שכר השרים וחברי הכנסת יקוצץ? שר האוצר, ישראל כץ, הציע לקצץ את שכר נבחרי הציבור ב-10%, במסגרת התוכנית הכלכלית לסגר השני, שתובא היום (שני) לאישור הממשלה בישיבתה שצפויה להתקיים אחר הצהריים. הבוקר הציע שר הפנים, אריה דרעי, "לתת דוגמה אישית משמעותית" ולקצץ את השכר בשיעור של 20%. ההערכה היא שהשרים יתמכו בקיצוץ שמציע משרד האוצר של 10%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהצעת האוצר נכלל גם ביטול ההעלאה האוטומטית בשכר השרים שאמורה להתבצע ב-1 בינואר 2021 וזאת מכיוון שהוא צמוד לשכר הממוצע במשק.
בדברי ההסבר להצעה, נאמר כי "בעקבות משבר הקורונה בשנה זו צפויה עליה חדה בגובה השכר הממוצע במשק, וזאת בעקבות הירידה במספר העובדים הפעילים ומכיוון שהעובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו - השתכרו לרוב משכורות נמוכות יותר ולכן השכר הממוצע יעלה בשיעור חריג".
ההערכות הן שהשכר הממוצע אמור לעלות בינואר הקרוב בכ-3.5-3%. בינואר השנה, עודכן שכר חברי הכנסת בשיעור של 2.8%, אף שלא עבדו כלל כמעט כל השנה החולפת ועבדו רק חודשים אחדים בשנה הנוכחית, בשל מערכות הבחירות ואי הקמת ממשלה עד ל-17 במאי השנה.
אם תתקבל היום הצעת הקיצוץ בשכר של הנבחרים, ייחסכו למשק כ-7.2 מיליון שקל בשנה. ההצעה היא לבצע את הקיצוץ החל בשכר חודש אוקטובר השנה ועד לשכר חודש דצמבר בשנת 2021.
שכר השרים ושכרו של יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, עומד כיום על 50,623 שקל ברוטו לחודש. שכרו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא 56,295 שקל ברוטו לחודש, וכך גם שכרו של ראש הממשלה החליפי, בני גנץ. שכרם של חברי הכנסת הוא 45,241 שקל ברוטו לחודש.
יצוין, כי יש רבים הצמודים לשכר הנבחרים, אולם ההצעה אינה כוללת להפחית את שכרם. בין השאר שכרו של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הוא כשכר השרים, 50,623 שקל. שכר נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שאינו צמוד לשכר כלשהו, הוא 64,616 שקל, והוא לא נכלל בהפחתה המוצעת.
"זאת העת שנבחרי הציבור יתנו דוגמה אישית וההפחתה הראשונה בשכר בגלל משבר הקורונה תהיה של השרים וחברי הכנסת", אמר ל-ynet שר האוצר, לקראת ישיבת הממשלה. דברים אלו מגיעים לאחר שהודיע ביום כניסתו למשרד האוצר כי יוותר על 10% משכרו.
לפי שההצעה תהפוך למציאות, יש עוד כמה שלבים בדרך
כך למשל, חברי הכנסת של כחול לבן ביקשו לוותר על תוספת השכר לתקופת פגרת הבחירות שארכה שלושה חודשים. אך לפי חשבות הכנסת, ניתן לוותר על תוספת רק לשנה שלמה. לפיכך, 12 חברי כנסת פנו לחשבות הכנסת וביקשו לבטל את התוספת לכל השנה, בהם כל חברי ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן ועוד ארבעה חברי כנסת מכחול לבן, בהם מיקי לוי, אורנה ברביבאי, מיקי חיימוביץ ויזהר שי.
הפחתת השכר מתבצעת על פי הוראה של חבר הכנסת לחשבות הכנסת ושל השר לחשבות משרד ראש הממשלה. ההפחתה תקפה מרגע קבלת ההוראה ועד תום אותה שנה ולא ניתנת לביטול.
שר וחבר כנסת לא יכול על דעת עצמו להודיע כי הוא מוותר על חלק משכרו, לכן החלטת השר כץ חייבת לזכות באישור ועדת הכספים של הכנסת. בהקשר זה חשוב לדעת, כי הפחתת שכר של חברי כנסת אושרה בעבר בוועדת הכנסת והפחתת שכר שרים בוועדת הכספים. אם תהיתם אם אחרי כל זה ההפחתה יוצאת לפועל, אז התשובה במקרים רבים היא חיובית.
ההסתדרות מתנגדת להפחתה גורפת במגזר הציבורי
עם זאת, בהצעת שר האוצר, שטרם הגיעה לאישור הממשלה בשל התנגדות גורפת של ההסתדרות, מוצע להפחית למעשה את שכרם של כל העובדים במגזר הציבורי, ובמקרה הזה יכללו גם הצמודים לשכר השרים. מדובר ב-700 אלף עובדי המגזר הציבורי, למעט אלו שמשתכרים עד 7,000 ברוטו לחודש.
לפי ההצעה, שכר המשתכרים 7,000 עד 15,000 שקל ברוטו לחודש יופחת ב-3%, שכר המשתכרים 15,000 עד 20,000 שקל יופחת ב-7% ושכר המשתכרים 20,000 שקל ומעלה יופחת ב-10%, השיעור כפי שמוצע להפחית כעת את שכר נבחרי הציבור. כאמור, ההצעה הזאת טרם נדונה ולפי שעה מתקיימים דיונים בין צוותי האוצר וההסתדרות, כדי להגיע להסכמה בנושא הזה.
ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, אמר בתגובה לפרסום ההצעה כי "זה לא מספיק. ההצעה הזו מתייחסת רק לנבחרי הציבור ללא חיסכון ממשי. מה שיקרה הוא ששופטים בכירים יקבלו תוספת בינואר של כ-10 אלף שקל, פקידים בכירים יקבלו תוספת של כ-6,000 שקל, וזה רק קצה הקרחון. כל קיצוץ והקפאה בשכר, חייבים לכלול את כל בכירי המגזר הציבורי הצמודים לשכר הממוצע במשק ולא רק שרים וח"כים".
"הכנסת דמי האבטלה לחישוב השכר הממוצע לצורך עדכון השכר, תתקן את העיוות הזה אחת ולתמיד באופן מושכל ולא כפלסטר זמני בלבד", הוסיף קרעי.
סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ שרן השכל, קוראת לממשלה להוסיף מדרגה נוספת בקיצוץ שכר נבחרי ציבור במגזר הציבורי: "הצעת הממשלה קוראת להוריד את שכר נבחרי הציבור וזה לא מספיק. אני קוראת לשרים לקבל החלטה על קיצוץ בשכר בכירים במגזר הציבורי מעל 45 אלף במגזר הציבורי ופנסיות תקציביות".