(אורי דוידוביץ, חגי דקל)
"המצב עכשיו רגיש", אומרת צורית גולן, סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית ב-Fyber, מפתחת טכנולוגיות לפרסום מודעות במובייל. "אי הוודאות יוצרת חרדה בקרב עובדי החברה, כמו אצל כולם, והחלטנו לספק לכל העובדים טיפול פסיכולוגי אונליין, להם ולבני משפחותיהם".
בימים כתיקונם, גולן מנהלת את ענייני כוח האדם בחברה - שפועלת במספר מדינות, בהן ישראל, ארה"ב, אנגליה וסין - כמו גיוס עובדים והכשרה, אך בחודש האחרון עברה הסבה לתפקיד חדש: "קצינת קורונה". למעשה, חברות ישראליות רבות הבינו את גודל הקשיים ומינו גורם מטעמן כאחראי התמודדות עם המצב - מניהול של העובדים מרחוק, דרך מעקב אחר המצב הבריאותי שלהם, ועד לפיקוח על תפקוד המערכות בחברה.
"לקראת ההודעה על עבודה מהבית, הכנו את התשתית אשר תאפשר לחברה להמשיך בשגרת העבודה, לצד המשך גיוס והכשרה של עובדים חדשים", מספרת גולן. "'צוות הקורונה' בראשותי יצר מדיניות עבודה מרחוק, הכוללת נוהל 'עובד חולה', הנחיות לעבודה שוטפת בין ובתוך הצוותים, וגם מערך דאגה לרווחת העובד, הכולל מלבד הטיפול הפסיכולוגי גם ערכות שנשלחו לילדי העובדים, כדי להעביר את הזמן בבית".
המרחק הכפוי שנוצר בעקבות התפשטות הנגיף מקשה על החברה, אבל מוצאים פתרונות. "אנחנו חברה טכנולוגית, כך שעבודה מרחוק לא מאיימת עלינו, לא חייבים להיות פיזית במשרד", היא אומרת. "כחלק מהמאמץ לשמור על שגרה ככל הניתן, אנחנו נותנים דגש על האווירה המשפחתית בחברה, עם שיעורי יוגה מקוונים, שאלוני Kahoot והאפי האוור. גם העברנו לעובדים שאלון על שביעות הרצון מההתנהלות שלנו. חשוב להיות עם יד על הדופק".
הסיפור עם נגיף קורונה והשלכותיו, לפחות המיידיות, הוא סיפור של בני אדם. אמנם, התזרים של חברות רבות נפגע אנושות, מניות החברות הציבוריות נחתכות, ומדינות ייכנסו לגירעונות היסטוריים, אך הכותרת הגדולה מכולן היא זו של האבטלה - ולצידה מפלס החרדה המטפס, וענן עצום של אי ודאות שמרחף מעל כולם.
ברוב החברות גוייס לטובת המשימה התחום של משאבי אנוש, אך במקרים רבים כל הצוות הניהולי הפך ל"מטה קורונה"
באופן טבעי, וכך אכן קורה ברוב החברות, תחום משאבי האנוש הוא זה שתפס פיקוד על אירועי הקורונה. בחברת התוכנה Optimal Plus, שרה ורשבסקי-אוברמן, סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית, מטפלת גם בנושא הזה, אבל לדבריה, "אצלנו, כל הצוות הניהולי הוא 'מטה קורונה'. יש לנו פגישה וירטואלית יומית, כדי לחלק תחומי אחריות, לנהל סדרי עדיפויות, ולעקוב אחר התקדמות החברה תחת התנאים שהכתיב המשבר".
ויש לה עזרה מפתיעה בנושא. "עכשיו, כשכולם בבית ומחוברים לאינטרנט בווריד, רבים הופכים למומחים בשלל תחומים. לא מעט עובדים מציעים רעיונות, נוטלים משימות, ועוזרים להמשך תפקוד החברה. כך למשל עובדת אחת יזמה שעת סיפור שבועית לילדי העובדים, ועובד אחר מעדכן בקביעות בתקנות מס הכנסה".
ורשבסקי-אוברמן מספרת על הקושי לשמור על יציבות מבלי להיפרד מעובדים, כששיעור האבטלה במשק נושק ל-25%, שיא של כל הזמנים. "למזלנו, סוג העבודה שלנו מתאפשר גם מרחוק, אבל החוסן הפיננסי של הלקוחות עלול להשפיע עלינו, אז צריך להיערך לכל תרחיש. זה אתגר פיננסי עם השלכות על אנשים, וצריך הרבה יצירתיות כדי לא לפגוע בהמשכיות העסקית, תוך שימור העובדים".
15 צפייה בגלריה
שרה ורשבסקי אוברמן, סמנכ"לית משאבי אנוש גלובלית בחברת אופטימל פלוס
(צילום: אופטימל פלוס)
ז'אנה ברזנר, מנהלת משאבי אנוש בחברת הגיימינג Overwolf, שפיתחה פלטפורמה לבניית אפליקציות למשחקים, קיבלה גם היא אחריות לניהול ההתמודדות עם המשבר - לא כתפקיד רשמי חדש, אלא ככזה שהגיע אליה באופן טבעי.
"מצב חדש מציב אתגרים חדשים, ואני מתמודדת כעת עם מצבים שאינם חלק משגרת עבודתי. כחלק מ'אחריות הקורונה' אני עוקבת אחר הוראות משרד הבריאות, מעדכנת לפיהן את נוהלי החברה, בונה שגרה ניהולית חדשה וגם מספקת פתרונות לבעיות מקצועיות ואישיות של העובדים".
ההכרח להישאר בבתים הופך את תחום משאבי האנוש מחוליה נוספת במערך הניהולי, למעין ברומטר. ברזנר: "הקמנו 'חדרים וירטואליים' לצוותים, והעברנו לאונליין את תהליכי גיוס העובדים וההכשרה, וגם את הממד החברתי. בלי ספק יהיו גם זיכרונות מתוקים מהתקופה הזו. חגגנו את ההאפי האוור השבועי שלנו, אז הוצאנו לכל עובדי החברה שליחים עם פינוקים, כל אחד לפי העדפותיו: פיצוחים, מתוקים, בלי גלוטן - היה מורכב לוגיסטית אבל לגמרי שווה".
חן פרדר היא סמנכ"לית משאבי האנוש של NSO, שמפתחת טכנולוגיה שמסייעת לגופי ביון ואכיפת חוק ממשלתיים להילחם בטרור, פדופיליה ופשעים חמורים. גם היא מונתה להיות 'קצינת קורונה', והמינוי הזה מובן מאליו מבחינתה. "גם בשגרה אנחנו דואגים לרווחת העובדים, וכעת התפקיד הזה רק מתעצם", היא אומרת. "הבריאות העסקית של החברה, תלויה בבריאות וברווחת העובדים. בחברה בכזה סדר גודל, עם מעל 500 עובדים בישראל, רוח העובדים היא המנוע שלנו כל השנה. לכן, לצד יוזמות טכניות שמאפשרות פעילות מהבית - פלטפורמה אונליין לתכנים ייעודיים, מבזקים מצולמים מחברי הנהלה, וחדר בקרה שזמין לעובדים 24/7 בכל שאלה - שלחנו להם גם ערכות הפעלה לילדים".
בסטארט-אפ ג'ולט, שמספק תוכנית אלטרנטיבית ללימודים אקדמיים, בחרו אחרת. במקום להפקיד את התנהלות כוח האדם בימי הקורונה במחלקת משאבי אנוש, הטילו את התפקיד על יעל רימון, ראשת סגל (Chief of Stuff), ועמיתיה במחלקת האדמיניסטרציה הכללית.
רימון מספרת כי "במהלך בזק, עוד לפני שהוראות הסגר נכנסו לתוקף, עשינו הכשרה מזורזת למנהלי הקהילה שלנו, וגם לצוותי הפיתוח, המוצר והשיווק, כדי להכין אותם לעבודה מרחוק. הסטודנטים של ג'ולט, שהם הלקוחות שלנו, הופתעו ממהירות התגובה שלנו, שנבעה ממחויבות הצוות. כראשת סגל, התפקיד שלי בנוי במידה רבה מיוזמות ופרויקטים, לצד יישום החלטות הנהלה. בפרויקט הנוכחי, עד כמה שניתן לקרוא לו ככה, אני והצוות האדמיניסטרטיבי אמונים על תנאי העובדים, כך שיוכלו לעבוד בנוחות מהבית, ועל שינויים בכוח האדם - כך שיתמוך במוצר שעבר התאמות".
חברת הסייבר Imperva, לה מעל 400 עובדים במרכז הפיתוח בישראל, הקימה צוות לניהול ההתמודדות עם אירועי משבר (Crisis Management Team), שגם אחראי להמשך הפעילות העסקית הרציפה. הוא כולל את אנשי הדרג הניהולי בישראל - משה ליפסקר, מנהל הפעילות בישראל וסמנכ"ל הפיתוח, עינת להם-לבנת, סמנכ"לית משאבי אנוש, מור אברהמי, דירקטורית פסיליטיז וסביבת עבודה, ועוז ווילדר, סמנכ"ל המוצר, זאת לצד תפקידיהם הרגילים.
אברהמי: "באימפרבה יש תוכנית מגירה לאירועי משבר, וכשהגיע אחד כזה שלפנו אותה. הצוות שלנו אחראי על כל פן שקשור במשבר הקורונה. קבלת החלטות על פי הוראות הרשויות, מענה לאתגרים של סביבת העבודה החדשה, ומתן תמיכה נפשית לעובדים, שחווים ימים לא פשוטים".
שיטת העבודה מטפלת בקשיים של העובדים בצורה מתוחכמת. "זיהינו מעגלים שונים שמשפיעים עליהם כרגע - מעגל הצוות, מעגל החברה ומעגל המשפחה - ואנחנו מנסים לטפל בכל אחד מהם, אם בתדירות גבוהה יותר של שיחות צוות, ואם בקופון לפיצה או מופע קוסם בזום", אומרת אברהמי. לדבריה, יש הרבה משמעות למוכנות מראש. "כשהמשבר החל, הצוות הוקם מיד והצליח לתת מענה מהיר להתפתחויות, כך ששמרנו על יציבות החברה, תוך דאגה מתמדת לעובדים".
בחברת מסופי האשראי Verifone, מינו ל"קצין קורונה" את יואל מנקו, בדרך כלל סמנכ"ל שירות לקוחות, חטיבה של 120 עובדים. "הכל קרה מהר, זזנו תוך כדי תנועה", הוא מספר. "עוד לפני החמרת ההנחיות, המנכ"ל דן סופר ביקש ממני להביא את החברה ליכולת מלאה של עבודה מהבית, לצד מחלקת ההתקנות שהמשיכה לפעול בשטח. העברה של ארגון גדול ומסועף לעבודה מהבית היא מורכבת. בתום ההכנות הטכניות, יצאנו לפיילוט. בהתחלה לא הכל עבד חלק, ואחרי עוד כמה ניסיונות הגענו לתוצאה שלה קיווינו. אחד האתגרים היה העבודה של מחלקת התקנות, שצוידה בציוד חיטוי והיגיינה, ועודכנה בנהלים בסיסיים חדשים, כמו תיאום טלפוני לפני התקנה כדי לוודא את בריאות הלקוחות ולמנוע הדבקה".
העולם הכלכלי כולו מסתגל כיום למציאות חדשה. ככל שהמשבר יתארך, נראה ודאי עוד חברות שמקצות כוח אדם ספציפי לטיפול בהשלכות המשבר - הן ברמה העסקית, והן האנושית. אמנם השנה היא 2020, ויכולת העבודה מרחוק מפותחת, ודאי במגזר הטכנולוגי, אבל הקשר האנושי ומצבם הנפשי של העובדים הם מרכיב חיוני להצלחה עסקית.
הקשיים הטכניים והניהוליים שעולים כעת, מחייבים מחשבה והקצאת משאבים. סביר שהחברות שיסתגלו מהר ויפנו תשומת לב לפרטים הקטנים, כמו מצב הרוח של העובד או איכות תשתית הרשת שעליה הוא עובד מהבית, יעברו את המשבר בהצלחה. קצינות וקציני הקורונה נולדו בדיוק בשביל זה.
