בשנת 2020 הגענו למצב שיש את כלל הפתרונות הטכנולוגיים, התכנוניים והעיצוביים - צריך רק מישהו שיתכנן את הדירה בעיניים של מי שאמור להשתמש בה. אין דבר כזה בית נגיש, ואין כללים אחידים לאיך להפוך אותו לנגיש. לכל מוגבלות יש את הפתרונות הספציפיים לה.
לכן, חשוב מאוד שאם אתם בשלבי שיפוץ או התאמת דירה לאדם עם מוגבלות נפשית או פיזית, תעשו זאת בהתאם למגבלות ולאתגרים הספציפיים שלו. זה נכון גם לגבי שיפוץ דירה צופה פני עתיד, ואשר אמורה להיות בשימוש עבור דיירי הגיל השלישי.
בכתבה הקודמת, הרחבנו בעיקר על תשתית הבית. בכתבה זו נרחיב על אלמנטים בתכנון ובעיצוב הפנים של הדירה.
"תפקוד עצמאי בבית הוא הוויה שיש לשאוף אליה ולטפח אותה", אומרת סילביה גורלניק, פסיכותרפיסטית חברה בקהילת המטפלים SOMEBUDDY.
"אדם שיש לו מגבלה פיזית או מנטלית, שואף להוכיח לעצמו בכל יום, שהוא יכול לבצע דברים. כל הצלחה מהווה חיזוק לביטחונו העצמי ולתחושת המסוגלות שלו".
לדברי גורלניק, "זה יכול לקרות לכל אחד ברגע. בין אם כאשר אדם נולד עם מוגבלות ובין אם היא מתהווה במהלך חייו, הוא עובר תהליך של קבלת המוגבלות והבחנה בין תחומים שבהם יכול להיות עצמאי לאלו שלא. אחד מתפקידי המטפל הוא לעודד חיבור של המוגבלות אל תוך הזהות שלי, מבלי שהיא תפגע בתחושת הערך העצמי שלו".
מה ההשלכות של סביבה ביתית שאינה מותאמת למגבלות?
גורלניק: "סביבה מותאמת ומונגשת מאפשרת רווחה נפשית בעוד מרחב ביתי לא מותאם יגרום לתסכול, פגיעה בעצמאות ובערך העצמי. אלו, עלולים להוביל למצבים של חוסר הסתגלות, מצוקה נפשית, התכנסות, בושה, בידוד חברתי ואף לדיכאון".
12 צפייה בגלריה
לעתים המוגבלות היא "שקופה", מה שמגביר את התסכול
(צילום: באדיבות אתר קהילת המטפלים, SOMEBUDDY)
כיצד ניתן להקל על אדם בשלב התאמת הבית? מי אמור לסייע לו בהתאמות הנדרשות וכיצד זה משפיע על ההתמודדות שלו עם המוגבלות?
"חשוב שהאדם יבחר כמה סיוע הוא צריך, במה בדיוק ומי הוא מעדיף שיעניק לו את העזרה. לעיתים, תהיה העדפה לעזרה מגורם מחוץ למעגל החברתי והמשפחתי, כדי לא לפגוע במרקם היחסים עם הקרובים לו. במקרים אלו, צריך לאפשר זאת, ולא לכפות עליו עזרה מגורם מקורב.
"מאידך, לעיתים דווקא עזרה מאדם קרוב תהיה עדיפה. לכן, צריך לשקול כל מקרה לגופו, ולבדוק מי נכון יותר להעניק לו את הסיוע".
לדברי גורלניק, "האוטונומיה והערך העצמי, לא נמדדים באילו פעולות יומיום ניתן לבצע, אלא בחופש הבחירה שיש לאדם באשר לאופן הביצוע שלהן".
שימוש מושכל בצבע יכול למנוע תאונות ביתיות
צבע למניעת תאונות ביתיות: "לאדם עם ליקוי ראיה או שעשוי לחוות לקויות ראייה בעתיד, יש לשמור על בחירת צבעים שיבליטו מצד אחד אביזרים שיש להשתמש בהם", אומרת יפעת רום, אדריכלית וגרנטולוגית, המייעצת לכפר עידוד בתחומי נגישות ועיצוב המותאם לבעלי מוגבלויות, ומדגימה: "דלתות, ידיות, מתגים, כפתורי הפעלה", כל אלו צריכים להיות קלים לאיתור ולהפעלה.
"ומנגד, צבע הוא כלי חשוב מאוד למניעת היתקלויות ונפילות", מוסיפה אור עוזרד, מעצבת פנים, מורשת נגישות ויועצת בעמותת נגישות ישראל. "חשוב מאוד להבין, שניגודיות של צבע נתפסת באופן שונה, בהתאם ללקות הראייה. לכן, אין לעשות את ניגודיות הצבע באופן גנרי, אלא לברר היטב מהי המסוגלות של תפיסת האור והצבע, בהתאם למשתמש הספציפי בדירה. אחרת, במקום להבליט מכשולים, נייצר מכשול שיכול לגרום תאונה".
רום: "הוא כלי לסימון פינות של רהיטים, משקופים, פסי מדרגות, סימון צירי תנועה. לעתים, במקום בצבע עושים שימוש גם בחומרים מחוספסים יותר, שבעזרתם ניתן לעקוב אחר המסלול, עם מקל הליכה לעיוורים".
12 צפייה בגלריה
ספה אדומה? רעיון גרוע. העדיפו גוונים מרגיעים יותר עבור מתמודדי אתגרים נפשיים וקוגניטיביים
(צילום: אייל תגר, באדיבות מעצבת הפנים ומורשת הנגישות, אור עוזרד)
צבע כגורם המשפיע על רווחה נפשית: "כשאדם מגיע מבית-חולים לביתו, לאחר תקופת שיקום הוא מצפה להרגיש בבית", מסבירה עוזרד. "אם, בעקבות השינוי במצבו, הבית נראה כמו בית-חולים, עמוס במכשירים ועם צבעוניות מנוכרת, הדבר יכול להשפיע לרעה על תהליך ההחלמה שלו".
רום: "עודף גירויים עשוי להוריד את רמת התפקוד היומיומי של אותו אדם. לכן, בבחירת פלטת גוונים לחדר שבו הוא שוהה שעות ארוכות ביממה, יש חשיבות רבה על מצבו המנטלי והרגשי".
שליטה נוחה וקלה במתגים ובמערכות בית חכם
חשוב שתהיה אפשרות שליטה נוחה לצורך תפעול אלמנטים שונים בבית. "מקשים בהירים במיקומים בולטים ונגישים, יאפשרו שליטה נוחה בטמפרטורה ובתאורה", מסבירה רום. "במקרים של ויסות חושי, יש אפשרות גם לשלוט בעוצמת הרעש, על-ידי תכנון דלתות אקוסטיות".
לדברי רום, "חשוב להתאים את הטכנולוגיה לסוג המגבלות, ולעתים נדרש להכין מקום לשלטים מותאמים ולהכין מערכות מתח נמוך בהתאמה".
יש למפות את המתגים, את השקעים ואת האינטרקום, ולבדוק שיש גישה נוחה אליהם בכל חדרי הבית. רום: "חשוב לבדוק האם המיקום שלהם תואם את סוג השימוש בהם, בהתאם לאופן שבו המשתמש עושה זאת. זאת, כדי למנוע מצבים של פעולות מיותרות ומסורבלות.
"למשל, אם מתג התריס החשמלי ממוקם בצורה שמאוד קשה להגיע אליו, חשוב להזיז את מיקומו, או לאפשר כיבוי והדלקה בעזרת שלט, שיהיה ממוקם במקום קבוע ונוח, וימנע מצב של חיפושים אחריו. גם גובה המתגים והמפסקים, צריך להתאים לגובה של המשתמש, בהתאם למוגבלות שלו".
12 צפייה בגלריה
חשוב שהמתגים יהיו נוחים ונגישים לשימוש יומיומי, בהתאם לסוג המוגבלות
(צילום: באדיבות מעצבת הפנים ומורשת הנגישות, אור עוזרד)
מיפוי בחלונות ואופן השימוש בהם
עוד דבר שפעמים רבות נזכרים בו בשלב מאוחר מדי, הוא הגישה לחלונות ולדלתות. זהו דבר קריטי, שיש להתייחס אליו, ולהתחקות אחר מסלולי הליכה של המשתמש בעל המוגבלות. מומלץ לשקול הנמכה שלהן, לצורך נגישות מלאה.
"כמו כן, יש לבדוק האם יש מספיק מרווח ליד הדלתות, או שיש רהיטים שחוסמים את ההתניידות בכניסה וביציאה מהחדר?", מוסיפה רום. "האם ניתן להגיע לחלון על מנת לפתוח אותו? האם סידור הרהיטים הקיים מאפשר זאת? האם השמש ישירה מדי, ויש צורך בהצללה חשמלית במשך חלק משעות היממה? האם יש וילון והאם קל לפתוח ולסגור אותו?".
לדבריה, "כל אלו צריכים להילקח בחשבון, כשבראש סדרי העדיפויות הם שיקולי נוחות ופרקטיות, ורק אחריהם שיקולי עיצוב".
התייחסות ספציפית לבעיות קוגניטיביות
תכנון מהלך התארגנות בהתאם לאותו המשתמש בדירה: מוגבלות בזיכרון לטווח קצר, משפיעה מאוד על יכולת ההתארגנות. לכן, על מנת ליצור תחושת מסוגלות, בהתאם ליכולותיו של כל דייר באופן אישי, יש לדאוג למניעת קושי בארגון המתבטא בזיכרון.
"תכנון סדר פעולות הגיוני, עם אפשרויות אחסון נוחות התואמות את שגרת היום, תקל מאוד על התארגנות ביומיום", מסבירה רום.
"ניתן לעשות זאת בעזרת חלוקה למגירות נפרדות, מידוף עם קופסאות שברור מה יש בכל אחת מהן ותיוגן בעזרת מלל או תמונה. הדבר מסייע גם בשמירה על סדר, ועל עצמאות רבה יותר בהתארגנות".
לאדם בעל מוגבלות קוגניטיבית, תכנון מהלך העבודה מהווה פעולה מסובכת.
רום: "עלינו לתכנן סביבה שעל מנת לבצע מטלות בסיסות, תדרוש כמה שפחות תכנון מהלכים מעין אלה. ככל שנצפה מראש את הקשיים, ונראה את חיי היומיום מבעד לעיניו, עם רהיטי עזר ואביזרי אחסון ומיקום שלהם בצורה מובנית, זה ימנע תסכולים".
לדבריה, "ברגע שההתארגנות הופכת למסורבלת, האדם נוטה לוותר לעצמו, אינו מנסה להתמודד ולהתגבר על הקשיים, ובסופו של דבר גורם לתלות-יתר שלו באתרים".
הימנעות מעומס ויזואלי, אך זהירות מחלל סטרילי מדי: כשמעצבים חלל לאדם עם אתגרים נפשיים או קוגניטיביים, חשוב מאוד להתאים את עיצוב החלל למשתמש. למשל, אדם הסובל מקשיים בוויסות חושי, או הפרעות קשב, יצטרך פחות גירויים בחלל. חלל עמוס ומבולגן מדי, יכול לגרום לעומס חושי, לתחושת מצוקה, חוסר יכולת להתרכז ולחוסר יכולת לשהות בו לאורך זמן.
גירויים בחלל יכולים לשפר בעיות קוגניטיביות: "לאנשים הסובלים מפגיעה קוגניטיבית, חלל סטרילי מדי יכול להיות טעות", מסבירה עוזרד. "גירויים חושיים כמו צמחים, מרקמים שונים של טקסטיל, נגיעות צבע - כל אלו יוצרים גירוי קוגניטיבי".
לדברי עוזרד, "כשהחדר לא סטרילי, זה מייצר נקודת עניין, שנעים להסתכל עליה. זה מכניס ירוק, זה זז. זה גירוי שאתה יכול להתייחס אליו. אם יש לך כרית עם רקמה שאת אוהבת, ונוגעת בו, אלו גירויים חושיים קטנים, שחשובים מאוד למשתמש מבוגר עם בעיות זיכרון.
"לדוגמה, כשאדם יושב זמן ממושך בכורסה, אני משתדלת שהוא יהיה נעים למישוש ויצור גירוי חושי. כי אפילו מלמול של הבד, תוך כדי שצופים בטלוויזיה, נותן תמיכה רגשית ומנטלית, גם היא קטנה".
תעסוקה – התאמת רמת הארה לסוג העיסוק
כשמתכננים תאורה, כדאי מאוד לראות אותה מבעד לעיני המשתמש. כלומר, מי שמתנייד על כיסא גלגלים, יכול למצוא את עצמו מסתנוור, או לא מצליח לראות מספיק טוב, בסביבה המותאמות לאנשים שיכולים לעמוד על רגליהם.
רום: "חשוב לוודא שאין סנוור ממסכים, שמסך הטלוויזיה והמחשב ממוקמים בזווית שקל לראות ממנה, והתאורה הטבעית לא מגבילה את השימוש בה במשך חלק משעות היממה.
"כמו כן, חשוב שיהיו מספיק תרחישי תאורה שיתאימו את החלל לסוג הפעולה המתבצעת בו: תאורת 'מטרה' לצורך בישול, קריאה, אירוח, צפייה בטלוויזיה וכן הלאה".
גם סידור הושבת האנשים בחלל האירוח חשוב מאוד. רום: "חשוב שתהיה התניידות נוחה בין הרהיטים, שגובה השולחן יתאים לשימוש הדייר, שלא יהיו פריטים מיותרים (שטיחים או רהיטים) שיחסמו את הדרך ויהוו מכשול תנועתי".
עוזרד: "כשמתכננים אי במטבח, ניתן לייצר אותו בשני גבהים, כך שהוא יוכל לשמש גם כחיץ בין המטבח לסלון וגם יאפשר לשבת בגובה נמוך, ולהיות נגיש גם למי שמשתמש בכיסא גלגלים".
לדברי עוזרד. "חשוב שיהיה מספיק טווח לרגליים, מתחת למשטח הישיבה, ויש לתכנן זאת בצורה שתאפשר לאכול, לקרוא ולכתוב ולהשתמש במחשב עליו, בצורה נוחה".
מה ההמלצה בשלב בחירת גופי התאורה?
עוזרד: "כדאי לבחור מקור תאורה שיפיץ מספיק אור לפעולה הדרושה, ובמקרה של אנשים מבוגרים, צריך רמה אחת יותר ממה שמקובל, לפחות. בנוסף, כדאי לבחור גוף שיש לו ריכוך של האור, אשר מונע סנוור ולא משאיר את הנורה חשופה. זאת, משום שהאור יוצר סנוור שיכול להפריע לאנשים עם ליקויי ראייה, כמו יצירת כתמים, או הפרעה בקריאה ובמטלות נוספות. ריכוך תאורה, גורם לפיזור נכון יותר של הראייה. ברגע שאין ריכוך של אור, יש יותר צללים. אתה פחות מצליח לזהות דברים, זה יותר מסוכן, מבחינת מכשולים ותעתועי אור על הרצפה".
עוד כתבות בנושא:
המעבר לדיגיטל מסייע בהעצמת תחושת מסוגלות ובהגברת תחושת השוויון
כיום, עם המעבר להתנהלות דיגיטלית יותר, ולמפגשים המתבצעים בצורה וירטואלית בווידאו, חשוב לוודא שהסביבה הביתית מאפשרת השתתפות בצורה קלה, נוחה ובטוחה בשיחות וידאו.
מה למשל חשוב לבדוק?
רום: "חשוב לוודא שהמצלמה ממוקמת בגובה תואם ומחמיא ושהמיקום שלה אינו מסנוור את המשתמש. כמו כן, מומלץ שיהיה רקע שיגרום לבעל המוגבלות להרגיש בנוח, עם תאורה נוחה ומחמיאה ועם גלישה אינטרנטית יציבה באותו מתחם שבו מיועדות להתקיים שיחות הווידאו".
"צריך לקחת בחשבון, שדווקא הכלי הזה של שיחות וידאו יכול לסייע בהעצמה, בטשטוש הפערים הנובעים מהמוגבלות", מוסיפה רום. "לכן, חשוב שכל העזרים הטכניים יפעלו בצורה הטובה ביותר, ויעודדו אותו לעשות בהם שימוש, ולרצות לקיים כמה שיותר אינטראקציה חברתית".
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"
