בג"ץ העניק היום (א') שלושה חודשים נוספים לצה"ל, משרד האוצר והיועץ המשפטי לממשלה להשיב לעתירה נגדם בנוגע להגדלת הפנסיות לפורשי צה"ל - נוהג שקיים בצה"ל זה שנים ארוכות ומכונה בעגה הצה"לית - "הגדלות הרמטכ"ל". רק בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה במסגרת הדו"ח שלו פרק שעסק בנושא, וממנו עלה כי מערכת הביטחון משלמת לגמלאי צה"ל יותר ממיליארד שקל בשנה בעקבות ההסדר השנוי במחלוקת.
בדו"ח התחדדה המחלוקת בין משרד האוצר, שסבור כי מדובר בחלוקת הגדלות בניגוד לחוק, לבין צה"ל שמתעקש כי מדובר במהלך חוקי ומוכן לשקול לצמצם אותן רק במסגרת הדיונים התקציביים. לפי הדו"חות הכספיים של הממשלה, הקצבה הממוצעת של הפורשים ב-2018 עמדה על 17.2 אלף שקל וגיל הפרישה הממוצע עמד על 46.
מהדו"ח עולה כי למרות שהרמטכ"ל לשעבר גדי איינזקוט הודיע כי יגביל את תקרת ההגדלות מ-19% ל-10% בפועל גובה הגדלת הרמטכ"ל הממוצעת רק עלתה בשנים האחרונות מ-8.8% ב-2015 ל-8.89% ב-2017 ו-9.53% ב-2018. בעתירה, שהוגשה בסוף נובמבר 2019 על ידי עו"ד מיקה שיינוק-קרטן ועו"ד נילי אבן חן מעמותת צדק פיננסי, טענה העמותה כי הרמטכ"ל מורה על הענקת הגדלות באופן הסותר את הוראות החוק והעקרונות העומדים בבסיסו ואת החלטות הממשלה בנושא. זאת, מאחר והחלטת הממשלה משנות ה-60 שעליה התבסס הנוהג התייחסה למתן חריגה במקרים פרטניים בלבד, בעוד שבפועל הרמטכ"ל מעניק את אותה הטבה ל-98% מגמלאי צה"ל וכן מעניק אותה עבור שירות (כלומר הגדלה של קצבת הפנסיה ב-6% עבור שנות הסדיר), בניגוד לחוק הגמלאות.
לפי העמותה, "משמעות הענקת ההגדלות במתכונתן הנוכחית היא, הלכה למעשה, הגדלת בסיס הפנסיה של גמלאי צה"ל". לטענת העמותה, "לו ביקש המחוקק להגדיל את בסיס הפנסיה לכלל גמלאי צה"ל היה עושה, ומחוייב היה לעשות, זאת בחקיקה ראשית מפורשת. בפועל, הדבר לא נעשה בחקיקה ראשית, אלא מבוצע, הלכה למעשה, באמצעות נוהל הרמטכ"ל, בניגוד להוראות החוק והחלטות הממשלה".
לטענת העמותה, "ההגדלה יוצרת שני עיוותים מהותיים - מי שיוצאים נשכרים ממנו הם מי שדחו את גיוסם, אם מחמת לימודים או מסיבה אחרת וכן מי שעזבו את שורות הצבא ושבו אליו בגיל מאוחר. דווקא לוחמים, אשר על פי רוב נשארים בשירות רציף אינם יוצאים נשכרים".
כאמור שופטי בג"ץ נעתרו לבקשת צה"ל ודחו בעוד 3 חודשים את התאריך בו נדרשים להגיב משרד האוצר, צה"ל והיועץ המשפטי לממשלה לאחר שאלו ביקשו את פרק הזמן הנוסף ליישב את המחלוקת הפנימית ביניהם. בהחלטה נכתב כי "לאור חשיבותו של הנושא, אנו סבורים כי יש למצות את האפשרות כי הסוגיה שעומדת במרכז העתירה תוסדר על ידי הגורמים הרלוונטיים, ללא צורך בהתערבות בית המשפט".
