המשמעויות של סגר שלישי למשק: צפו בריאיון עם המומחים באולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)
קבינט הקורונה ידון הערב (שלישי) בסגר נוסף - הפעם לילי - שעדיין לא ברור כיצד יבוצע, ואף שוקלים סגר נרחב יותר לאחריו. מחקר שפורסם אתמול ב-ynet מצביע על כך שמהלך שכזה עשוי להביא את המשק המקרטע ממילא לסף קריסה של ממש, ובאולפן ynet הסבירו היום פרופ' דן בן דוד והיועץ הכלכלי שלמה מעוז מהן ההשלכות של המדיניות הכלכלית בצל הסגרים.
"הפגיעה העיקרית היא בחלשים ביותר בחברה", אומר בן דוד, כלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. "כשאנחנו מסתכלים על כלל המשק, הפגיעה בתמ"ג בישראל בתשעת חודשים הראשונים של המשבר, לעומת שאר מדינות ה-OECD, היא 3% - שזה לא גבוה במיוחד יחסית לשאר המדינות. אבל זה נתון מאוד מטעה.
"בישראל, הסקטורים עם הפריון הגבוה ביותר הם בעיקר בהיי-טק ובסקטורים של הייצוא. אם מסתכלים למשל על ייצוא סחורות, 40% מיצוא הסחורות זה היי-טק תעשייתי, שזה רק 2.6% מכלל העובדים בישראל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"כלומר, קבוצה מאוד קטנה, שהיא הרבה פחות נפגעת בגלל הסגרים והבעיות האלה, שהיא אחראית על חלק ענק מהייצור בישראל. איפה שהפגיעה גדולה מאוד זה דווקא בסקטורים של השירותים, של הענפים, של האירוח, הבידור, האוכל וכדומה. שם מועסקים בעיקר אנשים עם רמת השכלה ורמת מיומנות נמוכה הרבה יותר. שם אנו מדברים על שיעור נעדרים מהעבודה שהוא יותר מכפול עד פי שניים וחצי ממה שהיה בתקופה המקבילה אשתקד", מסביר בן דוד.
"המסכנים יהיו מסכנים יותר"
פרופ' בן דוד והיועץ הכלכלי והפיננסי שלמה מעוז, מסכימים שמשמעותו של סגר נוסף עבור עסקים קטנים עלולה להיות קטלנית. "הם לא יוכלו לקום. להקים עסקים לוקח כמה שנים, במיוחד בבירוקרטיה הישראלית", טוען מעוז. "בשנה האחרונה נעלמו סופית 352 אלף משרות, בעיקר של אנשים חסרי השכלה או עם השכלה מינימלית. אני לא יודע מתי נקבל את העובדים האלה בחזרה, הוויכוחים בין משרד האוצר למשרד העבודה על תוכנית הכשרה ל-100 אלף עובדים לקחו ארבעה-חמישה חודשים".
"יש גם בעיה עם הבנקים", מוסיף מעוז, "המתווה החדש בעצם אומר להם 'תתחילו להחזיר את ההלוואות'. אני לא רואה איך עסק ששכר מקום ושילם ארנונה, ועכשיו הוא סגור, משלם לבנק את החובות שלו. עסקים יצאו להוצאה לפועל. אנחנו הולכים לקראת קטסטרופה כי זה הולך ומצטבר, המסכנים יהיו מסכנים יותר".
קיימת דרך להעלות את המשק על מסלול מהיר לצמיחה?
"יכולנו במקום לחלק כסף לכל מיני גורמים שצעקו בטלוויזיה, לתת כסף לרשויות המקומיות שיעשו מערכות ביוב ומים יותר טובות, גשרים, מנהרות, ישימו פס-רחב לאינטרנט. במקום זאת נותנים לאנשים כסף ואומרים להם 'אתם בחל"ת'. אנשים חוגגים את הקיץ כאילו אין מחר חורף, וזו בעיה", הוא מוסיף, בהתייחס למודל שקידמו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כץ שמאפשר למי שפוטר או יצא לחל"ת בזמן הקורונה לקבל דמי אבטלה עד חודש יוני 2021. זאת בעוד הגירעון ממשיך לזנק והגיע כבר ל-136 מיליארד שקל מתחילת השנה. הכלכלנים מסכימים כי מדובר בקטסטרופה.
"צריך להפחית בהדרגה את דמי האבטלה לאנשים ולהודיע להם שהחל"ת מסתיים. אנחנו עם 652 אלף מובטלים והמספר רק עולה. איך זה יכול להיות שעדיין צריך לייבא עובדים מסין ומהרשות? איך אין עובדים בענף הבנייה כשיש לנו כל כך הרבה מובטלים? כי אנשים מקבלים כסף מהמדינה. אלה שחושבים שהם ימשיכו לחיות ולצרוך מכספי המדינה - טועים ובגדול".
