צפו: כך הפכה הלירה לשקל
(צילום: ירון ברנר, משי בן עמי)
השעה הייתה אחת בצהריים. יום שישי חורפי, 22 בפברואר 1980. ההכנות לשבת עוד מעט יושלמו. לפתע קיבלו הכתבים הכלכליים שיחת טלפון בהולה. "תגיעו בתוך שעה למשרד האוצר. השר יגאל הורביץ יקיים מסיבת עיתונאים דחופה". לכתבים לא היה מושג על מה מדובר. פיחות בלירה? גזירות כלכליות? אולי הטלת מס חדש?
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כעבור שעה נפתרה התעלומה. לא כמו בימים האלה, שבהם הכל דולף תוך דקות, הצליחו אז חברי הממשלה המעטים שהיו בסוד העניינים לשמור חודשים רבים על הסוד הכמוס של אחד מהצעדים הדרמטיים אי פעם בכלכלה הישראלית: הלירה תוחלף בשקל באופן מיידי.
האירוע הבלתי שגרתי ההוא גרם לפאניקה בקרב הישראלים, שנדהמו מהחלפת כספה הפתאומית של המדינה. כותרתו הראשית של "ידיעות אחרונות" בישרה על הפחד ברחובות: "הורביץ: 'אל תיתפסו לבהלה, שימרו כפליים על השקל'. חשש לגל קניות".
בכותרת המשנה של אותו גיליון היסטורי נאמר: "סוחרים מעריכים כי תיתכן בהלת-קניות על ידי אנשים שיבקשו 'להיפטר ממזומנים' בטרם תיכנס לתוקפה חובת הרישום על עסקות בסכום של 15 אלף לירות ומעלה. התאחדות הסוחרים התריעה: חובת הרישום של עסקות עלולה לגרור בעקבותיה 'מכירות מחתרתיות'".
עוד נחזור אל השקל.
פוליטיקאים, נשים ומזרחים: הוויכוח על הדיוקנאות
באמצע העשור שמסתיים בחודש הבא הוחלפה הסדרה הקודמת של שטרות השקל החדש בסדרה חדשה של שטרות. ההחלפה ארכה הפעם 11 שנים, מיום קבלת ההחלטה, שנבעה מהרצון לצמצם את זיופי הכספים המצויים שנים רבות במחזור, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, וכדי לרענן את הסדרות הישנות, כמו שנעשה לאחרונה גם בדולר האמריקני ובשטרות האירו.
החלפת שטרות הכסף בשנים האחרונות לוותה בגל של פרסומים - כלום לא נשמר בסוד - ובסערה גדולה מאוד. פעמיים הוחזרו הרעיונות לסדרה החדשה על ידי שר האוצר, יובל שטייניץ, לוועדה המייעצת. פעם היה זה כאשר הוחלט להטביע בהם דיוקנאות של פוליטיקאים, כמו מנחם בגין (בני משפחתו התנגדו לכך) ויצחק רבין, ופעם היה זה כאשר התברר שאין אפילו אישה אחת בסדרה החדשה המוצעת.
בסופו של דבר הוחלט על סדרה שבה יהיו שתי נשים, המשוררות רחל ולאה גולדברג, אך שוב נשמעו דברי ביקורת מכל עבר, בעיקר על כך שאין דיוקני אישים מזרחים בסדרה החדשה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט להרגיע את המתלוננים והבטיח, כי "בסדרת הכסף הבאה יהיו מזרחיים". רק עניין אחד לא נלקח בחשבון: סדרות כסף מחליפים במדינות מתוקנות (גם בישראל) אחת ל-25-30 שנה, ובעוד 20 שנה לא צפוי שיהיו במחזור עוד שטרות כסף בכלל.
כבר בסוף החודש הזה, ב-30 בנובמבר, יעברו רוב בתי העסק בישראל לתשלום בכרטיס אשראי ללא מגע או עם קוד סודי, וממש במקביל מגיע החידוש המהפכני הבא: התשלום באמצעות מכשירי הטלפון הסלולרי והשעון החכם.
הארנקים הדיגיטליים אפל פיי, גוגל פיי, סמסונג פיי ודומיהם כבר מגיעים לארץ, והאפליקציות נפוצות כבר מאוד - ביט של בנק הפועלים, שתהפוך למעשה לארנק דיגיטלי, אפליקציות פייבוקס של בנק דיסקונט, פיי של בנק לאומי ואחרות.
בסין יש כבר ערים שלמות, עם מיליוני תושבים, שאין משלמים בהן עוד בכסף מזומן. הכל נעשה באמצעות הטלפון הסלולרי. גם בהודו מתחילים להתרגל בערים אחדות לרעיון לשלם הכל לא במזומן.
אם כך, מישהו עוד מאמין שבישראל יחליפו בעוד שני עשורים שטרות כסף חדשים, עם דמויות מזרחיות, נשים, רבנים או מדינאים את הסדרה הקיימת?
המבצע החשאי של החלפת הלירה בשקל
חוזרים לימי החלפת שטרות הכסף בישראל לפני 40 שנה. הפיכת הלירה לשקל הייתה למעשה השינוי השלישי בשמו של הכסף במדינת ישראל. עם הקמת המדינה הפך הפונט הפלסטיני של ארץ ישראל, שהיה שווה בימי המנדט הבריטי לירה שטרלינג אחת, ללירה ארץ ישראלית. בשנת 1952 שונה שמה ללירה ישראלית.
הסוד של החלפת הלירה בשקל נשמר, קשה להאמין, שנתיים ושלושה חודשים. כי כבר בחודש נובמבר 1977 המליץ נגיד בנק ישראל דאז, ארנון גפני, להחליף את הלירה לשקל ולקבוע לה ערכים חדשים. מנחם בגין אימץ את ההמלצה ושר האוצר, שמחה ארליך, הורה להתחיל בהכנות במאי 1978.
הסוד הכמוס לא דלף גם כאשר הוכנו במשך קרוב לשנתיים השטרות החדשים. כתריסר בכירים בכלכלה הישראלית ידעו ממנו: ראש הממשלה, שני שרי אוצר, נגיד בנק ישראל ועוד פחות ממניין עובדים בכירים שהוכנסו בסוד העניין, כדי להביא להדפסת השטרות החדשים.
המעניין הוא שאת ההחלטה להחליף את הלירה בשקל קיבל אמנם שר האוצר שמחה ארליך, אך הוציא אל הפועל שר האוצר יגאל הורביץ, זה שיצעק כעבור זמן, כתגובה על כל בקשה תקציבית, "אין לי", וימציא את מטבע הלשון "משוגעים, רדו מהגג".
האינפלציה הגבוהה גרמה לכך שערכו של דולר אחד היה שווה באותם הימים 40 לירות ישראליות. וכך הוחלט, עם החלפת שם המטבע הישראלי, מלירה לשקל, להוריד אפס מכל שטר של לירות ישראליות: עשר לירות הפכו לשקל אחד והדולר נסחר בארבעה שקלים בלבד.
פחות 3 אפסים: מהשקל הישן לשקל החדש
סדרת השקל הייתה לסדרת השטרות הגדולה ביותר אי פעם בישראל, בשל האינפלציה שהגיעה בהדרגה עד 1985 לכ-500% בשנה. וכך הונפקו אז, בסדרה הראשונה, שטרות כסף בערכים של שקל אחד, 5 שקלים, 10 שקלים ו-50 שקלים, אך בחמש השנים הבאות נוספו בזה אחר זה הערכים 100 שקלים, 500, 1,000, 5,000 ו-10,000 שקלים.
וכך, כדי לא להגיע חלילה לשטרות כסף בערכים שיזכירו אינפלציה גבוהה כמו בשנות השלושים בגרמניה, בוצעה עוד החלפת מטבע: השקל הישן הוחלף ב-1 בינואר 1986, בתום תקופה קצרה של פחות משש שנים, על פי החלטה מ-4 בספטמבר 1985 - בשקל החדש. הפעם נמחקו מהשטרות הישנים שלושה אפסים: 1,000 שקל הפכו לשקל חדש אחד ו-10,000 שקל ל-10 שקלים חדשים בלבד.
סביר להניח שבקרוב מאוד נשלם פחות ופחות עם שטרות נתן אלתרמן, שאול טשרניחובסקי, לאה גולדברג ורחל המשוררת. השקל החדש יישאר איתנו בעוד שנים אחדות - בלי שום דיוקן של אישים - רק בסמארטפון ובכרטיסי האשראי.
