"אנחנו קונים תוצרת חקלאית ממדינות בהן דורכים על זכויות אדם. הממשלה צריכה לקבוע איך היא מעודדת ומסבסדת את החקלאות הישראלית ואיך היא שומרת על ביטחון המזון, כי אנחנו מדינת אי". כך אמר היום (ג') יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, בדיון של הוועדה בנושא קידום תוצרת חקלאית ישראלית. זאת במסגרת יום החקלאות שמתקיים בכנסת.
בדיון הזהיר עמית בן צור, מנהל מכון יסודות, מכון לעיצוב מדיניות, העוסק באתגריה של מדינת ישראל בתחומי הכלכלה והחברה, כי "מעל 10 שנים התוצרת החקלאית, בארץ בקיפאון. החקלאות הישראלית לא תוכל בעתיד לייצר את כל המזון הנדרש לאזרחים, באף קבוצת מזון".
המכון הציג מחקר בנושא ביטחון המזון שהעלה נתונים מדאיגים: באיחוד האירופי 4% מכלל המועסקים הם חקלאים לעומת 1% בלבד בישראל - נתון שהוא מהנמוכים בעולם. "מטריד אותנו חוסר יציבות של הספקת המזון בישראל, חסרה התייחסות אסטרטגית של הממשלה להספקת מזון ואין גוף אחד שאחראי על ביטחון המזון", אמר בן צור.
לדבריו, "בדקנו 4 תרחישים תחת ההנחה שבשנת 2050 יהיו בישראל 16 מיליון איש וכמות האוכל שנצטרך תהיה גבוהה בהרבה, לעומת הכמות שעומדת היום לרשות הציבור. המסקנה שלנו: ב-2050 החקלאות לא תוכל לייצר את כל המזון הנדרש. צריך להשקיע בפיתוח החקלאות המקומית. חייבים שליבת התזונה תבוא מחקלאות ישראלית. התרחיש הדרמטי שיכול להתרחש הוא משבר האקלים - היצע המזון יקטן, היבולים יפחתו ובאותו זמן תהיה עלייה בביקוש למזון. במצב כזה החקלאות הישראלית תצטרך לספק את הפערים ויהיה צריך להשתמש במחסני החירום. כשמלאי החירום יכול לכסות רק חלק מהצריכה בזמן משבר".
המכון הזהיר, כי "חקלאות היא לא אקורדיון ואי אפשר לכווץ אותה לאורך שנים ולכשנצטרך נרחיב. "חקלאות היא תשתית לאומית חיונית וצריך לשמור על היכולות שלה. היבוא צריך להמשיך אבל תוך בקרה. צריך אסטרטגיית מזון וגורם ממשלתי שיהיה אחראי עליה. צריך תכנון ארוך טווח".
שר החקלאות, אלון שוסטר, אמר כי "היום כולם מבינים שבשעת משבר ייצור המזון לא יכול להיפסק, ושצריך לחזק את כושר הייצור בימי שגרה. ישנם גורמים המסתכלים על החקלאות הישראלית רק דרך הזווית של תג המחיר. ביטחון מזון לא מדבר אליהם. תכנון ארוך טווח השומר על יציבות ענפי הגידול - הוא עיקרון סובייטי בעיניהם. מולם ומול שלל המתקפות, אנחנו עומדים איתן. לא מתבלבלים. קיבלנו הזדמנות פז להחזיר את האור לעיניים של החקלאים, ואנחנו פועלים בשביל זה במשרד החקלאות כל יום".
ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, תקף את מעודדי היבוא החופשי של תוצרת חקלאית ואמר במפגש עם חברי הכנסת כי "העובדה שבקרב הפקידות הבכירה ובכלי התקשורת המובילים יש מי שמנסה בכל כוחו להביא את הציבור הישראלי להעדיף תוצרת חקלאית זרה על פני התוצרת המקומית היא איוולת שקשה להפריז בחומרתה".
לדבריו, "חוסנה של החקלאות הישראלית הוא תנאי לחוסנה של הכלכלה הישראלית. על כל ליטר חלב גולמי שעבורו מקבל החקלאי 1.96 שקל, יותר מחצי שקל חוזר למדינה במיסים ישירים ועקיפים. מאות אלפי משפחות מועסקות במעגל הראשון והשני של משק החלב בישראל. דווקא בימים אלה, מהקשים שידעה הכלכלה הישראלית, אנו רואים פקידים ועמותות שונות הניזונות מכספי תורמים בעילום שם, נלחמים בחירוף נפש עבור קומץ יבואנים ובעלי רשתות. נזקי הטרור החקלאי שאנו חווים מדי יום, מתגמדים לעומת הנזקים של חברינו הדוגלים בחיסול הציונות והחקלאות באמתלה של שוק פתוח, המגלים יחס עוין כלפי הגופים היצרניים במדינת ישראל".
