"40% אבטלה במגזר הפרטי": צפו בריאיון עם נשיא איגוד לשכות המסחר באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
משבר הקורונה והיקפי האבטלה העצומים הובילו להסתערות על הצעות עבודה, ובעיקר על תפקידי עובדים כלליים. המשרות המבוקשות ביותר כעת הן הלא מקצועיות, שאינן דורשות הכשרה ספציפית או השכלה מסוימת. כך עולה מדו"ח שערכה מחלקת המחקר של אתר הגיוס והקריירה AllJobs, לסיכום מצב שוק העבודה בימי הקורונה והגיע לידי ממון ו-ynet.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי הנתונים, לרבות מהמשרות הבלתי מקצועיות קשה יותר להתקבל כיום בהשוואה לתקופה של טרום המשבר, בשל היצע גדול של עובדים שמתמודדים עליהן. כך, המשרה המבוקשת ביותר היא לתפקיד נהגי ב', כלומר נהגי הובלות ושליחויות בחברות, עם 366 מתמודדים על כל משרה, לעומת 188 מתמודדים על כל משרה טרום המשבר.
1 צפייה בגלריה
245 מתמודדים על כל משרת שליח לעומת 75 מתמודדים לפני המשבר. שליח wolt
(צילום: shutterstock)
במקום השני נמצאים השליחים, עם 245 מתמודדים על כל משרה לעומת 75 מתמודדים טרום המשבר, ובמקום השלישי אנשי מכירות שטח, עם 200 מתמודדים על משרה כיום לעומת 115 בעבר. מבין 10 המשרות המובילות במספר המועמדים, רק שתי משרות - במקום הרביעי והחמישי - הן משרות מקצועיות: מהנדס בניין עם 198 מתמודדים על משרה לעומת 139 טרום המשבר, ומהנדס אזרחי עם 169 מתמודדים לעומת 114 טרום המשבר.
במקום השישי עד העשירי שבות המשרות הלא מקצועיות, בעיקר בתפקידים משרדיים, וכן בתפקיד של מחסנאי ומלקט (במקום השביעי עם 158 מתמודדים כיום לעומת 57 טרום המשבר).
עלייה של 80% במספר המועמדים ששולחים קורות חיים
"תחומים שאנחנו מכנים בלתי מקצועיים כמו מתדלקים, קופאים ונהגים, שירות לקוחות, מכירות וכדומה - תמיד היו התחומים עם הכי הרבה משרות במשק", מסבירה עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר ב-AllJobs. "אבל אם פעם היה מאוד קשה לגייס אנשים לתפקידים כאלו, עכשיו העובדים דווקא מסתערים עליהם ומבקשים לבוא לעבוד בהם".
מדובר בתחומים שמאופיינים בתחלופה גבוהה של עובדים, בשכר לא גבוה ובהיעדר אופק קידום. "בגלל כל הנתונים האלו, תמיד היה מאוד קשה לגייס למקצועות האלו, והייתה תחרות גדולה מאוד על כל עובד", מסבירה בוימפלד. "האוכלוסייה הזו בעצם היתה כמעט הכי מחוזרת בשוק, והנה פתאום, בעקבות הקורונה, אנחנו רואים שאנשים נורא רוצים לעבוד דווקא במקצועות האלו, שבעבר מעסיקים 'ירקו דם' כדי לגייס אליהם. זה קורה כי אלו הענפים שנשארו פתוחים ואנשים מחפשים לעבוד במשרות שחיוניות במצב החדש. כמו כן, בימים של מצב כלכלי קשה, הרבה מהעובדים פשוט נוהרים להיכן שיש תמיד עבודה. וכל משרה של מוקד טלפוני פתאום מקבלת מאות קורות חיים".
העלייה בביקוש מצד העובדים למשרות מקיפות את כל התחומים. "בהסתכלות כללית אנחנו רואים עלייה של מעל 80% בממוצע הכללי במספר המועמדים ששולחים קורות חיים ומבקשים להתמודד על משרה מסוימת", אומרת בוימפלד.
בבחינת התפקידים שאליהם מגוייסים הכי הרבה עובדים בפועל, מובילה את הרשימה משרת ניהול חשבונות. אחריה בסדר יורד - מחסנאי ומלקט, מזכירות ופקידות, טלמרקטיג ומכירות ונציגי שירות לקוחות."תפקידים שהיו חזקים טרום המשבר עדיין מחזיקים בנפחי גיוס גדולים, למרות הירידה שחוו", אומרת בוימפלד. "ניתן לומר שככל שהתפקיד יותר נדרש, כך הפגיעה שהוא חווה קלה יותר. הנהלת חשבונות, מכירות, ואדמיניסטרציה - נמצאים בראש כיוון שמדובר באבני יסוד של כל פעילות עסקית: לעטוף את המוצר ואז למכור אותו. כמות המשרות בתחום המחסנאות והליקוט נובעת מהעלייה הדרמטית בתרבות הצריכה בתקופת הקורונה. אנשים ממשיכים לקנות הם פשוט עושים את זה באונליין וצריכים שמישהו ישנע אליהם את הסחורה ויאגור אותה במחסנים".
מצבת המשרות נחתכה
הדו"ח מלמד על הפגיעה הקשה בשוק העבודה. כפי שעולה מהנתונים, בשיא המשבר (אפריל 2020) נחתכה מצבת המשרות הכללית ביותר מחצי (60%). כעת היא התייצבה, אך עדיין עומדת על 70% תפוסה ממה שהיה טרום המשבר.
בוימפלד מציינת כי ניכר ששינויים שחלחלו במשך עשור לשוק ושינו אותו - חזרו אחורה בבת אחת. "אם בעשור השני של שנות ה-2000 שוק התעסוקה הפך בהדרגה לשוק של עובדים, שבו למועמדים יש את הכוח, המעסיקים הם אלו שמחזרים אחריהם ואחוז האבטלה הוא הנמוך ביותר בתולדות המדינה, הרי שבעידן הקורונה - כשאלפים נפלטים מדי שבוע בחזרה אל מעגל האבטלה, עמדת המיקוח חזרה אל העסקים עצמם, שמצאו את עצמם פתאום מוצפים בפניות ובאנשים טובים לבחור מהם".
עוד מלמדים נתוני הדו"ח, כי הענף שספג את הפגיעה הקשה ביותר הוא אמנות תרבות ובידור, ואחריו בסדר יורד - דפוס, תרגום והוצאה לאור; ספורט, כושר ואורח חיים; חקלאות ואיכות הסביבה; ותיירות ומלונאות. למולם, תעשיית ההייטק ניצבת בראש התחומים שנותרו יציבים יחסית, ואחריה - התחום הממשלתי-ציבורי; נדל"ן; בינוי ותשתיות; חינוך, לימודים וטיפול, וכן מסחר וקימעונאות.
"מבין התעשיות הגדולות, חברות ההייטק הצליחו לשמור על יציבות, כמו גם חברות ממשלתיות ציבוריות שבתמהיל המשרות הכללי - אף התחזקו. נראה שגם הדרישה בחינוך נותרה קשיחה, ככל הנראה כיוון שהמשק עדיין זקוק למסגרות בכדי לתפקד. למעשה זה מדגים מה עבור המשק, ומסתבר שאלו אותן תעשיות שמהוות את 'החיים עצמם'. שהרי גם בימי משבר אנחנו זקוקים לשירותים הציבוריים (פינוי הזבל, פקחים, ביטוח לאומי) כמו גם לאנשי חינוך שלנו".
