה. ברגע שמשהו מוגדר כהלך חוקי במדינה כלשהי, ולישראל יש יחסים עם אל סלבדור, אז יש לזה השלכות רוחביות. אצלנו בחוק, מטבע חוץ מוגדר כהלך חוקי של מדינה כלשהי. אחת הבעיות שגרמו לכך שלא קראו עד כה לביטקוין מטבע, הייתה זו שהוא איננו הלך חוקי באף מדינה - והנה, עכשיו סימן הוודאות הזה הגיע", אומרת משיח.
לדבריה, "ישראל תצטרך להידרש לדבר הזה. אם לא רוצים להגדיר את זה ככה, אז הם יצטרכו לעשות שינוי חקיקה, כי זה מה שהחוק אומר. לכן, בעולם שמחים על ההחלטה הזו. בכל זאת, מדינה זה ישות יותר רצינית מאשר חברה או גוף אחר. וגם, אגב, יש כבר חברות שאמרו שיפתחו שם משרדים וזו הצהרת כוונות טובה".
בנק ישראל: "הסטטוס של ביטקוין בישראל הוא של נכס פיננסי. קשה לחשוב עליו כאמצעי תשלום"
אולם, בבנק ישראל, בדומה למבקרים אחרים ברחבי העולם, משמיעים טון טיפה שונה. "הנושא מצוי בבחינה. להבנתנו הפרלמנט של אל סלבדור החל את הליכי החקיקה שאמורים לאפשר שימוש בביטקוין. הליכי החקיקה, כאמור, טרם הסתיימו ומשכך אין בידינו כל המידע לרבות המסגרת החוקית הרלוונטית", מסרו מהבנק והוסיפו כי "יחד עם זאת, נציין כי הסטטוס של ביטקוין בישראל הוא של נכס פיננסי ולנוכח התנודתיות הגדולה שלו, קשה לחשוב עליו כאמצעי תשלום".
3 צפייה בגלריה
האם דווקא אל סלבדור תוביל לאסדרת הביטקוין בישראל? לא בטוח. בנק ישראל
(צילום: Gettyimages)
גם אנליסטים ומומחים אחרים ברחבי העולם קצת פחות אופטימיים בנושא. "רק ההיסטוריה תגלה אם זה אכן היה הצעד הראשון של מה שיהפוך לכדור שלג מתגלגל או לאירוע חסר משמעות", אמר ברנדון תומאס, שותף בחברת הייעוץ גרייליין גרופ (Grayline Group), לסוכנות הידיעות רויטרס.
סיובהאן מורדן מחברת המסחר אמהרסט פיירפוינט סקוריטיז (Amherst Pierpoint Securities), הוסיפה כי "זו יכולה להיות באותה מידה יוזמה ארוכת טווח או תרגיל יחסי ציבור. בכל מקרה, זה מעיד על חוסר תיאום בשילוב הכרזות אימפולסיביות שסותרות תוכנית כלכלית רחבה". זאת, בהתייחסה לטענה כי המהלך עלול לסכן תוכנית בשווי מיליארד דולר שאל סלבדור מעוניינת לקדם עם קרן המטבע הבינלאומית (IMF).
מאסק מודאג מהזיהום? לנשיא בוקלה יש פיתרון ייחודי
בכל מקרה, גם אם מדובר בתרגיל יח"צ או בצעד אסטרטגי משמעותי לכלכלת אל סלבדור, בוקלה כבר מתכנן הלאה. "הנחתי את נשיא חברת החשמל הלאומית להכין תוכנית לכריית ביטקוין באמצעות אנרגיה מתחדשת מהרי הגעש שלנו", בוקלה צייץ בחשבון הטוויטר שלו והצליח להרים כמה גבות ברחבי הרשת.
בהקשר זה, נציין גם כי לפי הערכות של אוניברסיטת קיימבריג, נראה שכרגע אין לאל סלבדור הרבה פוטנציאל להפוך למעצמת כרייה, כאשר כיום היא מהווה כ-0.00% מכוח המחשוב העולמי שמוקדש לכריית ביטקוין.
יחד עם זאת, מדובר בהצהרה שעוררה לא מעט שיח ברחבי העולם, בייחוד לאחר שאחד מחובבי המטבעות הווירטואליים הגדולים בעולם, המיליארדר אילון מאסק, ביקר את הזיהום הרב שכלול בכרייה ובשימוש בביטקוין והודיע כי ענקית הטכנולוגיה והרכבים החשמליים שברשותו, טסלה, השהתה את האפשרות לרכוש את מוצריה באמצעות המטבע.
השינוי החד בדעתו של מאסק, אשר רק כמה חודשים קודם לכן הודיע כי טסלה רכשה ביטקוין בשווי 1.5 מיליארד דולר, הוביל לירידות דרסטיות בשווי מרבית המטבעות הווירטואליים בשוק, כאשר הביטקוין ירד בכ-50% משיא של למעלה מ-64 אלף דולר רק לפני כחודשיים, לכ-31 אלף דולר לאחר ההודעה.
אולם, נראה שההחלטה של אל סלבדור כן הצליחה להטיב מעט מעט עם המטבע, שעלה השבוע עד לשווי של כ-38 אלף דולר - עדיין, משמעותית פחות מהשיאים אליהם הגיע מתחילת השנה ועד לנפילתו הדרמטית.
