בשיתוף התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה
איך הפוליטיקאים מתכוונים לפתור את משבר הדיור? צפו
תאונות עבודה, ביורוקרטיה מסורבלת, השתלטות החברות הסיניות על פרויקטי תשתית, חישובי ארנונה שלא מותאמים לשנת 2021, וחוסר שילוב טכנולוגיות חדשות - ענף הבנייה רצופה באתגרים ובבעיות, שהוזנחו על ידי הממשלה במשך שנים רבות.
לאחרונה גיבשה התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה מסמך המלצות עב כרס, ובו כל הבעיות המרכזיות, עם כל הנתונים, ולצידם גם פתרונות פוטנציאליים, שעשויים לעשות סדר בענף הבנייה. המסמך שהפיקה ההתאחדות יוגש לשולחנה של הממשלה הבאה, והוא יציע תוכנית עבודה מפורטת להבראת התחום.
רגע לפני הבחירות, הזמנו לאולפן ynet את בכירי המערכת הפוליטית, שהתבקשו לפרט כיצד הם ומפלגותיהם מתכוונים להתמודד עם האתגרים הרבים של ענף הבנייה. צפו בדיון באולפן בראש הכתבה.
עוד בנושא:
ההשתלטות הסינית - איום בטחוני?
בני גנץ, יו"ר כחול-לבן ושר הבטחון, הדגיש בדיון בפאנל כי יש לחשוב קדימה, אל עבר שנת 2048, כאשר מדינת ישראל תכפיל את עצמה ותזדקק לעוד שתי מיליון וחצי דירות. "בשביל שזה יקרה, צריך לשחרר קרקעות, לפתח תשתיות תחבורה, ולחזק את הפריפריה ואת הגישה אליה".
הפתרון למשבר הדיור והתשתיות, טוען גנץ, הוא בהקמת קבינט לתשתיות לאומיות. "קבינט כזה יכיל בתוכו בצורה יותר מסונכרנת את כל הגופים שעוסקים בתשתיות - מרשות מקרקעי ישראל, שמחזיקה בקרקע, דרך כל תהליכי הבנייה האחרים. יש אפילו היבטים של המשרד לעניינים אסטרטגים שהיה בתקופתי, ושבחן תחת אלו קריטריונים מכניסים חברות זרות לעבודה בארץ".
4 צפייה בגלריה
"צריך לתעדף ככל שאפשר חברות ישראליות שיבנו את הארץ". פרויקט הרכבת הקלה בירושלים שנבנה על ידי חברה זרה.
(צילום: גיל יוחנן)
נושא בוער נוסף, שעומד לפתחה של הממשלה הבאה, הוא כניסתן של החברות הזרות לישראל, בייחוד חברות ממשלתיות סיניות, שזוכות במכרזי תשתיות ומבנים ברמה הלאומית, ושיכולות להוות איום בטחוני.
גנץ מדגיש כי חשוב לשמור על איזון בין המשאבים התקציביים, פיתוח המשק הישראלי והכלכלה הגלובלית. "צריך לתעדף ככל שאפשר חברות ישראליות שיבנו את הארץ. יש אזורי רגישות שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לחברות זרות להיכנס אליהם, ואנחנו צריכים להיות מאוד זהירים, ויש מקומות שבהם תהיה דילמה".
לפרק את רמ"י
ח"כ איילת שקד, מספר 2 בימינה, פרסמה בחודש שעבר תוכנית דיור גדושת רפורמות, והבולטת שבהן היא פירוק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שאחראית על ניהול 93% מהקרקעות והיא הגוף היחידי שמשווק אותן. שקד קוראת בתוכניתה לבטל את רמ"י ולהעביר את כל הסמכויות לחברות פרטיות.
"בישראל יש בירוקרטיה נוראית בכל מה שקשור להליכי תכנון והבנייה", מסבירה שקד בדיון באולפן. "מה שלוקח בצרפת לבנות שנתיים, פה לוקח 8 שנים. הקימו את משרד השיכון בשנות ה-50 כדי לתת צ'ופר לאיזה פוליטיקאי. אם נאחד את כל הסמכויות במקום אחד, יהיה אפשר לעשות הליכים בצורה יותר יעילה. גם בוועדות המחוזיות צריך לעשות שינויים ולייעל אותם".
שקד מודה כי כל ניסיונותיה הקודמים של הממשלות הקודמות להגדיל את היצע הדירות, נידונו לכישלון. "לא צריך כסף ממשלתי, לא צריך כל מיני קומבינות כמו מע"מ אפס והזרמה מלאכותית של כסף. צריך להגדיל באופן משמעותי את ההיצע, גם באזורי הביקוש".
4 צפייה בגלריה
"התחדשות עירונית היא מהלך חשוב לערים עם שכונות ותיקות. עיר חייבת להתחדש, והתחדשות עירונית היא הדרך האסטרטגית החשובה ביותר". תמ"א 38 ברעננה.
(צילום: עמית שעל)
כמו שקד, גם ניר ברקת מהליכוד, תומך בפירוק רמ"י. "צריך לקבוע נוסחה איך מתחלקים בחלוקת ההכנסות בין השלטון המקומי למרכזי, וגורמי התכנון. אם נדע לייצר ביקושים בפריפריה, נסיט את הביקוש מהמרכז לפריפריה, והקרקע תהיה הרבה יותר זולה. ראש הרשות צריך לעבוד עם קבלנים במגזר הפרטי, שהם יודעים לתכנן הכי טוב".
עוד נושא שברקת, לשעבר ראש עיריית ירושלים, נדרש לו הוא ההתחדשות העירונית, שהייתה עד לא מזמן ההבטחה הגדולה של ענף הנדל"ן. "התחדשות עירונית היא מהלך חשוב לערים עם שכונות ותיקות. עיר חייבת להתחדש, והתחדשות עירונית היא הדרך האסטרטגית החשובה ביותר", קובע ברקת.
ההחלטה על ביטול תמ"א 38, היא מקל משמעותי בגלגלי ההתחדשות העירונית, שמובילה לצמצום התחלות הבנייה והיצע הדירות. על כך מגיב ברקת: "אני מאמין שצריך לאפשר תמ"א 38, וצריך לאפשר התחדשות עירונית קלאסית של פינוי בינוי. יש מספר אפשרויות לעשות את כמו למשל פינוי בינוי, בינוי פינוי ועוד. צריך לפתח חלופות ולתת לתושבים ולקבלנים למצוא תחלופה מתאימה ביותר לאזור שלהם".
העולם שייך לצעירים?
ח"כ מיקי לוי מיש עתיד, המפלגה שהביאה בשנת 2015 את תוכנית מע"מ אפס שלא התרוממה, מספר כי ההתמקדות כיום היא על שיווק הקרקעות. "כשהייתי סגן שר אוצר קיימתי בכל רבעון שולחנות עגולים יחד עם המייצגים, לשכת רואי החשבון, לשכת עו"ד. השכל והניסיון לא נמצאים באוצר ולא במשרד השיכון. אם אנחנו נשלב יחד כוחות, נוכל להביא פתרונות הולמים לזוגות הצעירים".
לוי מזכיר כי מפלגת יש עתיד פועלת גם להורדת שכר הדיור לצעירים. "לפיד הקים את חברת 'דירה להשכיר'. החזון הוא להציע כמה עשרות אלפי דירות בבעלות חברה ממשלתית לאלו שלא מסוגלים לקנות דירה. דירה להשכרה במחיר הולם לתקופה של עשר שנים, שיקנה להם את האפשרות להגיע מאוחר יותר עם הון ראשוני לקנות דירה עבורם".
אתגר נוסף בענף הבנייה, שהממשלה תידרש לה לאחר הבחירות, הוא המחסור החמור בכוח אדם בתחום. האם משבר הקורונה הוא הזדמנות להביא את הישראלים לבנייה? לוי מודה שהיו ניסיונות רבים להביא ישראלים למקצועות הרטובים כגון טיח וריצוף, אך הן לא צלחו.
אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, חרט גם הוא על דגל מפלגתו את קידום הדיור לצעירים. לטענתו, פתרון הדיור טמון בראש ובראשונה בשינוי שיטת זיכוי המס. "כשאדם רוצה לקבל משכנתא הוא מקבל נקודות זיכוי, ועל מה הוא מקבל את המקסימום? על שנות נישואים ועל מספר ילדים". לדבריו, ברור שחרדי בגיל שלושים הוא כבר 12 שנה נשוי ויש לו שבעה או שמונה ילדים. "אותו חייל שהיה עוד שנה בקבע, השתחרר, הלך ללמוד, רכש מקצוע, ובגיל 30, ספק אם התחתן, ואולי יש לו ילד אחד במקרה הטוב".
ליברמן נשאל גם הוא על האיום הביטחוני, הטמון בכניסתן של החברות הסיניות במכרזי בנייה ותשתית. "צריך לגבש תפיסה כוללת לא רק בכל מה שקשור לסין, אלא גם למדינות אחרות", פוסק ליברמן. "אתה לא יכול לבנות 'ביטחון מזון' על טורקיה ועל רצועת עזה. יש פה הרבה דברים שצריך לשקול, הבעיה היא שהקבינט לא מתכנס ולא מתפקד".
4 צפייה בגלריה
הפתרון לטווח הקצר, הוא להגדיל את היצע הדירות בין 70 ל-100 אלף דירות בשנה, שזה כמעט כפול ממה שאנחנו בונים היום.
(צילום: בראל אפרים)
לסיכום הפאנל, מסכם ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ, כי אתגרים רבים ניצבין בפתחה של הממשלה הבאה. "ראינו אמירות טובות מאוד של כמה מהפוליטיקאים, שמבינים מה שממשלת ישראל לא הבינה ב-13 שנים האחרונות. בשביל להתמודד עם המשבר צריך להכין תוכנית גדולה, לא פטנטים ולא שפנים מהכובע".
"יש לנו אתגרים לטווח הארוך, לטווח הבינוני ולטווח הקצר. לטווח הקצר, קודם כל, להגדיל את היצע הדירות בין 70 ל-100 אלף דירות בשנה, שזה כמעט כפול ממה שאנחנו בונים היום. את זה נעשה על ידי הבאת עובדים זרים, שחרור של קרקע, רפורמות, במיוחד בתחום הרגולטורי של הרישוי. חייבים להשקיע בתשתיות ולהגדיל אותן מ-40 מיליארד שקלים בשנה ל-70 מיליארד שקלים בשנה על מנת להשתוות ל-OECD, וגם להשקיע בתחומי תחבורה, חינוך, בריאות, בכל התחומים".
בשיתוף התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה
