מה צפוי בשוק הנדל"ן ביום שאחרי הקורונה?
(צילום: שחר גולדשטיין)
מי יישא בנטל העיכוב? משרד הבינוי ממליץ לחתוך בכ-50% את הפיצוי שמגיע לרוכשי דירות בעקבות עיכובים במסירת דירה חדשה על ידי קבלן, אם העיכוב מתרחש בתקופת משבר הקורונה.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי חוק, חברת בנייה צריכה לשלם לרוכש הדירה פיצוי אם היה עיכוב של יותר מ-60 יום במועד המסירה מהמועד שנקבע בחוזה המכירה. הפיצוי לאחר 60 ימי איחור הוא עבור כל יום איחור, וגובהו 150% משווי שכר הדירה באזור לדירה דומה במשך שמונת החודשים הראשונים.
במשרד הבינוי בדקו פרוייקטים של מחיר למשתכן שבפיקוחם ומצאו כי משבר הקורונה יגרום לחברות הבנייה עיכוב של 90-70 יום במסירת הדירה. העיכוב נובע משורה של גורמים שהובילו לירידת התפוקה של הענף, ובהם מחסור בעובדים ומחסור בחומרי גלם. במטרה ליצור תוכנית מאוזנת שתמנע מחלוקות משפטיות בין חברות בנייה ללקוחותיהם, הציג משרד הבינוי מנגנון שיאפשר לדחות ב-40 יום את מועד המסירה של דירות שאמורות על פי החוזה להימסר בתקופה שבין 18/3/20 לבין 31/12/20. המגנון הוצג לוועדה שהקים משרד המשפטים אשר בוחנת את הנושא.
במילים אחרות, במשרד הבינוי ממליצים על חלוקה בנטל העיכוב בעוד 40 ימים נוספים מעבר לכתוב בחוק ללא פיצוי, כך שבסך הכל חברות הבנייה יוכלו להתעכב ב-100 ימים לעומת המועד הנקוב בחוזה בלי לשלם פיצוי. לאחר היום ה-100 החברות יצטרכו לשלם פיצוי, כאשר לצורך חישוב גובה הפיצוי התאריך הקובע למסירה יהיה 40 יום לאחר המועד שנקוב בחוזה.
ליצמן: "פתרון לטובת כל הצדדים"
שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן מסר כי "הפתרון שלנו לוקח בחשבון את הצורך לאזן בין הרוכשים מחד והקבלנים מאידך, לטובת כל הצדדים". המנכ"ל היוצא של משרד הבינוי והשיכון, אלעזר במברגר הוסיף כי "עמדת המשרד נועדה לקדם התערבות מקדימה ומונעת בשוק על מנת לנטרל ככל האפשר סכסוכים בין רוכשים לקבלנים".
עם זאת הקבלנים מתנגדים לעמדת המשרד משום שלטענתם תקופת עצירת העבודות באתרי הבנייה ארוכה מ-90 יום וגם טוענים כי המדינה אחראית למצב ולכן צריכה לשאת בעלויות הפיצוי לרוכשי הדירות.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו מסר כי "תקופת עצירת העבודות ברוב אתרי הבנייה עד כה היתה הרבה מעל 90 ימי עבודה, והיא תולדה של החלטות הממשלה וההגבלות שנוצרו בשל הקורונה. כמו בעולם כולו, מדובר באירוע שהקבלנים הבונים את ישראל לא נערכו אליו, לא צפו אותו ואינם אשמים בו. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות עצמה, הגדירה אותו כאירוע לא צפוי שאותו לא חזו גם רואי שחורות. גם רוכשי הדירות אינם אשמים באירוע הזה ואינם צריכים לספוג את הנזק שנגרם להם. הצעת משרד הבינוי והשיכון היא התחמקות מקוממת של ממשלת ישראל מלקיחת אחריות על מעשיה.
"בניגוד למגזרי עסקים רבים אחרים במשק, שדרשו מהממשלה לפצות את בעלי העסקים בהם ואכן פוצו, אנחנו, בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ לא דרשנו פיצויים כלשהן, אולם לא ייתכן שהקבלנים יידרשו לפצות רוכשי דירות בגין עיכובי הקורונה. אם זה לא כוח עליון, אינני יודע כוח עליון מהו. אנו דורשים שהממשלה תכריז על תקופה זו כאירוע כוח עליון ותקבע בתיקון חקיקה את ההחלטה ולא תסתפק בנייר עמדה שישלח את כל הנפגעים לבית משפט. אנו דורשים שהמדינה תפצה בעצמה את רוכשי הדירות על תקופת איחור הבניה הצפויה בשל הנזקים שנגרמו להם עקב עצירת הבנייה".
