תביעה בסך כ-18 מיליון שקל הוגשה ביום חמישי האחרון לבית משפט המחוזי בתל אביב כנגד רשת יינות ביתן ורשת מגה שנרכשה על ידי יינות ביתן בשנת 2016. התביעה הוגשה על ידי חברת "ט.ש. טוב שם משטחים ואריזות" שהינה מהחברות הגדולות בישראל בתחום שירותי לוגיסטיקה לקמעונאות. זאת, בטענה לגזל כלפיה והפרת הסכם עימה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התובעת מציינת בתביעה באמצעות עוה"ד גיורא בן טל וצבי ברנס ממשרד נתן מאיר ושות', כי כרתה הסכם לשם ניהול פעילות והפעלת תחום הארגזים והמשטחים של יינות ביתן ומגה לשימוש ספקי הרשת לצורך הובלת מרכולתם למרלו"ג ולחנויות הרשת, ובהסתמך עליו שילמה 6.5 מיליון שקל ואף הוציאה עוד כשמונה מיליון שקל.
1 צפייה בגלריה
 יינות ביתן
 יינות ביתן
יינות ביתן
( צילום: יח"צ)
אלא שלטענת התובעת, בחלוף תשעה חודשים ממועד חתימת ההסכם הפנתה יינות ביתן את זרם הפעילות נשוא ההסכם לצד שלישי, והותירה את התובעת בלי הפעילות ובלי הסכומים בהם נשאה לשם רכישתה.
התובעת עוסקת בייצור, השכרה ומכירה של משטחים וארגזים, וכן מפעילה גם מערך שירות ולוגיסטיקה בפריסה ארצית עבור לקוחותיה. במסגרת התביעה מציינת התובעת כי יינות ביתן ומגה מפעילות רשת מרכולים בכל רחבי הארץ, כאשר במסגרת פעילותן כקמעונאיות מזון, משקאות, חומרי ניקוי ועוד, רוכשות הנתבעות בסיטונאות תוצרת מספקים שונים. מוצרי הספקים השונים מסופקים בכמויות גדולות למרלו"ג או לחנויות הרשת בתוך ארגזים ו/או על גבי משטחים.
לטענת התובעת, "עד לחתימת ההסכם פעלו יינות ביתן ומגה מול ספקיהן באופן עצמאי, כשהן מוסרות לאותם ספקים מהם הזמינו מוצרים ארגזים ומשטחים לשימוש אותם ספקים לצורך הובלת מרכולתם למרלו"ג ולחנויות הרשת תמורת דמי שימוש".
עוד נטען כי "בתקופה שקדמה לחתימת ההסכם, שימשה התובעת כיצרן וספק משטחים ליינות ביתן ומגה, אשר ניהלו בעצמן את מערך הארגזים והמשטחים שלהן מול ספקיהן. בשנת 2016 הציעו מגה ויינות ביתן, באמצעות בעל השליטה בהן, נחום ביתן, כי התובעת תיקח על עצמה את ניהול והפעלת תחום הארגזים והמשטחים של הנתבעות, ולמעשה תפעילו ותנהלו עבורן. מו"מ זה הבשיל בסופו של דבר להסכם, לפיו התובעת רוכשת את פעילות הנתבעות בתחום הארגזים והמשטחים ומנהלת אותה עבורן באופן עצמאי".
בין השאר נטען כאמור כי התובעת רכשה את הפעילות העסקית של תחום המשטחים והארגזים תמורת סך של 6.5 מיליון שקל. אולם, לטענת התובעת, פחות משנה ממועד חתימת ההסכם התקשרה יינות ביתן עם צד שלישי, חברה העוסקת בשיווק תוצרת חקלאית, בהתקשרות הסותרת את ההסכם ומרוקנת אותו מתוכן, שכן משמעותה העברת כ-90% מפעילות הארגזים והמשטחים שרכשה התובעת בכסף רב, לידי אותו צד שלישי.
"בכך למעשה, רוקנו הנתבעות באיבחת חרב את ההסכם מתוכן וגרמו לתובעת נזקים, חסרון כיס ואי וודאות עסקית, אשר פגעו קשות בפעילותה העסקית, לרבות בלימת השקעות שתכננה לעשות", נטען. עוד נטען כי לפי ההסכם, התחייבו הנתבעות כי במקרה בו יבוטל ההסכם בתוך 24 חודשים, ישיבו לידי התובעת באופן "מידי", את הסכום החד פעמי ששילמה בסך 6.5 מיליון שקל, אולם סכום זה לא הושב עד כה. "משבוטל ההסכם, דה-פקטו, עת הועברה עיקר הפעילות שנרכשה במסגרתו לצד שלישי, חלה על הנתבעות חובת השבת סך זה ולחילופין, פיצוי התובעת בסך זה".
מנגד, במכתב שנשלח מיינות ביתן ומגה באמצעות עו"ד חגי ישראלוביץ במאי האחרון דחו הרשתות את טענות התובעת וטענו כי התובעת היא זו שהפרה את ההסכם עם יינות ביתן ונותרה חייבת לה כמיליון שקל. טרם הוגש כתב הגנה.
מרשת יינות ביתן נמסר בתגובה: "החברה תברר את חילוקי הדעות שיש לה עם שותפיה העסקיים ישירות מולם ולא דרך אמצעי התקשורת".