במשרד הבריאות ממליצים להסיר פיקוח מחירים מתשעה מוצרי מזון מתוך 22 ולהכניס לפיקוח 14 מוצרים חדשים, בהם פירות וירקות, קטניות ודגנים מלאים. בין המוצרים שהומלץ להוציא מפיקוח: מוצרים עתירי שומן כמו חמאה, גבינה צהובה ושמנת מתוקה. מנגד, מבקש המשרד להוסיף לסל המפוקח אגוזים, טחינה גולמית, קטניות, דגנים, שמן זית, דגים ועוף. כך עולה מעבודה של מכון המחקר של הכנסת.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רפורמת סימון המזון המזיק, שהחלה בינואר האחרון, עוד לא באה לידי ביטוי במכירות של חברות המזון, ובמשרד הבריאות מנסים במקביל לקידום הפעימה השנייה שאמורה להיכנס לתוקף בתחילת 2021, להחיות את התוכנית להבראת סל מוצרי המזון המצויים תחת צו הפיקוח על המחירים. החלת פיקוח מחירים על מוצר מסוים היא בסמכות השר הממונה (הכלכלה או החקלאות בהתאם לסוג המוצר), ויחד עם שר האוצר הם רשאים להחילו אם לדעתם "הוא חיוני ויש צורך בפיקוח על מחירו משיקולים של טובת הציבור".
אולם, מסקירה שערך מרכז המחקר בכנסת לבקשת ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), עולה כי ועדת המחירים במשרד האוצר לא פעלה לקדם את התוכנית לעדכון הרכב סל מוצרי המזון בפיקוח שהעביר לה משרד הבריאות כבר לפני ארבע שנים ואשר כללה הוצאת מוצרים עתירי שומן והוספת מוצרים בעלי ערכים תזונתיים חיוביים, וזאת בטענה שמטרת פעילותה אינה לעודד או לצמצם צריכה של מוצר מסויים.
משרד האוצר מול משרד הבריאות
עמדת משרד האוצר, הנתמכת בעמדות משרדי החקלאות והכלכלה, כפי שהובאו בפני הכנסת, היא שפיקוח מחירים הוא בעיקרו כלי להתמודדות עם כשלי שוק העלולים ליצור עיוותים במחיר המוצר או השירות, ובכך לפגוע ביעילות הכלכלית של השוק ובצרכנים, וכי שימוש בכלי זה משיקולי בריאות אינו עולה בקנה אחד עם העילות הכתובות בחוק הפיקוח, ולצורך יישומו.
מנגד, עמדת משרד הבריאות היא שהחלת פיקוח מחירים על מוצרי מזון בריאים והפיכתם לברי קיימא לכל האוכלוסייה היא אמצעי חשוב ויעיל בדאגה לביטחון התזונתי של האזרחים. במשרד ציינו שהם רואים חשיבות רבה לכך שההחלטה על עדכון הסל תתבצע לפי הידע המדעי בתזונה ההולך ומתפתח בשנים האחרונות.
לדברי חיימוביץ', "העובדה שהשיקול הבריאותי ועמדת משרד הבריאות כלל אינם נלקחים בחשבון בקביעת סל מוצרי המזון הבסיסי עבור הציבור מטרידה מאוד. דווקא בעידן של משבר בריאותי עולמי מתבהרת החשיבות של ריבונות תזונתית לאומית ושל צריכת מזון בריא, מזין ובר קיימא עבור כלל הציבור והשכבות החלשות בפרט. הגיע הזמן לבחון את כל סוגיית המזון המפוקח".
