ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, מתכננת לקדם חקיקה במסגרתה יוטלו סנקציות על משרדי ממשלה שלא יעברו לירושלים. הוועדה דנה היום (שני) בדרכים לקידום העברת יחידות ממשלתיות ארציות לירושלים והשפעת המהלך על כלכלת העיר.
היו"ר מרגי אמר בפתח הדיון כי זימן את הישיבה בעקבות פנייה של יו"ר סיעת התעוררות ויו"ר האופוזיציה במועצת עיריית ירושלים, עופר ברקוביץ. הוא הוסיף בציניות: "כנראה שהיינו צריכים לבקש מטראמפ להתנות את העברת השגרירות במעבר יחידות הממשלה לירושלים. יש אמירה בכך שממשלה מתנהלת מעיר הבירה שלה".
ח"כ מיקי לוי טען כי "הממשלה היא העבריינית הגדולה ביותר", וכי אי העברת היחידות עולה 6.4 מיליון שקל בשנה. "אני לא מדבר רק על הכסף, אלא על הסמליות. לא ייתכן שמשרדי הממשלה והשלטון ישבו בערים אחרות".
ח"כ ניר ברקת, לשעבר ראש עיריית ירושלים, הוסיף כי שנה אחרי שנה מגיעים לכנסת ומגלים שדברים לא זזים. הוא הוסיף כי "אין בעיית תחבורה ומשרדים בירושלים, ואין סיבה לחרוג מהחלטת הממשלה, ולכן צריך לחוקק זאת ולקבוע סנקציות". ח"כ תהילה פרידמן פלדמן ציינה כי דרוש תיקון חוק שיוגש כהצעה ממשלתית. ח"כ מתן כהנא אמר כי יצטרף לכל יוזמה כזו, והוסיף: "הממשלה לא מקיימת את ההחלטות שלה עצמה".
תוספת של למעלה מ-9,500 מועסקים לעיר
נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, לירן קוסמן, אמר כי מעבר היחידות הממשלתיות לירושלים יביא מעל 9,500 מועסקים לעיר - כמעט 3% ממספר המועסקים בה - ויוסיף 121 מיליון שקל להכנסות מארנונה. מירב פלג גבאי, גם היא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוסיפה כי אין גורם מתכלל ואין סנקציות. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי "נדמה שאין רצון ליישם את החלטת הממשלה, או שלא הייתה כוונה מלכתחילה לממש אותה".
מרגי: "מתוך רשימה ארוכה, רק 12 יחידות עברו לירושלים, עוד 35 קיבלו פטור, בחלק מהמקרים ללא הצדקה אמתית, ועוד 95 יחידות שלא מעוניינות בכלל להתחיל דיאלוג על מעבר לירושלים ועוברות על החוק"
ברקוביץ הזכיר כי המעבר לירושלים מעוגן בשני חוקי יסוד - חוק יסוד ירושלים וחוק יסוד הממשלה - וגם בשתי החלטות ממשלה שלא מקוימות. "מתוך רשימה ארוכה, רק 12 יחידות עברו לירושלים, עוד 35 קיבלו פטור, בחלק מהמקרים ללא הצדקה אמתית, ועוד 95 יחידות שלא מעוניינות בכלל להתחיל דיאלוג על מעבר לירושלים ועוברות על החוק".
הוא הוסיף כי הדבר יכול להשפיע על הכלכלה המקומית ולהכניס לעיר 350 מיליון שקל. לדבריו, "ירושלים צריכה להיות עיר ממשל, שבה יש גם מחקר ומודיעין, כמו בירת ארה"ב וושינגטון. צריך לדרוש תשובות מהמשרדים שאינם עוברים ולהטיל עליהם סנקציות ולבחון את הפטורים שניתנו".
נציג רשות החברות הממשלתיות, שגיא כהן, הוסיף כי יש כ-65 חברות ממשלתיות שיושבות מחוץ לירושלים, כאשר מתוכן כ-45 שמבצעות פעילות שצריכה להיות מחוץ לירושלים, כמו נמלים או מדרשת שדה בוקר. היו"ר מרגי אמר בתגובה: "לא ביקשנו להעביר את החוף לירושלים, אלא את המטות". כהן השיב כי יש כ-10 חברות שיכולות להעביר את פעילות המטרה וכמה חברות שיכולות לעבור באופן מלא, אך הן טוענות שזה לא כלכלי עבורן.
בתום הדיון קרא מרגי לתקן את החלטת הממשלה לקבוע גורם שיוכל להטיל סנקציות על משרדים שלא יישמו את ההחלטה לעבור לירושלים. "ככל שלא תתוקן החלטת הממשלה - חברי הוועדה יקדמו חקיקה בעניין", אמר.