עודד שמיר לא יהיה מנכ"ל משרד האוצר. נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קיבל את המלצת ועדת החריגים, לפיה בעת הזאת יש לבחור לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר ממלא מקום מקרב עובדי המדינה.
פרופסור הרשקוביץ שלח בצהריים (יום א') את המלצת הוועדה לשר האוצר, ובכך נפסל מינוי המועמד שבחר השר ישראל כץ לתפקיד. את הבחירה ביצע כץ בעיצומה של מערכת הבחירות, שלושה חודשים לאחר התפטרותה של קרן טרנר-אייל בתום ארבעה חודשים בלבד כמנכ"לית האוצר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שמיר אמר היום ל-ynet טרם ההודעה על פסילת מועמדותו, כי חשב להיענות בחיוב להצעת שר האוצר כץ: "מכיוון שמדובר בתקופה קשה ומאתגרת לא מצאתי לנכון להשיב להצעה בשלילה".
בפני ועדת החריגים הונחה פנייתו של שר האוצר לנציב שירות המדינה, לפיה הוא מבקש לקדם את מינויו הקבוע של עודד שמיר לתפקיד המנהל הכללי במשרד האוצר, בתקופת בחירות. את המינוי פסלה הוועדה, שבראשה עומד מוטי אהרוני, סגן נציב שירות המדינה, ובה חברים אילן רם, מנהל מינהל הסגל הבכיר; אבי חליבה, מנהל אגף בכיר והממונה על משרדי הממשלה ויחידות הסמך; עו"ד רון דול, היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה; עו"ד דני חורין, נציג בכיר של היועץ המשפטי לממשלה, וממונה בכיר ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
ריאיון עם שר האוצר ישראל כץ
(צילום: אלכס גמבורג, משי בן עמי)
"יש להימנע משינויים בתפקידי מנכ"לים בתקופת בחירות"
ועדת החריגים קבעה כי "כעולה מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין מינויים בתקופת בחירות, אף שככלל, שר רשאי למנות מנכ"ל בהתאם לשיקול דעתו, בכפוף לבדיקת כישורי המועמד, כמו גם לסיים את כהונתו, וזאת בשים לב לכך שמדובר במינוי אישי של השר, החלפת מנכ"ל בתקופת בחירות עלולה לגרום לחוסר יציבות שלטונית ולתפקוד לקוי של המשרד. על כן, ככלל, יש להימנע משינויים בתפקידי מנכ"לים בתקופת בחירות.
"בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, במקרים בהם השתכנע נציב שירות המדינה כי קיים צורך ממשי בהחלפת המנכ"ל לשם תפקודו התקין של המשרד, ניתן יהיה לחרוג מן הכלל האמור.
"אולם, גם במקרים אלה יהיה מקום למנות, ככלל, עובד מדינה בכיר כממלא מקום המנכ"ל. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אף קובעת כי במקרים חריגים שבהם יהיה מקום למנות מנכ"ל קבוע ולא להסתפק במינוי ממלא מקום, יהיה מקום להעדיף מינוי מנכ"ל מקרב עובדי המדינה. זאת, כדי לצמצם את הפגיעה בתפקודו התקין של המשרד וכן ביציבותו בעת תקופת הבחירות. "בחינת בקשת שר האוצר מלמדת כי בפני משרד האוצר עומדים בימים אלה אתגרים משמעותיים ומורכבים ביותר עליהם אין חולק. אולם, למרות אתגרים משמעותיים אלה ובשים לב לכך שבמשרד אין מנכ"ל קבוע כבר מאז חודש אוקטובר 2020, בבקשה לא הובהר מדוע לא תיבחן האפשרות להטיל את התפקיד על אחד מראשי האגפים האחרים במשרד האוצר ומדוע אפשרות זו אינה עדיפה מבחינת התפקוד התקין של המשרד.
"כמו כן לא הובהר מדוע לא ניתן להטיל את התפקיד על עובד מדינה בכיר אחר היכול להתאים למשרה, ויכול אף ממשרד אחר או יחידה כלכלית אחרת מתוך שירות המדינה. זאת, בשים לב לרציפות התפקודית הנדרשת ולשינויים התכופים במשרה, ובעיקר בעת הזו, וכאשר יש אפשרות כי ממילא לאחר כינון ממשלה חדשה ימונה מנכ"ל קבוע חדש למשרד.
"בהקשר זה יצוין, כי מבלי לגרוע מאיכויותיו ומכישוריו של המועמד - שממילא שאלת התאמתו לתפקיד אינה מסורה לוועדה - קיימת אפשרות כי דווקא תחילת כהונה של מנכ"ל קבוע שאינו נמנה על עובדי המדינה או משרד האוצר, ואשר ניסיונו הרב אינו כולל היכרות מספקת עם עבודת משרד האוצר, לא תיטיב בהכרח עם היציבות הארגונית והתפקודית במשרד. זאת, גם בשים לב לתקופה הקצרה שבה מדובר, למורכבות התפקיד והמשרד ולאתגרים שאליהם התייחס שר האוצר. נדמה כי כל אלה יצריכו ממילא תקופת לימוד מסוימת ועל הנציב לשקול אם יהיה במינוי קבוע בעת הזו כדי לפגוע בתפקוד התקין של המשרד.
"לאור האמור ובשים לב לעקרונות ולשיקולים שנקבעו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה לעיל ולזהירות שבה על הנציב לנקוט בטרם קבלת החלטה על מינוי מנכ"ל קבוע הבא מחוץ לשירות המדינה בתקופת בחירות, סברו חברי הוועדה כי בנסיבות העניין, ונוכח הצורך להבטיח את הרציפות התפקודית של משרד האוצר, לא ניתן להמליץ לאשר מינוי של מנכ"ל קבוע הבא מחוץ לשירות המדינה למשרד האוצר, בתקופת בחירות".
