הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הציגה היום (א') נתונים כלכליים על הרבעון השני של השנה והתברר כי אלה גרועים ביותר. הירידה הרבעונית בתוצר הלאומי הגולמי היא הגרועה שחוותה ישראל ברבעון אחד מאז קיומה וקצב הצמיחה השלילית הוא הגרוע ביותר זה 40 שנה לפחות. מה זה תמ"ג ואיך הוא משפיע על הצמיחה הכלכלית של המדינה? כל השאלות והתשובות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מנתוני הלמ"ס עולה כי התוצר הלאומי הגולמי של ישראל ירד ברבעון השני של שנת 2020 ב-28.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם. המשמעות: פגיעה בתוצר ב-8.1% בחישוב רבעוני, חמור בהרבה מההערכות של משרדי הממשלה הכלכליים ובראשם משרד האוצר.
מהו בעצם תוצר לאומי גולמי?
התל"ג, הקיצור שבו משתמשים, מבטא את סל כל הסחורות והשירותים המופקים בתקופת זמן מסוימת - שנה, רבעון, חודש - במשק של מדינה, למשל ישראל. לכך יש להוסיף את כל ההכנסות של גורמי הייצור המקומיים הפועלים מחוץ למדינת ישראל, אך להפחית את ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים שעובדים במשק, כמו למשל עובדים זרים.
ומה אפשר ללמוד מהתוצר על אזרחי המדינה?
אם מחלקים את התוצר המקומי הגולמי במספר האנשים שחיים במדינה, מתקבל הנתון של תמ"ג לנפש, שמצביע על רמת החיים באותה מדינה. ככל שהתמ"ג לנפש גבוה יותר כך המשק איתן יותר והאזרחים חיים ברמה גבוהה יותר.
כאשר משווים את התוצר המקומי הגולמי, כשהוא מושווה לכוח הקנייה, ומחלקים אותו למספר התושבים, מובילה בעולם קטאר עם כ-125 אלף דולר, באיחוד האמירויות הוא מגיע ל-68 אלף דולר, בישראל הוא נושק ל-40 אלף דולר ובתימן, למשל, הוא רק 2,300 דולר.
ומהי צמיחה?
צמיחה כלכלית היא גידול האפשרויות של משק לצריכה או לייצור מוצרים. הצמיחה מתארת את כלל הביצועים של ענפי המשק לעומת תקופה קודמת, שנה קודמת, רבעון קודם. צמיחה אפשר לחשב למדינה, לענף מסוים, לתעשייה, או לחברה מסוימת. כאשר הצמיחה עולה ואף מזנקת - מצב המשק משתפר ומצבם הכלכלי של האזרחים טוב יותר.
מנתוני הלמ"ס עולה כי תוצר המשק ירד ברבעון השני בשיעור שנתי של 28.7%. מה זה אומר?
מדובר בנתון הגרוע אי פעם במדינת ישראל, כאשר רק ברבעון השני התמ"ג של ישראל צנח ב-7.8%, שיעור דומה לזה שחוזים במשרד האוצר ובבנק ישראל לשנה כולה. אם אכן כך יקרה, הרי שבמחצית השנייה של 2020, שאנו כבר מצויים בה, המשק הישראלי, למרות חזרתו לפעילות בהדרגה, יהיה עם שיעור צמיחה אפס.
מדוע שיעור צמיחה שלילי או אפסי כל כך רע למשק?
צמיחה שלילית מבהירה כי בישראל מייצרים פחות, צורכים פחות ומייצאים פחות. וזה רע מאוד, כיוון שאם מייצרים פחות, כיוון שצורכים פחות, צריך פחות עובדים במפעלים ובחברות - ואלה מפוטרים. אלה יצרכו כעת עוד פחות, כי לא יהיה להם די כסף, ושוב תהיה ירידה בייצור, יפוטרו עוד עובדים וחוזר חלילה. זהו מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו.
ומה המשמעות אם יש יותר מרבעון אחד של צמיחה שלילית?
בעולם נהוג להכריז על מיתון במשק מסוים, כאשר יש שני רבעונים עוקבים עם צמיחה שלילית. ומיתון זה דבר רע מאוד.
למה מיתון הוא דבר רע כל כך?
כיוון שמיתון פירושו תקופה ארוכה יחסית של פעילות מואטת במשק. המיתון גורם לצמצום המסחר, הייצור והתעסוקה, שבהמשכו מגיעים פיטורים נרחבים. מיתון חמור וממושך הופך לשפל כלכלי, שבו עסקים רבים קורסים ואנשים מאבדים את כל כספם. זה מה שקרה באופן החמור ביותר בשנת 1929 בארה"ב.
ואיך אפשר לצאת ממיתון?
התרופה המוכרת ביותר היא הגדלה מאסיבית של הוצאות הממשלה, שהוגדרה בעבר כשפיכת כסף מהליקופטרים, כפי שהגדיר זאת הכלכלן, ג'ון מיינרד קיינס, ולכן השיטה נקראת הקייניסייאנית.
ולמה זה גורם?
שפיכת כסף על ידי הממשלה, כמו שעושות כעת ממשלות רבות, בהן גם ממשלת ישראל, מגדילה את הביקושים לשירותים ומוצרים ומייצרת השקעות ענק במשק, כמו שמתכננים כעת ב"תוכנית ההאצה" שאושרה היום בממשלה. זאת, בלית ברירה, תוך הגדלת הגירעון הממשלתי בשיעורים ניכרים, שמגיעים בישראל כבר לגירעון שיחצה את 10 האחוזים.
ומה אפשר לעשות עוד?
בנק ישראל יכול להוריד את הריבית במשק. יפן אף ניסתה ראשונה ריבית שלילית. ברגע שהריבית מופחתת היא אף אפסית או אפילו שלילית, הציבור נוטה להגדיל את הצריכה, כי אין לו כל טעם לשמור את הכסף בבנק, וכך ניתן לחלץ את המשק ממיתון במחיר לא גבוה מדי.
ויש תחזית מתי ישראל תצא מהמיתון והמשק יחזור לצמיחה חיובית?
בימים האלה, כאשר שוררת אי ודאות בעולם כולו, קשה להעריך אם יבוא גל נוסף, קשה יותר, של התפשטות נגיף הקורונה, האם תגיע שפעת קשה כבר בסתיו, מתי יאושר תקציב המדינה ומה הוא יכלול ועוד ועוד שאלות המגדילות את אי הוודאות במשק.
במצב הזה כולנו מכירים למי ניתנה הנבואה. צריך פשוט לקוות לטוב - מציאת חיסון לקורונה והנהגת מדיניות כלכלית אחראית על ידי הממשלה.
