ראיתם חבר לעבודה מדווש על אופניים ורודים או עם עיטור פרחים? אל תתפלאו. מסתבר שהוא לא היחידי שנאלץ להתפשר על צבע או דגם אופניים בגלל מחסור אדיר בענף. האופניים צריכים תיקון? גם חלקי חילוף תתקשו להשיג.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יותר ויותר אנשים מעדיפים לרכוב על אופניים לעבודה על פני תחבורה ציבורית צפופה, מסביר אסף דוברין, בעל חנות האופניים התל-אביבית BananaWay, וגם סגירת חדרי הכושר הקפיצה את הביקוש אז "לוקחים מה שיש". לצד זאת יש עיכוב באספקה מתחילת הקורונה, אז הושבתו מפעלים רבים במזרח וסחורות נתקעו בנמלים.
העלייה בכמות הרוכבים הגדילה גם את כמות התיקונים, ונוצר חוסר גם בחלקי חילוף כמו שרשראות, בלמים, מעבירי הילוכים, ועוד. "הגענו למצב שיש אצלנו בחנות ערימה של שלדות ואנחנו עושים הכלאות מכל מיני חלפים. עד שתגיע סחורה יכולים לחלוף חודשים, המחסור עולמי, ואנחנו רק נקודה קטנה על המפה", אמר דוברין.
משמעות החוסרים היא, באופן טבעי, גם עליות מחירים. החלפים הבודדים שזמינים הם מחנויות בוטיק באירופה, והרכבת מכלולים (מעצורים, הילוכים, בולמי זעזועים) על זוג אופניים אחד יכולה לעלות 2,000 דולר, לא כולל השלדה. "אבל הלקוח יקבל רולס רויס", מנסה דוברין להמתיק את הגלולה. "באופניים הזולים יותר על המדף יש פשרה, כלומר מכלולים פחות פופולריים ומקצועיים. אין ספק שמי שחפץ בימים אלו בזוג מקצועי ישלם יותר. גם במחלקת האופניים החשמליים יש מחסור, אך הביקוש הוא בעיקר לאופניים רגילים. אם כבר מחפשים מוצר חשמלי - הנטייה היא לקורקינטים".
מתפשרים על הצבע
לירן יצחקיאן, מנהל חנות האופניים "לזמי" בקניון דרורים, כמעט שנתקע גם הוא בלי סחורה - ובעיקר אופניים למבוגרים. "זה לא שיש הסתערות של לקוחות על החנות, אין לנו מה להציע", הוא אומר, "מה גם שהספקים והיבואנים כמובן זיהו את ההזדמנות והעלו מחירים בין 10 ל-15 אחוז, ודגמים מקצועיים התייקרו גם ב-40%. החלטנו לספוג את עליית המחירים כי זו תקופה קשוחה ואין מקום גם לייאש את הלקוחות ולייקר להם את המוצר".
לדברי יצחקיאן, כל העוסקים בענף מניחים את ידם על סחורה מכל הבא ליד, "העיקר שיהיה מה למכור". עוד הוסיף שלרשתות הגדולות יש יותר כוח בהזמנות של כמויות גדולות, וסביר להניח שלהן יש עדיין סחורה פה ושם, בעוד שחנויות קטנות יותר, אלו בפריפריה או בשכונות, סובלות יותר מהמחסור ומקצב איטי יותר של חידוש המלאים. "ישראל היא שוק קטן ביחס לארצות הברית ואירופה ואנחנו לא ראשונים בתור. יש לי לא מעט לקוחות שכבר שילמו מראש עך זוג אופניים וזה מבטיח להם להיות הראשונים לקבל אותם כשהסחורה תגיע לארץ".
המחסור גרם לישראלים להוציא את האופניים הישנים מהמחסן ולשדרג אותם עם חלפים, שרשראות, מעבירי הילוכים, ועוד. "העיקר שיהיה להם על מה לדווש"
יחד עם זאת, במהלך המשבר רוב משלוחי הסחורה הגיעו עם הזמנות חלקיות או עם דגמים שונים משהוזמנו. לפעמים יש חוסר בדגמים בצבעים המבוקשים, למשל שחור, ואז מסופקים בעיקר זוגות אופניים ורודים. "זה מתסכל כי לקוחות רשומים אצלנו ברשימת המתנה וממתינים לדגם מסוים. לא פעם לקוחות נאלצו להתפשר על אופניים בצבעים שלא חלמו עליהם - העיקר שיהיה על מה לדווש. יש גם לקוחות שמשמישים את האופניים הישנים מהמחסן בבית: מרכיבים עליהם חלפים ושרשראות, מעבירי הילוכים וכל מיני פיצ'רים של חברות אחרות פחות מוכרות - גם מחנויות בוטיק שהמחיר שלהן בהתאם".
ומה לגבי אופניים חשמליים? הביקוש דווקא בירידה. יצחקיאן מסביר שיש פחות נוסעים בתחבורה הציבורית אז לא להוטים על אופניים מהירים ומתקפלים. "כמו כן, הרבה אנשים החלו לרכוב בשביל הספורט, ופחות כיף לעשות זאת על אופניים חשמליים".
אז איך נערכים לאביב-קיץ 2021?
"בשוק האופניים ההזמנות לרוב נקבעות מראש לשנה קדימה, אבל אולי עד אז הבאזז ירד וניתקע עם סחורה במאות אלפי שקלים".
שגב בכר, בן 16 מכפר-סבא, היה אמור לקבל זוג אופניים חשמליים ליום הולדתו. "עברתי מחנות לחנות ושמעתי אותו משפט: 'תצטרך להמתין בתור כי אין לנו במלאי'. בחנות אחת אמרו לי לשלם ושיביאו את האופניים מחנות אחרת שלהם תוך יומיים. זה לא קרה. עברו כמעט שבועיים ונאלצתי לחזור לחנות כדי לבטל את העסקה. כל כך רציתי אופניים, שהתפשרתי וקניתי אופניים אחרים".
הוריו של שגב, גלית ושמוליק בכר, חזרו לרכוב בגלל סגירת חדרי הכושר. גלית מספרת שזנחה את הרכיבה בשטח ובשנים האחרונות עשתה בעיקר אימוני ספינינג, שכאמור הופסקו בחודשים האחרונים. "הוצאתי את אופני ההרים מהבוידעם. זה דרש קצת התאמות וטיפול בחנות השכונתית, וכמוני היו תורים של עוד לקוחות שבאו להשמיש את האופניים שלהם. עבורי האופניים זו הצלה גדולה בתקופה הזו. זה מנקה את הראש ומשאיר חיוך תמידי על הפנים, ועל הדרך שומרים על כושר".
ומה עושים הרוכבים המקצועיים? "שומרים ומקפידים להשתמש באופניים נכון יותר מתמיד ולא לשבור כלום בגלל המצוקה בחלפים", אומר דרור שמילוביץ מאזור הקריות, שיחד עם בנו ניר רוכבים על אופני כביש למרחקים ארוכים. "כשהעולם יירגע ויחזור לשפיות בלי איומי קורונה נחזור לרכוב גם מעבר לים".
טירוף גם באירופה
גרמניה הייתה סגורה לחלוטין במהלך הסגר הראשון באביב, ורק בתי עסק שהוגדרו חיוניים נותרו פתוחים: מרכולים, בתי מרקחת, מאפיות וחנויות אופניים (בחלק ממדינות אירופה נשארו רק מוסכי האופניים פתוחים). כבר בחודשי הסגר הראשונים החנויות התמלאו באנשים שביקשו לתקן את האופניים שלהם. מי שבא באפריל קיבל, במקרה הטוב, תור לתיקון ביולי או אוגוסט. ביוני כבר הכריזו בעלי החנויות על חוסרים חמורים, ומי שהגיע לקדמת התור כבר לא התפנק וקנה את מה שהיה.
בגרמניה נמכרו 3.2 מיליון זוגות אופניים בחצי הראשון של 2020 - עלייה של 9% בהשוואה לאשתקד. במקביל, במשטרה מעריכים שאלפי זוגות נגנבים מדי חודש
בגרמניה נמכרו 3.2 מיליון זוגות אופניים בחצי הראשון של 2020 - עלייה של 9% בהשוואה לאשתקד - למרות שבמרץ-אפריל חנויות רבות לא פתחו את דלתותיהן. "אצלנו הייתה עלייה של 25% ועלייה הרבה יותר גדולה במספר התיקונים", אומר פרנק גראץ, הבעלים של "אופני פרנק" בברלין. "אנחנו הרוגים מעייפות. אני מכיר בעלי חנויות וספקים שפשוט סגרו את השערים והלכו הביתה כי לא יכלו להיענות לדרישות הללו. כשפתחנו, תוך חודש לא היה לנו זוג אחד בחנות, כל קומת התצוגה הייתה ריקה. גם עכשיו אנחנו לא מספיקים לפרוק סחורה וכבר היא נעלמת. בן אדם שלא קונה מה שיש בחנות צריך לחכות לפחות חצי שנה כדי לקבל את זוג האופניים שלו".
באופן מפתיע חוקי ההיצע והביקוש לא ממש השפיעו על מחירי האופניים. מה שכן השתנה הם שני גורמים: בחודשי הסגר הראשונים לא הייתה נפש ברחוב ואי אפשר היה לגנוב אופניים, אבל משהוסר הסגר נפרצו שרשראות האבטחה ולפי השערות של המשטרה אלפי זוגות אופניים נגנבים מדי חודש בגרמניה. התופעה הזו השפיעה על הגורם השני: החשש מגניבות ביחד עם החרדה הפיננסית מונעים מאנשים להשקיע הרבה באופניים, כך ששוק האופניים הצומח ביותר בגרמניה הוא יד שנייה.
"לפני הקורונה הייתי קונה כעשרות זוגות אופניים ביום", אומר אלכסנדר נויברט, הבעלים של חנות האופניים יד שנייה "בייק פיראט" בברלין, "אבל בחצי השנה האחרונה אין שוק בברלין. אנשיים פרטיים מוכרים לאנשים פרטיים ושני הצדדים חוסכים את העמלה שלי. אני צריך עכשיו לנסוע מאות ואלפי קילומטר, לפעמים מחוץ לגרמניה, כדי שתהיה לי סחורה בחנות".
רק כדי שנקבל תמונה כללית, עד הסגר נויברט החזיק מחסנים מחוץ לברלין עם אלפי זוגות אופניים משומשים. המחסנים הללו ריקים היום. "ההמתנה לאופניים היא עוד כלום", הוא אומר, "כמכונאי אופניים אני מתבייש לדבר עם הלקוחות. הם צריכים משהו לבלמים או להילוכים, ואני נכנס למחשב וצריך להגיד להם 'יש את זה. זה יגיע מסין, אבל רק בעוד חצי שנה'. זו בדיחה. כבעל עסק אתה תמיד רוצה שתהיה עלייה במכירות כמה שיותר. כל מי שבענף מתפלל לחזור להיקף העסקים הרגיל שהיה לו. אף אחד לא יודע איך להסתגל לזה".
בינתיים, חנויות האופניים קונות מכל הבא ליד כדי לשמור על היענות מסוימת לבקשות הלקוחות, לאחר שרבות מהן ננעלו במהלך חודשי הקיץ כי לא היה להן מה למכור. הן גם מנסות לצבור עודפים במקרה שיוטל על המדינה סגר נוסף.
גרמניה לא לבד. בצרפת חלה עלייה של 350% במכירת אופניים מאז תחילת המשבר. כל החנויות במדינה מדווחות על רשימות המתנה של קרוב לשנה לאחר שנמכרו כל הדגמים שעולים פחות מ-1,000 יורו. רשת דקתלון הגיעה לרשימות המתנה של עשרות אלפים, וכדי לספק את הצורך החליטה בצעד יוצא דופן לרכוש אופניים משומשים, לתקן אותם ולמכור. באיטליה אחד השלטים הפופולריים ביותר היה זה שנתלה על חנויות האופניים: "דרושים מכונאים". בניו-יורק, שבה פחות מאחוז מהעובדים מדוושים לעבודה (לעומת 50% בקופנהגן לדוגמה), חנויות אופניים מדווחות על עלייה של 600% במכירות.
הדרישה העצומה מביאה איתה גם שינויים אורבניים. היקף הירידה ברווחים בתחבורה הציבורית בגלל המעבר לאופניים עדיין לא ידוע, אבל עיריות רבות כבר הקצו מסלולים מיוחדים, צבעוניים ורחבים יותר לאופניים על הכבישים הראשיים, כשהם מצמצמים את שטח הכביש המיועד למכוניות. אין ספק שבעקבות הקורונה הסדר הישן יהיה חייב לוותר על מקומו או להתפשר עם הסדר החדש. עשרות אלפי זוגות אופניים יחייבו את העיריות ליצור מקום מרווח ובטוח לרוכבים. לענף האופניים יש היום לובי חזק, וביחד עם הרוח הגבית שיקבלו מלוביסטים של איכות הסביבה - ברור שלמהפכת הקורונה בענף האופניים אין בלמים.
