הבחירות הסתיימו וכעת הכל מצפים למגעים להקמת ממשלה חדשה. עדיין אין כמובן לאיש מושג מי יהיה שר האוצר הבא, אך דבר אחד בטוח לגמרי: זה יהיה השר החשוב ביותר בממשלה, הפעם גם יותר משרי הבריאות, הביטחון, החינוך והרווחה. על פי כל התחזיות, משבר הקורונה יהיה בחודשים האחרונים מאחורינו, או בתחלואה נמוכה מאוד, אך חילוץ המדינה מהמצב הכלכלי החמור שלתוכו נקלע המשק יהיה לפנינו עוד לתקופה ארוכה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תקציב המדינה האחרון גובש המשרד האוצר בדיוק לפני שלוש שנים ושישה ימים, ב-18 במרץ 2018. מאז מתנהלת המדינה עם תקציב בלתי מעודכן לחלוטין, בשל משבר הקורונה, ומזה שנה ורבע - ללא תקציב מאושר. מה שנותר הוא טלאי על טלאי שנוסף בפעימות רבות על התקציב הבלתי מעודכן משנת 2018 והקפאת כל הרפורמות הכלכליות, בהן דחופות ביותר, שאי יישומן כבר גרם נזק קשה, ולעתים בלתי הפיך, בתחומים רבים.
אז במה יצטרך שר האוצר הבא לעסוק בעדיפות גבוהה, מבלי שיהיו לו 100 ימי חסד ואפילו לא שבועות ספורים של התארגנות?
קודם כל, יהיה על שר האוצר בממשלה הבאה למנות לאלתר מנכ"ל חדש למשרד, במקום ממלאי המקום (ערן יעקב וקובי בליטשטיין), שכיהנו באוצר בחצי השנה האחרונה. בנוסף, יהיה עליו למנות ראש אגף תקציבים חדש (במקום ממלא המקום יוגב גרדוס), אחרי שמונה חודשים, וגם מינוי מנהל חדש לרשות החברות הממשלתיות, שיש להניח שתוחזר ממשרד הדיגיטל (שייסגר כנראה) למשרד האוצר.
הדחוף מכל: תקציב
מיד לאחר מכן, יהיה על השר החדש לטפל בעניין הדחוף מכל, ועל כך אין מחלוקות בין ימין לשמאל - גיבושם במהירות האפשרית של תקציב מדינה דו-שנתי חדש (לשנים 2021 ו-2022) וחוק הסדרים המעוכב כבר שנתיים, שיהיו עדכניים למצבו הנוכחי של המשק. חוק הסדרים עבה כבר הוכן ואף הוצג בקיץ שעבר, וחקיקתו המהירה אמורה לכפר על שנות הקיפאון האחרונות, שבהן לא בוצעו שום שינויים מבניים במשק ואף רפורמה מתוכננת לא הופעלה.
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, שהוא לפי חוק גם יועצה הכלכלי הבכיר של הממשלה, כבר אמר במפורש, כי לא ניתן יהיה לאורך זמן לעכב את צמצום הגירעון הענק בתקציב המדינה. "יהיה צורך בהעלאת מיסים", התבטא הנגיד, כאשר הכוונה היא החל מהשנים 2022 ו-2023. כאן יצטרך שר האוצר להחליט על ביטול פטורים ממס, כמו על פירות וירקות או ביטול הפטור ממע"מ באילת, או הטלת מס ירושה ומיסים על עשירים וחברות גדולות, הנהנות מפריבילגיות רבות, חלקן חסרות היגיון, בתחום המיסוי.
כלכלנים בכירים ציינו גם, כי קיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה הם בלתי נמנעים. המומחים, וגם בכירי משרד האוצר, מצדדים קודם לכל בצמצום דרסטי במספר משרדי הממשלה, שהגיע לשיא של 34 שרים בממשלה היוצאת, ובהימנעות ככל האפשר מעלויות מטורפות של מיליארדי שקלים בהסכמים הקואליציוניים שייחתמו עם הקמת ההמשלה. גם קיצוץ חד-פעמי בתקציב הביטחון הענק ותנאי הפרישה המוטבים מצה"ל יהיו חייבים להיבחן.
ריאיון באולפן עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון: "נצטרך להעלות מיסים בשנתיים הקרובות"
(צילום: שחר גולדשטיין)
ואכן, תחום האבטלה יהיה ללא ספק על שולחנו של שר האוצר מיד עם הקמת הממשלה. השאלות שיהיה עליו, יחד עם ראש הממשלה ושרי הכלכלה והרווחה, להכריע בהן רבות: האם יהיה צורך להמשיך בתשלום דמי האבטלה למאות אלפי המצויים בחל"ת גם אחרי חודש יוני? האם יהיה מקום להמשיך את תשלומי המענקים הדו-חודשיים לבעלי העסקים המצויים בקשיים? עד כמה תהייה הממשלה מוכנה לממן למאות אלפי מובטלים הכשרות מקצועיות ולאיזו תקופה תשולם למצויים בהכשרה משכורת מקופת המדינה?
3 צפייה בגלריה
תחום האבטלה יהיה ללא ספק על שולחנו של שר האוצר החדש. לשכת התעסוקה בחולון
(צילום: קובי קואנקס)
נושאים נוספים ששר האוצר יצטרך לטפל בהם במהירות רבה:
- העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 או 65 בתוך 8-12 שנים, נושא המתעכב כבר שמונה שנים, כאשר המשך העיכוב עלול להוביל להפחתת תשלומי הפנסיה לעמיתי הקרנות הוותיקות כבר החל מחודש יולי הקרוב.
- העלאת קצבאות הזקנה, שלא עודכנו כבר שלוש שנים, למעט העלאה בשישה שקלים.
- קביעת מנגנון לתשלום דמי אבטלה לעצמאים, לאחר שנקבע לאחרונה זמנית כי יוכלו למשוך כספים מהפנסיה שלהם לתשלום של "כאילו" דמי אבטלה.
- הקצאת משאבים מיוחדים בהיקף של מיליארדי שקלים למערכות הבריאות והחינוך, על רקע משבר הקורונה שחשף בהם, בין השאר על ידי מבקר המדינה, כשלים רבים.
- גיבוש, יחד עם שר השיכון, של תוכנית המשך חדשה ל"מחיר למשתכן", במסגרת המאמצים לעצור את התייקרות הדירות המתחדשת ולהגדיל את ההיצע שלהן כבר בקרוב.
- מציאת מקורות להקצבת מיליארדי שקלים לתחום התשתיות, בעיקר לשם קירוב הפריפריה למרכז הארץ, באמצעות הנחת קווי רכבת חדשים והרחבת וסלילת כבישים.
- חידוש התוכניות להעברת המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה ומחנות צבא ממרכז הארץ לפריפריה.
- חידוש מידי של המגעים לחתימת הסכם שכר חדש במגזר הציבורי, שאין בו הסכם תקף מאז שנת 2017.
- גיבוש תוכנית מהירה לצמצום במספר משרדי הממשלה. באגף התקציבים מציעים לסגור 8-10 משרדים, המכונים בו "מיותרים", ועולים לתקציב כ-900 מיליון שקל בשנה.
- גיבוש תוכניות חדשניות להקטנת העומס והפקקים בכבישים. באגף התקציבים כבר הוכנה הצעה להטלת "אגרת גודש" בכניסות לערים הגדולות, בעיקר בשעות העומס. כמו כן כבר קיימת ברשות המיסים תוכנית לגביית מיסים לפי הנסועה (כמות הנסיעות) של המכוניות, שכן ההכנסות הגבוהות ממיסי הדלק ילכו ויקטנו בשנים הקרובות, עם המעבר למכוניות חשמליות והירידה בשימוש בדלק.
"רצוי שתקציב המדינה יגובש בתוך שבועות אחדים ויובא כבר בקיץ לאישור הממשלה והכנסת", אמרו לאחרונה בבנק ישראל. אולם, ההערכות הן שלפני החודשים אוגוסט וספטמבר זה לא יקרה. בינתיים, עלולה שנת תקציב נוספת ללכת לאיבוד ואת זה - צריך יהיה ככל האפשר לנסות ולמנוע.
