משבר הקורונה: חודשיים חלפו מאז התגלה המקרה הראשון של חולה בווירוס הקורונה, ובשעה שבסין מנסים לשדר "השתלטות" על המגפה וניסיון של חזרה לשגרה, ביתר העולם נערכים לפיק, עם צעדים קיצוניים והכרחיים כדי להאט את קצב ההתפשטות ולאפשר למערכות הבריאות לצלוח אותה. המחיר הכלכלי של הצעדים האלה עדיין לא ידוע במלואו, אך כבר עכשיו ברור שמדובר במשבר מסוג שהדור הנוכחי טרם נתקל בו.
השיא של המשבר כנראה עדיין לפנינו, אך כבר עכשיו עולים מספר סימני שאלה על איך ייראה העולם שאחר כך. ההתאוששות תגיע במוקדם או במאוחר, אבל בניגוד למשבר החריף של 2008, המשבר שיצר הווירוס שהגיע מסין הולך ככל הנראה לשנות את העולם הכלכלי כפי שאנחנו מכירים אותו.
לאורך העשורים האחרונים, עם התקדמות הטכנולוגיה וקיצור המרחקים הפיזיים והווירטואליים, עבר מוקד הייצור העולמי למזרח הרחוק עם דגש על סין, שהפכה למעצמת ייצור כלל עולמית שאחראית לכ-12% מכלל היצוא העולמי (לפני נתוני ארגון הסחר העולמי לשנת 2018). המהלך הזה לווה בתהליך עיור מואץ של סין, עם בנייה מסיבית של ערים והגירה של כפריים אליהן.
כל זה עשוי להשתנות. כבר בתחילת המשבר התערער שיווי המשקל, והעולם הבין שהישענות יתר על הייצור הסיני הזול יכולה להפוך לחרב פיפיות. מחברות טכנולוגיה ועד חברות טקסטיל, כולם נחשפו לכשל שבהפסקת ייצור, אפילו זמנית, של הענק הסיני. התוצאה הייתה בחינה של אלטרנטיבות אחרות. כך, למשל, פנתה תעשיית הטקסטיל לבדוק האם ניתן להעביר חלק מהייצור לטורקיה, ובענף הטכנולוגיה הגבירו את הייצור במדינות השכנות לסין, אלו שנדבקו פחות בווירוס.
איך יתמודד המשק הישראלי עם הקורונה? שי באב"ד באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
ביום שאחרי, כוח האדם הזול עדיין יקרוץ לחברות, אך ניהול הסיכונים יחייב אותן לפזר את הביצים בכמה סלים, כדי לא להיפגע בצורה דומה במשבר הבא. בהנחה שכל זה אכן יקרה, העולם העסקי יעבור סוג של Reset, שיהווה הכנה למאבק על מוקדי הייצור החדשים שיצמחו על חשבונה ולצידה של סין.
סל המזון בדרך להתייקר
לא רק התעשייה הולכת לשנות את פניה בעקבות הקורונה. המשבר הנוכחי הציף בעיה נוספת שיצרה הגלובליזציה, שנוגעת לשוק המזון. חקלאים ישראלים מיהרו השבוע להגיד "אמרנו לכם" בהתייחס להשלכות של המשבר על שוק המזון. הוצאת החקלאות מישראל, לדבריהם, הביאה את המדינה למצב שבעת חירום החקלאות המקומית לא תוכל להזין את כולם. על אף שהדברים קצת חרגו מפרופורציות, אין ספק שהנראטיב הזה הולך להכתיב שינוי בסדר העדיפויות בעולם.
ישראל היא לא המדינה היחידה שהקטינה משמעותית את חלקה של החקלאות המקומית והעברת חלקים ממנה למדינות "זולות" יותר, בדומה לתעשיות מסורתיות אחרות. הרצון לפתוח את השווקים ליבוא כדי להוזיל את המוצרים תוך יצירת תחרות מבחוץ, הולך להיתקל בקרוב מאוד ברצון של מדינות לדאוג לעצמאות תזונתית. איזה מהשיקולים יגבר בסוף המאבק? קשה להעריך, אך בדרך לשם, ובמיוחד על רקע המשבר הנוכחי, כולנו צפויים לראות את סל המזון מתייקר.
ניהול משבר בידיים קשורות
התוכנית שהציג השבוע ראש הממשלה נתניהו, בצד הצמרת הכלכלית של המדינה, הראתה עד כמה, בניגוד להצהרות שר האוצר משה כחלון, המשק נכנס למשבר הזה במצב לא טוב. בעוד בארצות הברית הנשיא טראמפ מדבר על קיצוצי מס למעסיקים כדי לסייע להם להילחם בירידה בהכנסות ובניסיון למנוע גל של פיטורים, בישראל התוכנית הגרנדיוזית כוללת עד כה בעיקר הלוואות לעסקים בערבות מדינה.
לא צריך להקל ראש בהלוואות האלה, אך אין ספק שבנקודת זמן אחרת, כאשר הגירעון בשליטה ולא חורג משמעותית מהיעד כמו היום (תוצאה של מדיניות כלכלית פזרנית שהובילה הממשלה בשנים האחרונות) ניתן היה להציע באופן מיידי חבילת תמריצים משמעותית יותר ומקיפה יותר (שכוללת למשל הקלות מס). בנוסף, בהיעדר ממשלה מתפקדת, תולדה של הקיפאון הפוליטי המתמשך, ידי המדינה קשורות. למשק נותר רק לקוות שלצד יכולת ריסון של מספר חולי הקורונה, הקיפאון במשק שנוצר בגלל הווירוס לא יארך זמן רב. ואולי-אולי, עד שיעבור השיא שלו, נוכל לראות ממשלה חדשה, כזו שיכולה להתמודד עם משבר כלכלי בסדר הגודל שמאיים על המשק.
4 צפייה בגלריה
שר הבריאות יעקב ליצמן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: שלו שלום)
מותו של השמאל הכלכלי
המערכת הפוליטית געשה השבוע בעקבות החלטתה של אורלי לוי-אבקסיס לטרפד את המהלכים להקמת ממשלה בראשות בני גנץ ובתמיכת הרשימה המשותפת מבחוץ. החיבור של לוי־אבקסיס למפלגות העבודה ומרצ היה על בסיס משותף אחד ויחיד - מדיניות כלכלית-חברתית מהצד השמאלי של המפה. יותר תמיכות ממשלתיות, פחות כוח למגזר הפרטי.
בתמיכתה, יכלה העבודה-גשר-מרצ להצטרף לממשלת גנץ תוך התוויית סדר יום כלכלי-חברתי, אחר משמעותית מזה שהונהג בה בשני העשורים האחרונים. ההחלטה שלה, לפיכך, מטרפדת כל אפשרות כזו, ומותירה את השמאל הכלכלי מוכה וחבול מאי פעם.
