ביום ראשון בבוקר, בביתה רחב הידיים של יפית גרינברג בתל אביב, על שולחן האוכל מונחים נר הבדלה וכמה גבעולים של גרניום באגרטל קטן שיועד לברכת הבשמים - שאריות מליל אמש, בו נערך כאן טקס הבדלה כדת וכדין. על שולחן הסלון מונח ספר קריאה בנושא גמרא של בעלה, בני. הקשר והכבוד למסורת ולדת יופיעו שוב ושוב במהלך השיחה עם אשת העסקים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יפית גרינברג - היא ג. יפית - שפניה מוכרים בכל בית בישראל, נחשבת לאשת הפרסום שהמציאה, או יותר נכון שיכללה לדרגת אמנות, את התוכן השיווקי בעיתונות הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה בישראל ועסקה בכך עשרות שנים. עם לקוחותיה נמנות חברות מהגדולות בישראל: סנו, הוט, תנובה, שטראוס עלית, ישראכרט, שירותי בריאות כללית, סופר-פארם, טרה ועוד.
4 צפייה בגלריה
יפית גרינברג. "ברור שלא הרווחנו מה שרצינו, אבל היה סביר, ברוך השם, בן פורת יוסף"
(צילום: דנה קופל)
יש לה תואר ראשון בחינוך ובגיאוגרפיה מאוניברסיטת בר אילן, ובמהלך השנים עסקה גם בנדל"ן ובהשקעות. חברות בבעלותה בנו את פרויקט "אנטוקולסקי" היוקרתי בתל אביב. ב-2013 היא ניהלה מגעים עם רון לאודר כדי לרכוש את חלקו בערוץ 10. ב-2014 עמדה בראש קבוצת משקיעים שרכשה את רשת סטימצקי. בשנה האחרונה רכשה מניות בקבוצת האופנה גולף והפכה בעלת עניין, לאחר שבנה, אייל גרינברג, המשמש כמנכ"ל סטימצקי, מונה לדירקטור ולמשנה ליו"ר קבוצת גולף.
היא התחילה בכלל כיפה מימון, הילדה החמישית והאחרונה במשפחה דתית מבני ברק, בת להורים יוצאי לוב ואיטליה. כבר כנערה בבני עקיבא היא התבלטה בכישורי הניהול שלה כשהתבקשה להשתתף בהקמת הסניף החדש של התנועה בגבעת שמואל הסמוכה.
כבר שנים שהיא שומרת שבת. "הפסקתי לנסוע בשבת לפני 12 שנים", היא מספרת. אתמול בעלי בני (בנימין ארד - א"ל) הקריא לי משהו מהגמרא ודיברנו על העומק בדיני ממון וחולין שם, וזה מה שבעצם תלמידי ישיבה לומדים, חומר שמקביל ללימודי משפטים באוניברסיטה. זה ספר חוקים שכל תלמידי הישיבות לומדים ונשמעים לתוכנו. זה ספר החוקים שלהם'".
אם כך את מסכימה עם התופעה שקרתה בקורונה, שתלמידי ישיבות הקשיבו להנחיות הרבנים במקום לחוקי המדינה?
"אני מבינה, אבל לא מסכימה. זה חינוך אחר. כאשר מחנכים אותך שהרופא הוא האוטוריטה, את לא מערערת על זה, כי זה מה שאת מכירה. ככה הם עם האוטוריטות שלהם".
"אני מכירה את הרב קנייבסקי ואת אשתו מלפני שנים. מישהו סחב אותי אליה. היא מאוד הזכירה לי את אמא שלי. ישבה איתי שעה והחזיקה לי את היד. הפגישה איתה החזירה אותי לילדות בבני ברק"
כמו הרב קנייבסקי.
"כן. אני מכירה אותו ואת אשתו מלפני שנים. אגב, בזכותה חזרתי לשמור שבת. מישהו סחב אותי אליה. היא מאוד הזכירה לי את אמא שלי. ישבה איתי שעה והחזיקה לי את היד. הפגישה איתה החזירה אותי לילדות בבני ברק".
את מחוברת לרבנים?
"אני מיודדת. למשל, מאוד התחברתי לרנטגן (הרב יעקב איפרגן - א"ל). הוא, אגב, הגיע אליי. ביקש פגישה, ביקש להכיר אותי. לא הכרתי אותו בכלל ולא ידעתי מיהו. הוא הגיע אליי הביתה בערב. סילק את כולם, ישבנו שעתיים ומאוד התחברתי אליו".
על מה דיברתם?
"אני לא זוכרת את הפרטים, אבל אני זוכרת שעפנו, התרוממות רוח מטורפת".
הוא בן אדם חכם בעינייך?
"הוא פשוט בן אדם מקסים. התחברנו".
ומאז הוא מלווה אותך?
"לפני 16 שנה הוא חיתן אותי ואת בני, והוא היה גם הסנדק של הנכדים שלי. נהיה קשר משפחתי. אני לא מתייעצת איתו בענייני עסקים".
איך הרגשת כשהחלה הקורונה?
"בהתחלה כולנו היינו מבולבלים. רק אתמול אמרתי לבעלי: 'תגיד, בפסח הקודם היינו רק אנחנו לבד?' אני עד עכשיו לא קולטת את זה. כל יום שישי אצלי השולחן מלא בחברים ומשפחה. בסגר הראשון לא הבנו כלום. בני, שהוא רופא, אפילו הביא בלון חמצן הביתה. אחר כך הוא התחיל להסתובב בעבודה עם כובע מגן כזה כמו חליפת חלל. הוא מאוד נזהר".
"בהתחלה כולנו היינו מבולבלים. רק אתמול אמרתי לבעלי: 'תגיד, בפסח הקודם היינו רק אנחנו לבד?' אני עד עכשיו לא קולטת את זה. כל יום שישי אצלי השולחן מלא בחברים ומשפחה"
החנויות של סטימצקי נסגרו. לא נלחצת מזה?
"הייתי מוטרדת ומודאגת, אבל ידעתי שאתמודד וידעתי גם שהכי חשוב זה לשמור על הבריאות. מיד חיזקנו את המכירות באונליין, שפרחו כי לא נשארה לאנשים תרבות. לא היו הצגות ולא סרטים ואנשים לא יצאו מהבית. אנשים נסגרו בבתים עם חבילות מהסופר. אז לפחות קראו ספרים".
מכירות באונליין זה בטח לא מספיק.
"נכון, אבל גם ההוצאות ירדו. רוב העובדים, למעט אנשים מסוימים מהמחסן ומהמטה, יצאו לחל"ת וזה מאוד עזר. 1,500 עובדים זה לא צחוק. לאט-לאט אחרי הסגר הראשון חזרנו לעבוד, ובשלב הראשון הייתה אופוריה. אחרי הסגר הראשון ועד השני הייתה תחושה טובה. בסופו של דבר הרשת עברה את 2020 בסדר. ברור שלא הרווחנו מה שרצינו, אבל היה סביר. ברוך השם, אני לא רוצה לדבר הרבה, בן פורת יוסף".
לאן ברחת בקורונה?
"מה שקרה זה שעם כל הפאניקה של כולם, אני הייתי יוצאת כל הזמן להליכות. מההתחלה אמרו שמותר ספורט, מהסגר הראשון. הייתי יוצאת עם האוזניות להליכה בפארק הירקון, שלא רחוק מהבית שלי. אם פעם הייתי הולכת שעה או שעה וחצי מקסימום, עכשיו הלכתי שלוש שעות".
שלוש שעות הליכה?
"התחלתי לנהל את העבודה מהפארק. את כל השיחות ניהלתי משם. אני לא אוהבת זום, אז בישיבות כולם היו בזום ואני באוזניות. ככה ניהלתי את העסקים. ישיבות, שיחות, הכל באוזנייה. מאוד נהניתי מזה. זה לא בשבילי לשבת מול הזום. גם כשחזרו למשרדים המשכתי ככה חלק מהזמן".
את לא מאמינה בזום?
"למרות שאני אישית הייתי פחות בזום, לדעתי זאת טכנולוגיה שתישאר איתנו. היא פתחה פתח למשהו חדש. כמה אנשים יכולים להיות בתצוגה של איב סאן לורן בפריז? מעט, אבל הם יכולים לצפות בה בזום. יש שאוהבים את זה יותר, יש שפחות, אבל זה אפיק חדש שמאוד התאים לתקופה הזאת, ויתאים גם אחרי הקורונה כי הוא מקרב לך את העולם".
מה עושות לך השעות האלה בהליכה לבד?
"הזמן הזה לבד עוזר לי לפתח כל מיני רעיונות שיווקיים לסטימצקי, או שאני עושה עם עצמי ישיבות אסטרטגיה. מדמיינת את כולם לידי וחושבת. זה אתגר לא פשוט לשפר פעילות של ארגון שנראה שהוא על המקסימום".
מאיפה האנרגיות?
"זאת אני. ככה תמיד הייתי. כבר סיפרתי לך שבכיתה ח' ניהלתי סניף של בני עקיבא".
נכנסתם כשותפים ברשת גולף. למה רצית את ההרפתקה הזאת?
"קודם כל, זה לא רק אני, זה הבן שלי אייל, שרצו את היכולות הניהוליות שלו וחיזרו אחרינו הרבה זמן. אנחנו אנשי עסקים, וגולף זה קמעונאות, תחום שכל החיים התעסקתי בו ב-ג.יפית, כשהייתי המשפיענית הראשונה והכי חזקה במדינת ישראל".
מה מעניין בגולף?
"תחת גולף יש שבע חברות שמכסות את כל התחומים באופנה - בגדים למבוגרים, גולף אנד קו לבית, גולף קידס, כיתן, אינטימה, פולגת ועדיקה. אין לי אחריות ספציפית לשום דבר, אבל אני מעורבת".
את הראש השיווקי?
"לגמרי. אני למשל חושבת שצריך לפתוח את גולף למגזר החרדי. נשים חרדיות מתלבשות מאוד יפה ואלגנטי".
את לובשת גולף? הייתי חושבת יותר על גוצ'י.
"אני מודה שגם אני לא ידעתי בהתחלה שיש להם דברים מוצלחים. השמלות היפות היו איכשהו מוסתרות. לאט-לאט מצאתי שם הרבה בגדים לעצמי".
אנשים ברחוב עדיין מזהים ועוצרים אותך?
"25 שנים הייתי בטלוויזיה, ברור שמזהים. שנים נמנעתי מלהיכנס לסופר כי תמיד הרגשתי שעוקבים אחרי כל מוצר שהייתי מכניסה לעגלה. אולי עכשיו מזהים פחות, עם המסכה והשיער הקצר".
גם בפארק עוצרים אותך?
"בפארק לא עוצרים, מכבדים אחד את השני, עושים היי עם הראש וממשיכים. מאז ומתמיד אנשים רוצים לדבר איתי, להתייעץ על עסקים. אם אני מרגישה שזה מפריע אני מבקשת סליחה וממשיכה ללכת".
מה דעתך על ההתנהלות של המדינה בתקופת הקורונה?
"כל דבר שנגיד על ההתנהלות זאת ביקורת לא נכונה ולא בונה. נכנסנו לסיטואציה מבוהלת ומבהילה ואף אחד לא ידע מה הולך להיות. זה שבמדינה אחרת סגרו את שדה התעופה, זה לא אומר שאפשר לעשות את זה גם אצלנו, כי כולם מתחילים לבכות ורוצים לחזור. אלה מסוג ההחלטות שאם סוגרים את השמיים, אומרים למה סגרתם, ואם פותחים - למה פתחתם. אין לי כעס על ההחלטות".
את היית מנהלת את הדברים אחרת?
"אני חושבת שאף מנהל טוב לא יכול להגיד לך את זה, כי כשאתה בוחן ובונה אסטרטגיה אתה מתבסס על נתונים, ופה בקורונה, לפחות בהתחלה, לא ידעו כלום. בום נפלה מגפה על העולם. ומה עושים כשיש מגפה? סוגרים. אבל מאחר שקהלים מסוימים לא כיבדו את הכללים, זה כבר הפך להיות פוליטיקה. זה לא עניין של ניהול נכון או לא. אם כולם היו שומרים על הנהלים זה היה בסדר. אם לא, זה פוליטי לגמרי. בינינו, לא יכול להיות שקבוצה אחת נושאת על גבה את הכל, גם את הכלכלה וגם את ההיצמדות לחוקים, זה משהו לא הגיוני".
אז יש לך כעס על ההנהגה החרדית?
"אני לא יודעת מה הוביל אותם לזה, אין לי נתונים על מה קרה ולא קרה, אבל כמובן שנתוני התחלואה הגבוהים שהיו, זה מאוד לא רצוי".
התחסנת?
"כן, ביום הראשון, לפני כולם. רצתי".
פורסם לראשונה: 08:10, 26.03.21
