צפו באולפן ynet: ריאיון עם מנכ"ל קניוני עופר משה רוזנבלום ועו"ד רועי כהן נשיא להב
(צילום: אורי דוידוביץ)
"בפעם הקודמת הייתי יותר מדי ממלכתי - הפעם לא נסגור, נשאיר את הקניונים פתוחים ואני אעודד כאזרח את הרשתות והחנויות להמשיך לעבוד". כך אומר היום (ד') מנכ"ל קניוני עופר, משה רוזנבלום, בריאיון לאולפן ynet בעקבות הצפי כי ישראל בדרך ל"ריסון מהודק" שיכלול גם הגבלות נוספות על המסחר, על רקע העלייה המהירה במספר הנדבקים בקורונה.
עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים בישראל הוסיף כי יש "חגיגות הדבקה בנתב"ג ובעלי העסקים משלמים את המחיר של אוזלת ידה של הממשלה. איזו מכבסת מילים - במקום סגר אומרים ריסון מהודק. אנחנו לא מטומטמים".
לראשונה מפתיחתו החלקית של הסגר השני נחצה אתמול (יום ג') רף 2,500 הנדבקים. המשמעות: צפויות הגבלות נוספות, כחלק מהחלטת השרים לפיה בעת שמספר המאומתים היומי יהיה גבוה ממספר זה יחל שלב "ריסון מהודק". אלא שנראה כי חלק מהקניונים לא מתכוונים הפעם ליישר קו עם ההחלטות.
"בקניונים יש חנויות חיוניות אז יישארו פתוחים", אומר רוזנבלום לאולפן ynet. "אם הרשתות ירצו והחנויות הפרטיות ירצו להישאר פתוחות, נשאיר אותן פתוחות".
הוא מתקשה להבין למה הקניונים שוב בסכנת סגירה ואת נתב"ג משאירים פתוח ופרוץ. "תראו את שדה התעופה, בואו נסגור את שדה התעופה. ראינו את שוק מחנה יהודה, לא סגרו אותו. הקניון הוא המקום הבטוח. קובעים כמות אנשים, מחזיקים סיירים, 14 שוטרים בודקים אותי כל היום שאני עומד בתקן ואנחנו שומרים על כל המרחקים", הוא אומר. "אנחנו הורגים 1.4 מיליארד שקל שמגיעים למדינה. אנחנו כבר שלושה שבועות פתוחים, לא הוכיחו ולא ראו נדבקים בקניונים, אנחנו שומרים על כל הכללים, אז למה לסגור, כי זה הכי קל?".
עו"ד כהן מסכים עם דבריו של רוזנבלום. "אנחנו יודעים שהתחלואה לא מגיעה מחנויות הרחוב, זה כבר הוכח, זה כבר נאמר, זה כבר על פי דעת של משרד הבריאות", הוא אומר. "אבל מה קורה כאן? מדינת ישראל מייבאת קורונה דרך נתב"ג, אין אכיפה של בידודים, אין הפרדה בין אנשים שמגיעים ממדינות אדומות למדינות ירוקות".
למה לדעתך הולכים לפתרון הזה של סגירת המסחר?
"כי זה הכי קל להגיד לעסקים לסגור ואז להגיד הנה, אנחנו נלחמים בעלייה בתחלואה. אבל מי שמייצר כרגע את כל רמת התחלואה זו ממשלת ישראל, בזה שהיא נותנת לייבא קורונה ובזה שהיא מייצרת אווירת סוף קורס. ומי שמשלם את המחיר על כל החידלון הזה הם אותם עסקים קטנים שאף אחד לא יפצה אותם על המלאי ועל השכירויות. אנשים יעשו בסופו של דבר מה שטוב להם. אם אין להם כסף ואוכל להביא למשפחות שלהם והעסקים שלהם קורסים הם יקבלו את ההחלטה שלצערי היא החלטה קשה ביותר וזה לפתוח את העסקים שלהם. ומי שדוחף לשם זו ממשלת ישראל באוזלת ידה".
צפו: ריאיון עם בעלי עסקים בקריית מוצקין
(צילום: אביהו שפירא, אורי דוידוביץ)
"יגמרו לגמרי את העסקים"
כאמור, עסקים רבים מאוד לא יוכלו לעמוד בגזירה של חידוש ההגבלות. "עד עכשיו שרדתי בקושי, הבאתי הרבה כסף מהבית והיה לנו ממש קשה מאוד", מספר אלי כהן, בעל חנויות אופנה בקריית מוצקין, בריאיון לאולפן ynet. "הסוחרים לפחות הסתדרו איתי והבנקים באו קצת לקראתי, אבל מעבר לכך אי אפשר להמשיך. לא כדאי לסגור כרגע את העסקים. שיסגרו קודם כל את נמל התעופה".
הוא מספר כי נכנס להתחייבויות גדולות של מלאי ולא יודע איך יעמוד בהן אם שוב יסגרו את החנויות. "כרגע, בקושי מסתובבים כמה אנשים, אז גם את זה אנחנו צדים, אני לא יודע למה צריך לסגור לנו כזה דבר. אני לא חושב שיכולים לשרוד כבר. אין שום הצדקה לסגור חנויות ברחוב, אין הדבקה. בקושי אנשים נכנסים".
אבי סבג, בעלי סלון אבי'S, בעיר טוען כי העבודה בעסק שלו ירדה ב-50% בתקופת הקורונה. "אם יעשו עוד סגר, יגמרו לגמרי את העסקים. עזבו בערך 30 חנויות ברחוב, העסקים לא יוכלו להשתקם, זו תהיה מכה נצחית לכל העסקים פה ברחוב".
איך שרדתם את הסגרים הקודמים?
"ממה שעבדנו, מה שחסכנו, מה שהמדינה קצת עזרה, זהו, זה החזיק אותנו אבל לא יודע איך אפשר להמשיך. יהיה קשה להמשיך".
אם תתקבל החלטה על ריסון מהודק, על עוד סגר, אתה תסגור?
"מה אני אעשה? יש לי ברירה? אני לא הולך נגד החוקים של המדינה, אבל זה יפגע בנו לגמרי, זה יפגע בנו ויהיה קשה להתאושש מזה".
אתה מצדיק מהלך כזה של סגירה?
"אני לא חושב שצריך לעשות סגירה. אנחנו לא צריכים לשלם בשביל אנשים שעושים טעויות בכמה מגזרים".
צפו: "מאות אלפי עסקים בסכנת חדלות פירעון"
(צילום: אורי דוידוביץ)
"מאות אלפי עסקים בסכנת חדלות פירעון"
"יש מגזרים שלמים שכבר שנה כמעט סגורים והם צפויים להיות סגורים עוד חודשים ארוכים. מהתיירות, עד שהתיירים יחזרו, לאולמות האירועים ויש עוד רבים כאלה", אומר ד"ר שלמה נס, מומחה בתחום שיקום והבראת חברות, לאולפן ynet. "הם הצליחו להחזיק עד עכשיו בין היתר בגלל שדחו להם את האשראי וההלוואות בשישה חודשים בהסכמת בנק ישראל. אבל חצי השנה הזו עברה עכשיו והעסקים האלה צריכים לחזור לשלם את האשראי וההלוואות שלהם לבנקים ואם הם לא ישלמו את זה, הם עלולים להיכנס למצב של חדלות פירעון, וזה בנוסף לזה שהם סגורים ואין להם מאיפה לשלם את זה".
לדבריו, "אם בחודשיים-שלושה הקרובים לא ימצא פתרון לעניין הזה, מאות אלפי עסקים, בוודאי במגזרים המסוכנים, אלה שנפגעו מהקורונה וממשיכים להיות עדיין סגורים, עלולים לקרוס ולהיכנס לפירוק".
