קבלה, בבקשה: סערה כלכלית ליוותה בקיץ 1976 את הנהגתו של מס חדש בישראל - מס ערך מוסף. היה זה בשנה האחרונה של שלטון המערך, לפני המהפך של שנת 1977. שר האוצר היה יהושע רבינוביץ. ראש הממשלה היה יצחק רבין. הכל היו עסוקים ביום הנהגת המס החדש, 1 ביולי, בחטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה. ארבעה ימים לאחר החטיפה ושלושה ימים לפני מבצע יהונתן המזהיר, הונהג בישראל מס שהרגיז את כולם. את הסוחרים, את התעשיינים, את הצרכנים וגם לא מעט מהפוליטיקאים. מאז משלמים אזרחי ישראל את המס הזה, ששיעורו יותר מאשר הוכפל במשך השנים, על קניית מצרך ושירות. נכון, חוץ מאשר באילת הפטורה ממנו ובקניית ירקות ופירות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מס ערך מוסף מונהג היום כמעט בכל מדינות העולם. קל יחסית לגבות אותו ובישראל העלאת או הפחתת המס אפילו לא מחייבת חקיקה, רק הודעה לוועדת הכספים של הכנסת. המס הונהג לראשונה בצרפת, באמצע שנות ה-60 ובתוך שנים מעטות הוא הונהג ברבות ממדינות אירופה ובהמשך גם בארצות לא מעטות ביבשות אחרות.
מהו המס הזה בעצם? מס ערך מוסף הוא מס המוטל על רוב העסקאות במשק. הוא ממסה את הערך המוסף בכל שלב בשרשרת הייצור והשיווק של מוצר, החל מהיצרן, דרך הסיטונאי ועד לקמעונאי. הערך המוסף הוא ההפרש בין מחיר המוצר או השירות המסופקים, לסך מחירי התשומות ששימשו לייצור אותו מוצר או למתן השירות.
למעשה המע"מ הוא מס עקיף (כמו מכס ומס קניה) והוא נכלל כיום במחירים של מוצרים ושירותים כאחוז, המשתנה מדי פעם. בישראל שיעורו למעשה כמעט אחיד ועומד כיום על 17%, ורק למוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) השיעור הוא 7.5%.
בישראל הונהגו במשך 45 שנים לא פחות מ-17 שיעורים שונים של מע"מ, שנעו בין 8%, עם הנהגתו ב-1 ביולי 1976, ועד ל-18%, שיעור השיא שהונהג שלוש פעמים. מאז שנת 1982 נע שיעור המע"מ בישראל בין 15% ל-18%.
בחודשים האחרונים הועלה שוב הרעיון לשנות את שיעור המע"מ בישראל, כפי שפורסם השבוע ב-ynet. בין השאר הציע ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופסור אבי שמחון, להוריד את שיעור המע"מ ב-5% עד ל-12%, שיעורו באפריל 1979. לאחרונה אף דנו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר בממשלתו הנוכחית, ישראל כץ, באפשרות להפחית את שיעור מס ערך מוסף, זמנית, ב-2%-3%, בשל משבר הקורונה. הרעיון לשנות את שיעור המע"מ עדיין לא הוסר משולחנו של ראש הממשלה, למרות התנגדות בכירי האוצר ורשות המיסים.
תשלם לי במזומן ולא תחוייב במע"מ
הנהגת המס החדש, ב-1 ביולי 1976, לוותה, כאמור, בסערה כללית. הסוחרים זעמו וטענו שהמחירים יעלו והצרכנים ידירו רגליהם מהחנויות, מה עוד שלפתע תיפול עליהם משימה נוספת, לחשב בכל קנייה את המחיר בתוספת המס החדש. צרכנים הפגינו וטענו כי הם לא יקנו מוצרים שמחירם יעלה לפתע ב-8%. וגם עובדי אגף המיסים במשרד האוצר כעסו והתמרדו נגד המס החדש. לפתע נוספה להם עבודה רבה, כמעט שלא גויסו עובדי מס חדשים ומיד באה גם הדרשה להעלות את שכרם.
אזרחים לא במיוחד אוהבים לשלם מיסים, אולם מחויבים לכך. והנה המס החדש, כפי שיתברר עד מהרה, פתח פתח למעשי מרמה והונאה כלפי המדינה.
המשפט הידוע ביותר גם בימים אלה, היה כבר אז פופולרי למדי: "תשלם לי במזומן ולא תחוייב במע"מ". עד מהרה, אגב, החלו חוקרי המס לאתר את מי שניסו לחמוק מתשלום מס ערך מוסף, אף כי מעשי המרמה בתחום הזה רבים גם בימים האלה ממש, כולל הפצת חשבוניות פיקטיביות וביצוע עבודות "בלי שתצטרך לשלם לי מע"מ".
הדיונים על הנהגת המס החדש נמשכו חודשים אחדים, כאשר כל העת נשמעו רעשי הרקע של גופים, ארגונים, סוחרים ואזרחים רבים, בתקווה שהמס לא יונהג. אולם, במשרד האוצר גמרו אומר לאמץ את המלצות "ועדת אשר", שדנה בהצעה בממשלת רבין הראשונה.
ב-2 במרץ 1976 פורסמה ב"ידיעות אחרונות" הידיעה, לפיה הודיע סופית הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, משה נוידורפר, כי שיעורו של המס החדש, שיוטל על כל שירות ומוצר, יעמוד על 8%. הכניסה של המס לתוקף נדחתה בסופו של דבר ל-1 ביולי.
החשש מעליות מחירים עם כניסת המס החדש לתוקף היה רב. ב-18 ביוני דיווחה ידיעה כי "ההתייקרות הממוצעת המיידית הצפויה עם הפעלת מס ערך מוסף ב-1 ביולי: 5%". באותו היום מספרת ידיעה נוספת, כי גם הבורסה מזדעזעת מהמס החדש: "ירידות בשערי הבורסה לקראת הטלת מס ערך מוסף".
ב-22 ביוני מודיע שר האוצר רבינוביץ, כפי שחששו רבים, כי "8% מס ערך מוסף הם רק שיעור התחלתי". כמה שהוא צדק. השיעור הלך וגדל במהירות בשנים הבאות.
ב-23 ביוני מצטרף נשיא התאחדות התעשיינים דאז, אברהם ("בומה") שביט, לתוקפים את הנהגתו הקרובה של המע"מ: "שביט: מס ערך מוסף יגרום לתוהו ובוהו". לדבריו, המס החדש יכניס את כלכלת המדינה "לאנדרלמוסיה".
ב-25 ביוני 1976 מזהיר נגיד בנק ישראל, משה זנבר: "מע"מ עלול להוסיף על ההון השחור". לדבריו, אסור היה להטיל את המס החדש "בטרם בחנו את היכולת לבצעו".
יומיים לפני הפעלת המס, ב-29 ביוני, סיפרה ידיעה כי "אושר פיצוי למעוטי יכולת על התייקרויות מס ערך מוסף. קצבאות נתמכי סעד ומשפחות מרובות ילדים יועלו ב-3.5%". ועוד כותרת: "בהלת הקניות אינה מוצדקת. הישראלים, החוששים מעליית מחירים, ממהרים להוציא את כספם גם על מוצרים בלתי נחוצים".
ב-29 ביוני מדווח, כי "עובדי המכס מפעילים מהיום סנקציות העלולות לשבש הפעלת מס ערך מוסף". התגובה, רגע לפני הפעלת המס החדש: בשל איומי עובדי משרד האוצר לשבות, לפי ידיעה ב-30 ביוני, חתם השר רבינוביץ על תקנות חירום להוצאת צווי ריתוק נגד עובדי האוצר, כדי שלא ישבשו את הפעלת המס החדש.
אולם, העובדים בשלהם. ב-30 ביוני הכותרת היא: "לא קיבלנו הוראה לטפל בענייני מס ערך מוסף, הודיעו העובדים". ועוד: "שביתת מסחר בשטחים ובמזרח ירושלים - עם הפעלת המס".
כבר ב-2 ביולי פורסם שהמדינה החלה לקבל את כספי המס החדש: "אתמול בשמונה בבוקר קיבל האוצר את התשלומים הראשונים של מס ערך מוסף", דווח. עוד דווח בידיעה על "ירידה ניכרת בתנועות בחנויות", וגם כי "המבחן האמיתי יהיה בספטמבר, כאשר יצטרך האוצר לקבל מרבבות חברות ועוסקים את המס שגבו עד אז".
ב-8 ביולי מתברר מידיעה בעיתון, כי "50 אלף עצמאיים טרם נרשמו במשרדי מס ערך מוסף". כך גילה במסיבת עיתונאים שר האוצר רבינוביץ. כבר ב-21 ביולי מדווח, כי "נגרמים שיבושים חמורים בהפעלת מע"מ בגלל סנקציות עובדי המיסים".
המס החדש לא רק שלא היה פופולרי ושרבים ניסו לחמוק מתשלומו, אלא שגם היו סוחרים ובעלי עסקים שהתקשו במילוי הטפסים החדשים. התוצאה מתבררת כבר, לפי ידיעה מה-26 ביולי: "נעצרו חשודים ראשונים בהתחמקות ממס ערך מוסף". ב-17 בספטמבר דווח על "הטלת קנסות כבדים למפגרים בהעברת מס ערך מוסף".
ב-19 בדצמבר הולכת ומתבססת ההשערה שמעשי המרמה בהקשר למס החדש הם מרובים: "מאות חשבוניות מזויפות נתגלו ע"י מס ערך מוסף". ב-22 בדצמבר מדווחת ידיעה, כי "קנסות כבדים הוטלו על המפגרים במס ערך מוסף".
ב-1 בנובמבר 1977, רק שנה וארבעה חודשים לאחר ייסוד המס החדש בישראל, כבר הועלה - והפעם על ידי ממשלת מנחם בגין, לאחר המהפך - מס ערך מוסף לראשונה, ובשיעור גבוה עד ל-12%. ב-31 באוקטובר מתפרסם מדריך על העלייה הראשונה בשיעור מס ערך מוסף. כותרת הכתבה ממריצה לקניות באותו היום: "היום תשלם עדיין 8 אחוז מע"מ. ממחר - 12%".
ואכן, ב-31 באוקטובר, מדווח העיתון כי "בחנויות חטפו מכל הבא ליד "ובלבד שיהיה במחיר הישן". בשק"ם דיווחו כי "הסתערות כזאת עוד לא הייתה".
ב-10 ביוני 1982 מתפרסמת ידיעה, הקודמת להעלאת המע"מ פעם נוספת בהמשך השנה: "משרד האוצר בוחן דרכים למימון מבצע 'שלום הגליל'. בין האפשרויות: מלווה חובה, היטל מיוחד, מס נסיעות לחו"ל, העלאת מס ערך מוסף". ואכן, ב-1 באוגוסט 1982 עלה מס ערך מוסף בשנית והפעם לשיעור של 15%.
ב-29 במאי מדווחת ידיעה כבר על ההעלאה הבאה במע"מ, בעיצומו של משבר האינפלציה הדוהרת: "ועדת הכספים אישרה: מע"מ - 17%". ב-1 ביוני 1985, בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול וערב תוכנית הייצוב הכלכלית הגדולה בשל האינפלציה נמשכה עליית שיעור המע"מ, והפעם בעוד 2% ל-17%.
אולם, בשל הביקורת הקשה על מצבם הכלכלי הקשה של אזרחים רבים, בעקבות תוכנית הייצוב הכלכלית, שגרמה לעליות מחירים חד-פעמיות גדולות, הביקורת עושה את שלה: ב-1 באוקטובר באותה השנה הופחת שיעור מס ערך מוסף מחדש - בהפחתה ראשונה מאז שהונהג - ל-15%.
במשרד האוצר מחפשים בינתיים עוד הכנסות וב-30 באוקטובר 1985 מבשרת כותרת בעיתון: "אחרי קומנדו-מס - הופעל קומנדו-מע"מ. מבצע ראשון ברמלה וברחובות: נהגים נעצרו, כספים עוקלו מקופות בעלי-עסק".
ב-27 בפברואר 1990 מבשרת הכותרת: "מחרתיים: המע"מ עולה ל-16%. יורדו המיסים על מחשבים ומוצרי בנייה. יתכן שיוזלו מצלמות ומכשירי וידיאו". והציבור בהתלבטות: האם לקנות עכשיו מכשירים שיוזלו, אך שיעור המע"מ עליהם יעלה. צריך מחשבון לבדוק את הכדאיות. ואכן, ב-1 במרץ נדנדת המע"מ מתחדשת, והוא עולה ל-16%.
כבר ב-24 באוגוסט 1990 מתפרסמת "המזימה" הבאה של האוצר - שוב להעלות את המס שכה קל לשנות את שיעורו: "האוצר שוקל העלאת מס ערך מוסף ל-17% - לסיוע במימון קליטת העלייה. לא יועלו שיעורי מס הכנסה". הסיבה: קשה הרבה יותר לזכות באישור להעלות את מס ההכנסה ויש לכך התנגדות רבה מאוד בכנסת ושל הארגונים החברתיים.
כעבור עשרה חודשים, ב-1 בינואר 1991,עם בואם של מאות אלפי עולים לארץ, עוד עלייה, לראשונה לשיא של 18%.
ב-28 ביוני 1991 מדווחת ידיעה על מה שדי ברור כאשר מעלים עוד ועוד את שיעור המס: "העלאת המע"מ ל-18% גרמה לגידול בהעלמות", אומר מנהל המכס, מרדכי ברקת. כעבור שנתיים, ב-1 בינואר 1993, מופחת המע"מ ל-17%.
תשע שנים וחצי אחרי השינוי הקודם - התקופה הארוכה ביותר ללא שינויים בשיעור מס ערך מוסף - עולה המע"מ ב-15 ביוני 2002 שוב לשיעור הגבוה ביותר של 18%, בעיצומו של המשבר הכלכלי בימי האינתיפאדה השנייה. שבוע קודם לכן, ב-7 ביוני, מדווח העיתון, כי "המע"מ יעלה באחוז אחד - המחירים לא יעלו". המיתון, המלווה את האינתיפאדה, עושה את שלו ואכן המחירים במשק לא עולים. הסוחרים סופגים את עליית המע"מ.
ב-1 במרץ 2004 הנדנדה לא נפסקת. שוב יורד שיעור המע"מ ל-17%. אולם, ב-10 ביוני 2004 מתעקש להצהיר שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, על פי הידיעה, כי "המיסים ימשיכו לרדת". הידיעה מספרת כי בתוך שנה ורבע בלבד הספיק נתניהו לבצע ארבע הפחתות מיסים בסכום כולל של כשבעה מיליארד שקל. "בקרוב, כנראה בינואר, יופחת המע"מ פעם נוספת ל-16%".
ב-31 באוגוסט 2005 מדווח העיתון, כי "הלילה בחצות מתחילים לשלם פחות מע"מ - 16.5%". לפיכך, ההפחתה התעכבה, וגם שיעורה המתוכנן פוחת. ב-1 בספטמבר 2005 נרשמת הירידה הנמוכה ביותר בשיעור מס ערך מוסף, רק במחצית האחוז, למספר לא עגול שהרגיז במיוחד את הסוחרים, שלעיתים התקשו בחישובו בעל פה.
הבשורה, האמורה להקל על העסקים ב-2005, דומה לזאת הנשקלת כעת באופן גורף לכל המשק על ידי ראש הממשלה נתניהו, נוכח משבר הקורונה. ובינתיים גם חידוש: ב-26 במאי 2005 מבשר "ידיעות אחרונות" כי "לראשונה אפשר יהיה לקבל בישראל החזרי מע"מ על קניות באירופה". כידוע לישראלים כבר עשרות שנים, על הקניות במדינות רבות בעולם ניתן לקבל בנמל התעופה, עם החזרה לישראל, את החזר תשלום המע"מ על הקניות שבוצעו בחו"ל, פחות עמלה שגובות החברות המחזירות את הכסף. מ-2005 זאת הטבה שניתנה גם לתיירים הזרים שביקרו בישראל.
אגב הפרשן הכלכלי גדעון עשת, מציין עוד ב-17 במאי, 2005 כי הפחתת המע"מ היא "תרגיל של נתניהו". הוא מסביר כי "הפחתת המסים המתוכננת באוצר משמעותה הגדלה מסוכנת של החוב הלאומי". כדאי כמובן לחשוב על כך גם בימים אלה.
ב-6 בדצמבר 2005 שוב מדברים על הפחתת המע"מ, הפעם כ"מתנה לבחירות". הכותרת היא: "מתנה לבחירות: פטור ממע"מ". הכתבה מספרת, כי "רק אתמול הבטיח אריאל שרון כי 'לא תהיה כלכלת בחירות', אבל אישר לאנשי משרדו ולאוצר לבחון הטבה משמעותית לאזרחים. התוכנית: כל מוצרי המזון, ובראשם מוצרים בסיסיים כמו לחם וחלב, יוזלו.
אגב, הטענה הזאת נטענת גם היום ואותה תוכנית שהגה שרון לא יצאה מעולם אל הפועל. אחת הסיבות מוסברת למחרת, ב-7 בדצמבר: "בנק ישראל מתנגד לביטול המע"מ על מוצרי המזון: המהלך לא יביא לצמצום העוני".
ירידה באחוז נוסף במע"מ נרשמה ב-1 ביולי 2006, 10 חודשים אחרי ההפחתה הקודמת, והפעם לעוד מספר לא עגול - 15.5%. ב-30 ביוני הכותרת היא: "מהלילה בחצות: המחירים יורדים". אולם ממש באותו היום מדווח העיתון, כי "שיעור המע"מ בגרמניה יועלה מ-16% ל-19% בינואר הקרוב". כבר ב-12 ביוני מסבירים במשרד האוצר הישראלי, כהכנה לצעד המתוכנן כאן: "האוצר: הפחתת המע"מ תקל על השכבות החלשות". בגרמניה דווקא תכננו שאת רוב עליית המע"מ ישלמו העשירים שמוציאים הרבה יותר כסף.
לפני עלייה מחודשת במע"מ בישראל, מזהיר, בעיצומו של משבר הסאב-פריים החמור, הפרשן הכלכלי גדעון עשת ב-10 במרץ 2009: "מס ללא ערך מוסף. בעוד שבארה"ב מנסים להיפטר מהגירעון בתקציב על ידי העלאת מס ההכנסה לעשירים, אצלנו נטפלים דווקא למע"מ, ופוגעים בסיכוי להיחלץ מהמשבר". ואכן, הנדנדה נמשכת. ב-1 ביולי 2009 הועלה המע"מ לשיעור של 16.5%.
בארץ מתחוללת בינתיים מהומה קטנה סביב הצעת שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, להטיל מיד מס ערך מוסף על ירקות ופירות, הפטורים מהמס הזה מאז הנהגתו 33 שנים קודם לכן. את הכוונה הזאת ביטל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שזה עתה חזר לשבת על הכיסא שעליו הוא יושב גם כיום, שעה בלבד לאחר ששר האוצר הודיע עליה.
הפרשן סבר פלוצקר כותב ב-7 ביולי 2009, תחת הכותרת "שטייניץ, מה אתה עושה שם?", כי "ביטול הכוונה להטיל מס ערך מוסף על ירקות ופירות הוא צעד מוצדק כלכלית וחברתית, אבל מטורף פוליטית". ההסבר: "באמצעות הביטול מסר נתניהו את מפתחות המשק לש"ס". ואכן כותרת ענק בעיתון קובעת: "ש"ס איימה - נתניהו ויתר. הלם בלבול ובושה - כך אפשר לסכם את התחושה ששררה אתמול".
רבים במדינה תמכו בעמדת השר שטייניץ וטענו כי היא נכונה, אולם ראש הממשלה חשש מהפגיעה בעניים ומתגובת המפלגות החרדיות - והפטור על פירות וירקות ממע"מ קיים עד עצם היום הזה, הגם שההצעה עולה בכל פעם מחדש על ידי בכירי האוצר.
כעבור מחצית השנה בלבד, ב-1 בינואר 2010, המע"מ חוזר למספר עגול, בירידה של חצי אחוז ל-16%.
במשרד האוצר מבקשים להעלות שוב את שיעור המע"מ באחוז כבר ב-1 באוגוסט, אך ח"כ משה גפני, המנסה להגן בכל צורה שהיא על הבוחרים החרדים ששלחו אותו לכנסת, מצליח להשיג הישג מסוים. הכותרת ב-1 באוגוסט מבשרת על דחייה של הרגע האחרון: "העלאת המע"מ נדחתה. גפני לחץ והמע"מ יעלה רק בספטמבר".
אגב, ב-29 ביולי עדיין מדווח, כי "מס ערך מוסף יועלה באחוז אחד מוחרתיים בחצות ויגיע ל-17%". כל המשק היה כבר מוכן להעלאה, אך גפני הביא ברגע האחרון לדחייתה בחודש.
החשש מעלייה מחודשת בשיעור המע"מ, מולידה את הכותרת ב-8 באוגוסט 2012: "לפני המע"מ - זינוק ברכישת מכוניות ומכשירי חשמל". ב-31 באוגוסט 2012 מהדהדת הכותרת: "בחצות: המע"מ יועלה ל-17%".
שר האוצר הקודם משה כחלון הוא האחרון ששינה את שיעור מס ערך מוסף בישראל, עד כה, כאשר הפחית אותו ב-1 באוקטובר 2016 לשיעור של 17%. אולם, התנודות הללו, של אחוז אחד ולעיתים גם חצי אחוז, לא כל כך מורגשות בחנויות ולמעשה רק מבלבלות את הציבור וגורעות או מוסיפות באותם הימים 2-4 מיליארד שקלים לקופת המדינה. הכותרת ב-2 באוקטובר ב"ידיעות אחרונות" ממחישה זאת היטב: "המע"מ ירד? לא מרגישים. שיעור המע"מ הופחת אתמול באחוז, אולם אפילו התחבורה הציבורית לא הוזלה".
הגענו לאביב 2021. חמש שנים וחצי לא נעשה שינוי בשיעור מס ערך מוסף בישראל. למרות הגירעונות הגדולים יחסית בתקציב, שנוצרו עוד שנתיים לפני משבר הקורונה, שיעור מס ערך מוסף לאר הועלה מחדש. ודווקא בעיצומו של משבר הקורונה דנו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר הנוכחי, כץ, באפשרות להוריד את שיעור המע"מ "כדי להניע את המשק".
כלכלנים ובכירים כיום ולשעבר במשרד האוצר וגם נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, מזהירים מהפחתה כזאת, שתגדיל עוד את הגירעון בתקציב. אבל, לאחרונה כבר למדנו - כלכלה נכונה לעתיד ופוליטיקה עכשווית לא תמיד מסתדרים יחד. האם צפוי בקרוב השינוי בשיעור מס ערך מוסף שאנחנו משלמים בישראל?