תזכורת: ריאיון לאולפן ynet עם הכלכלן שלמה מעוז ופרופ' נסים בן דוד
(צילום: שחר גולדשטיין)
שר האוצר, ישראל כץ, בישר השבוע כי לא יינתן מענק נוסף לאזרחים לקראת חגי תשרי. זאת אחרי שבאוגוסט חילקה הממשלה "צ'ק לכל אזרח". עבור חלק מאיתנו מדובר אולי בבחינת "לא נעים, לא נורא", אבל עבור רבים, רבים מאוד, הזקוקים נואשות לסיוע כספי נוסף כדי לעבור את החגים ללא מחסור של ממש במזון ובאווירה מינימלית של חג - מדובר בחדשות קשות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בעשרות אלפי בתים בישראל שמחת החג תתחלף השנה בדאגה ובתחושות של אי ודאות על רקע המצוקה הכלכלית שנגרמה בשל משבר הקורונה. צלילה אל הנתונים הכלכליים מעלה תמונה עגומה ועצובה על מצבם של חלק גדול מהישראלים כחודש לפני ראש השנה.
את החגים השנה יפגשו כמעט מיליון שכירים ועצמאים שאיבדו את מקומות עבודתם, בעלי עסקים שמפסידים כסף גם כשהחנות ובית העסק פתוחים, ועשרות אלפים השוהים בבידוד, חלקם חולים בקורונה או מחלימים ממנה.
ואל תטעו, לא מדובר "רק" בכמיליון אזרחים מתוך תשעה מיליון ורבע ישראלים, אלא במשפחות המונות, על פי ההערכה, כארבעה מיליון איש מתושבי המדינה. אם נוסיף לאלה רק חלק מ-1.78 מיליון העניים שנמדדו בישראל בשנת 2018, לפי דו"ח העוני האחרון הקיים - הרי שלפחות מחצית מאזרחי ישראל יגיעו לחגי תשרי במצוקה כלכלית אמיתית.
את נתוני דו"ח העוני לשנת 2020, הצפויים להיות הקשים ביותר מזה עשרות שנים, נראה רק בסוף השנה הבאה, שכן בעוד ארבעה חודשים יפורסמו רק נתוני העוני לשנת 2019. אולם, לפי הערכות מוקדמות במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי הייתה תוספת גדולה מאוד של עניים מאז תחילת משבר הקורונה.
בשנת 2018, כשלא הייתה מגיפה עולמית, עלה מספר הילדים העניים בישראל בשיעור של 0.4%. עלייה כזאת ואף גבוהה ממנה נרשמה גם בכל אחת מהשנים הקודמות. היה מי שטען שגם בימי קורונה אין אנשים רעבים בארץ והכל חרטא. אך לפי סקרים ונתונים של עמותות היו ב-2018 בישראל לפחות רבע מיליון ילדים שהוגדרו כמצויים בתת תזונה. רבים מהם לא אכלו בשר יותר מפעם בחודש.
זינוק בפניות לרווחה בגלל עוני
אין, כאמור, עדיין נתונים על ממדי העוני בישראל אחרי חצי שנת מגיפת הקורונה, אולם נתונים מהדו"ח מלפני שנתיים, בהשוואה לתמיכות שניתנו לעניים ולמובטלים בחודשים האחרונים, יכולים ללמד מהו קו העוני שייחצה הפעם חזק כלפי מטה.
מנתוני הביטוח הלאומי שפורסמו השבוע עולה, כי התשלום הממוצע למובטלים בחודש יולי עמד על 4,452 שקל, בעוד ביוני הוא עמד על כ-3,788 שקל. זאת, כאשר שכר המינימום במשק עומד היום על 5,300 שקל - גבוה בכ-20% מממוצע דמי האבטלה. אלא שקו העוני ליחיד עמד בשנת 2018 על 3,593 שקל ולזוג על 5,750 שקל. קו העוני של משפחה בת שש נפשות עמד על 12,218 שקל. כך שניתן לראות כמה קרובים דמי האבטלה הממוצעים להגדרת עני בישראל. באותה שנה חיו בישראל בתנאי עוני, חלקם עוני קשה, כ-469 אלף משפחות, 18% מהמשפחות בישראל, בעת שהעוני לפי נפש היה 21.2% מאזרחי הארץ. וכאשר יש ממוצע - יש גם רבים המצויים מתחתיו, שלחגים יגיעו קרוב לוודאי עניים הרבה יותר וללא מקום עבודה מסודר.
3 צפייה בגלריה
כמחצית מהאזרחים יגיעו לחגי תשרי במצוקה כלכלית אמיתית. עסק שנסגר בגלל הקורונה
(צילום: אוראל כהן)
מי שנוספו לעניים בישראל בשנתיים האחרונות הם, למרבה העצב, בעיקר הקשישים. קצבת הזקנה עלתה לפני יותר משנה וחצי רק בשישה שקלים. בסוף 2019, כאשר פורסם דו"ח העוני על ידי הביטוח הלאומי, הוסבר שם כי חלה עלייה בשיעור העוני של הקשישים, הן בשל שיפור ברמת החיים הכללית, שהעלתה את קו העוני בשיעור של 4.1%, והן בשל ההעלאה המזערית בקצבאות הביטוח הלאומי, ב-0.3% בלבד, בהיותן צמודות למדד.
עוד נתון חשוב, שהחמיר קרוב לוודאי בשנת הקורונה, הוא מה שמכונה "עומק העוני". כלומר, בכמה רחוק אזרח בהכנסתו מקו העוני. לפני שנתיים התקרבו אלפי משפחות שהוגדרו כמעט עניות לקו העוני. ניתן להעריך ברמה גבוהה של ודאות כי חלק מהן התדרדרו אל מתחת לקו העוני בתקופת משבר הקורונה, כאשר המפרנסים במשפחות פוטרו או הוצאו לחל"ת. יצוין, כי לשר העבודה הרווחה, איציק שמולי, כבר הוגשו נתונים המעידים על התדרדרות של משפחות רבות מתחת לקו העוני, ולדבריו מדובר בחלק מהמשפחות שהיו במעמד הביניים.
לשר העבודה הרווחה, איציק שמולי, הוגשו נתונים המעידים על התדרדרות של משפחות רבות מתחת לקו העוני, ולדבריו מדובר בחלק מהמשפחות שהיו במעמד הביניים
בנוסף, מנתונים שמסר משרד הרווחה ל-ynet השבוע עולה כי חלה עלייה של פי שניים בפניות לרווחה על רקע עוני בהשוואה לשנה שעברה. בשבוע הראשון של חודש אוגוסט היו 343 פניות, לעומת 168 פניות באותו שבוע אשתקד. וזה רק "מדגם" לגבי מה שמתרחש בחודשים האחרונים בתחום העוני בישראל.
"בעיצומו של משבר כלכלי הולך ומחריף אנו עדים לעוד ועוד משפחות אשר מאבדות את מטה לחמן, מתדרדרות לעוני ופונות לסיוע מהרווחה כמוצא אחרון", אמר שמולי ל-ynet. "ללא תוספת תקציב משמעותית לרווחה לא נוכל לספק את המענה הראוי לכל אותם עניים חדשים. אני דורש לתקצב לאלתר 'קופסת רווחה' לתקופת הקורונה כדי לענות על הצרכים ההולכים וגוברים. על רקע הנתונים ברור שהליכה לבחירות היא מעשה מופקר ומסוכן שיפגע בבעלי העסקים, בשכבות החלשות ובמובטלים ויכניס את המדינה לסחרור מוחלט שיש למנוע".
300 אלף מחוץ לשוק העבודה כבר חמישה חודשים
והנה עוד כמה נתונים שממחישים עד כמה הורע מצבן של משפחות רבות לקראת החגים: מאז תחילת משבר הקורונה, אמצע מרץ, הוגשו כ-982 אלף בקשות לדמי אבטלה, 93% מהם אושרו, שהם כ-893 אלף זכאים. בנוסף, היו זכאים לתשלום דמי אבטלה כ-993 אלף אזרחים - 893 אלף בתקופת הקורונה, 99 אלף מתוכם מובטלים טרום משבר הקורונה. המשמעות היא שמספר מקבלי דמי האבטלה - במקום משכורת מלאה - זינק פי תשעה לערך.
מאז פתיחת הסגר כשהתאפשר לפתוח חנויות רחוב תחילה, ב-19 באפריל, נוספו קרוב ל-200 אלף בקשות חדשות לאבטלה. לפי הביטוח הלאומי, טרם חזרו, מאז תחילת משבר הקורונה, לשוק העבודה כ-510 אלף אזרחים.
מאז פתיחת הסגר ב-19 באפריל, נוספו קרוב ל-200 אלף בקשות חדשות לאבטלה. לפי הביטוח הלאומי מאז תחילת משבר הקורונה, טרם חזרו לשוק העבודה כ-510 אלף אזרחים
נתון חמור נוסף של הביטוח הלאומי מגלה עד כמה התשלום הזעום של דמי האבטלה הוא ממושך לחלק ממחוסרי העבודה: 306 אלף מובטלים לא נמצאים בשוק העבודה כבר מעל ל-21 שבועות, שהם כחמישה חודשים, והם הופכים למעשה מכאלה השוהים בחופשות בלתי נגמרות ללא תשלום - למובטלים עם סיכוי נמוך יותר לחזור לעבודה.
מבדיקה שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר לבקשת ynet, על בסיס ניתוח שנים קודמות, מתברר שבתקופה שלקראת חגי תשרי חלה עלייה ממוצעת של כ-7% בסך המכירות של רשתות השיווק בתקופת החגים, בהשוואה לחודש שקדם לה, בתחומי המזון, ההלבשה, מוצרי בני קיימא וכלי בית.
בהתפלגות לתתי ענפים עולה כי בשנים 2003-2018 נרשמה עלייה ממוצעת של כ-8.4% במכירות המזון בחודש החגים, לעומת ירידה של 8.1% בחודש שלאחר החג. במכירות מוצרי בני קיימא, דוגמת מוצרי חשמל ורהיטים לבית, נרשמה בחודש החגים עלייה ממוצעת של 4.7% בהשוואה לחודש הקודם. לעומת זאת נרשמה ירידה של כ-21.1% במכירות בחודש שלאחר תקופת החגים.
במכירות ההנעלה נרשמה בחודש החגים עלייה של כ-2.9% בממוצע, לעומת ירידה של 12.3% בחודש שלאחריו. במכירות הטקסטיל וההלבשה נרשמה עלייה של כ-8.4% בממוצע בחודש החגים, לעומת ירידה של 6% בחודש שלאחריו. במכירות כלי הבית והמטבח נרשם הגידול הבולט ביותר של כ-72.9% בממוצע, לעומת ירידה בהיקף של כ-11.8% בממוצע, בחודש לאחר החגים.
ומה יקרה השנה? לפי הערכות, המצב הכלכלי הקשה של רבים כל כך יגרום לירידה בקניות המזון והמוצרים לקראת החגים. גם קניית מתנות קרוב לוודאי תחשב למותרות בקרב חלק לא מבוטל מהישראלים. נסיעות לחו"ל לא יהיו (כמעט) ועל רקע התרחיש לסגר בתקופת החגים והחשש של לא מעט ישראלים ללון בתקופת הקורונה בבתי מלון ולבלות במסעדות - קיימת הערכה שגם בתחומים אלה תהיה ירידה.
בשנים האחרונות ישראל נמצאת בצמרת המדינות בשיעור העוני של נפשות, בנתונים דומים מאוד לטורקיה, שבה חיים מיליוני עניים. נראה, כי משבר הקורונה לא שיפר את מצבה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות. בכמה הורע המצב נדע כנראה רק בעוד כשנה, כאשר יפורסמו הנתונים הרשמיים על גלישתם של ישראלים לא מעטים אל מתחת לקו העוני, ודווקא ערב חגי תשרי תשפ"א.
