לא קל לסגור חוזה שכירות בתל אביב, ולא פעם נשמעות הטענות שלערבים הדבר קשה הרבה יותר. עומר חמודה, מיפו במקור, מצא דירה שאהב בדרום העיר והיה רגע לפני חתימה על חוזה. אולם לדבריו, "שעה לפני שקבענו לחתום, בעל הדירה ביקש שאשלח לו תצלום של תעודת הזהות שלי, ומיד אחרי זה הוא ענה שזה לא רלוונטי", מספר חמודה באולפן ynet.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"כבר ראיתי את הדירה, דיברתי עם בעל הדירה והכל היה בסדר", הוא ממשיך. "דיברנו בטלפון וסגרנו הכל. קבענו להיפגש לחתום על החוזה, וכשהכל היה סגור שלחתי לו את תעודת הזהות שלי ופה בעצם נחשפתי, כי שלחתי לו את השם המלא וכל הפרטים שלי".
לדברי חמודה, בעל הדירה לא אמר לו שהחליט שלא להשכיר לו את הנכס משום שהוא ערבי, אלא כתב לו שהוא מתכוון להשכיר את הדירה לחברה ושהוא מתנצל על הטרטור. "הוא גם רשם לי שצריך דייר שמאושר על ידי עורך דין, ואז מחק את המשפט הזה", הוא אומר.
עם זאת, חמודה מעריך שהמוצא שלו הוביל לנפילת העסקה. "כל החיים שלי גדלתי בסביבה של יהודים, כל החברים שלי יהודים, אני אוהב את כולם, אני נלחם על שוויון זכויות מאז שאני ילד, והרגשתי שתקעו לי סכין בגב. זה קרה בתל אביב ולא במקום שאין בו בכלל אוכלוסייה של ערבים ושלא מקבלים בו אחרים. תל אביב ידועה כעיר קלילה וכייפית שמקבלת את כולם, עיר צבעונית, ולכן רציתי לעבור אליה, הרגשתי שייך".