צפו: השלכות התוכנית החדשה על האזרחים
(צילום: ניצן דרור)
הכלכלה הישראלית התכווצה ברבעון הראשון של 2020 ב-6.9%, לאחר עלייה של 4.6% ברבעון הרביעי של 2019. כך עולה מהאומדן השלישי לרבעון הראשון שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). מדובר על שינוי קטן לעומת האומדן הקודם שפורסם בחודש שעבר ועמד על 6.8%. בלמ"ס מציינים, כי ההתפתחות השלילית של הרבעון הושפעה באופן ישיר ממשבר הקורונה ונקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת התפשטות הנגיף, שגרמה להאטת הפעילות במשק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הירידה החדה ביבוא מכוניות הנוסעים העצימה את הירידה בתמ"ג יחסית לרבעון הרביעי. התוצר המקומי הגולמי ללא מיסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהירידה ביבוא מכוניות הנוסעים, ירד אף הוא בצורה חדה בשיעור של 4.2%. יש לציין, כי מדובר באומדן שלישי כלומר אחרון לפני הרבעון הבא והמשמעות היא שהוא מסכם את הרבעון הראשון. בנוסף, האומדן הנוכחי מבוסס על מקורות נתונים שחלקם אינם סופיים ושלמים, והוא עשוי להתעדכן בדיווחים הבאים.
יבוא הסחורות והשירותים ירד ב-23.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 11.3% ברבעון הקודם. ירידה זו מבטאת ירידה חדה של 52% ביבוא השירותים בחישוב שנתי (וירידה של 16.8% לעומת הרבעון הקודם), הכוללת ירידה של 85.2% ביבוא שירותי תיירות.
צניחה בהוצאה לצריכה פרטית
ההוצאה לצריכה פרטית, שנפגעה קשה מאוד ממשבר הקורונה והושפעה גם מהירידה המשמעותית ביבוא מכוניות הנוסעים (עקב הקדמת הקניות לרבעון הרביעי של 2019), ירדה ב-20.8% ברבעון הראשון בחישוב שנתי. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-22.2%, כאשר ההוצאה לצריכה פרטית לנפש למעט מוצרים בני קיימא (שלא כוללת את השפעת יבוא מכוניות הנוסעים) ירדה ב-16.8% בחישוב שנתי.
ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש ירדה ב-34.1% בחישוב שנתי (9.9% בחישוב רבעוני), כאשר השפעת משבר הקורונה הביאה לירידות גבוהות במיוחד בשירותי ההובלה (בארץ ובטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי. מנגד חלה עלייה של 3.1% בסעיף צריכת המזון, המשקאות והטבק בחישוב שנתי.
3 צפייה בגלריה
הירידה החדה ביבוא מכוניות הנוסעים העצימה את הירידה בתמ"ג. מכוניות בנמל אילת
(צילום: רויטרס)
ההוצאה למוצרים בני קיימא למחצה לנפש, הכוללים הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים - ירדה ב-32.4% בחישוב שנתי (9.3% בחישוב רבעוני), כאשר ההוצאה על הלבשה והנהלה ירדה ב-36.5% (10.7% בחישוב רבעוני).
ההוצאה למוצרים בני קיימא לנפש, הכוללים רכב אישי, מכשירי טלוויזיה, מכונות כביסה, רהיטים ותכשיטים, ירדה ב-53.6% בחישוב שנתי (17.5% בחישוב רבעוני), כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-86.3% בחישוב שנתי (39.2% בחישוב רבעוני) לאחר עלייה גבוהה ברבעון הקודם בשל שינוי מדיניות המיסוי.
עוד מלמדים הנתונים, כי ההוצאה לצריכה האזרחית ירדה ב-5.7% כאשר התמורה לשכירים שכלולה בהוצאה זו ירדה ב-11.8% בעקבות החופשה החריגה שאליה הוצאו העובדים במהלך חודש מרץ.
ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-22.7% בחישוב שנתי (6.2% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון, ירידה המשקפת ירידה בקניות הן המקומיות והן מיבוא. לעומת זאת התמורה לשכירים (הוצאות שכר לחיילים ולמילואים) לא נפגעה כתוצאה ממשבר הקורונה ועלתה בשיעור של 10.7%.
נתוני הדו"ח מלמדים גם כי ההשקעה בנכסים קבועים (בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברבעון הראשון של 2020 ב-20.7% בחישוב שנתי. ההשקעה בבנייה למגורים ירדה ב-13.3%, וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות ירדה ב-14.7% בחישוב שנתי.
יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ברבעון הראשון של 2020 ב-4.1% בחישוב שנתי (2.9% באומדן הקודם). בייצוא שירותי התיירות נרשמה ירידה חדה של 63.9% בחישוב שנתי ושל 22.5% בחישוב רבעוני בשל משבר הקורונה. מנגד, יצוא השירותים האחרים (הכולל יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכדומה) עלה ב-4% בחישוב שנתי. ביצוא התעשייה למעט יהלומים נרשמה עלייה של 25.6%, הכוללת את הגז הטבעי שתהליך היצוא המשמעותי שלו החל ברבעון זה. יצוא היהלומים לעומת זאת ירד ב-29.6% בחישוב שנתי (8.4% בחישוב רבעוני).
