"אנחנו ממש אוהבים את האווירה הקסומה של ירושלים והשוק, אבל הדירות בנחלאות התישו אותנו". כך מספרת נעמי (שם בדוי), שעברה מספר דירות בשכונה שבמרכז ירושלים, וכעת מתגוררת עם בעלה וילדיה בדירה שכורה בלב השכונה. אחרי שחתמו על חוזה שכירות, גילו לתדהמתם כי התקרה בשירותי הדירה מכוסה באסבסט. "אמנם יש מתחתיה שכבת גבס, אבל עדיין מדובר בחומר מסוכן לבריאות", אומרת נעמי.
חוץ מתקרת האסבסט, היא ממשיכה, מדובר בנכס ישן שקירותיו מכוסים בעובש בעקבות נזילות מים שחדרו עם השנים לקירות. "גם הצנרת בעייתית ומצב התשתית רעוע", היא מוסיפה. לדבריה, בעל הבית מגיע מדי פעם לתקן סתימות חוזרות ונשנות, אולם הוא לא פותר את הבעיה מהשורש, כך שבכל חודש הצנרת נסתמת מחדש והמשפחה נאלצת לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי "להשיג" מים זורמים עד שתתוקן.
בנוסף, אחרי שנכנסו לדירה, שכוללת 2.5 חדרים, גילו כי אחד החדרים, שאותו יעדו להפוך לחדר ילדים, בעל רמת בידוד מאוד נמוכה. "או שקפוא בו בחורף או שלוהט בו בקיץ", מסבירה נעמי. מעבר לכך, היא טוענת שלא ניתן להדליק בחדר שני מכשירים חשמליים בו זמנית, שכן נוצר עומס על החשמל. "בגלל שהחיבור של מכונת הכביסה והבוילר ממוקם בחדר - אין טעם בכלל לנסות להכניס אליו מכשירים נוספים. אני צריכה לתכנן מתי אני מפעילה כל מכשיר כדי שהחשמל בכל הבית לא יקפוץ", היא מלינה.
לאחרונה הסכים בעל הדירה להוריד את האסבסט - אבל בכוחות עצמו. "הוא רוצה לבצע את העבודה מבלי לשלם לאיש מקצוע. כשהוא מגיע לתקן סתימות בצנרת אין לי בעיה, אבל מדובר באסבסט - מפחיד אותי שמישהו לא מוסמך יעשה את העבודה, ואני לא בטוחה שזה חוקי", היא מבהירה. "יש לי ילדה בת ארבע ותינוק בן מספר חודשים בבית. גם את הבעיות בחשמל הוא רצה לסדר בעצמו, אבל הוא לא חשמלאי ואני לא יודעת איזה נזקים זה יכול לעשות. בינתיים סירבנו ואנחנו מחכים שיציע פיתרון ראוי וחוקי".
לדברי נעמי, היא פנתה לבעל הדירה פעמים רבות בנוגע לבעיות שצצו בדירה, אולם לתחושתה היא נקלעה למלכוד בגלל סעיף אחד בחוזה: "חתמנו על סעיף שבאחריותנו לתקן כל דבר שנהרס בדירה בזמן שאנחנו גרים פה", היא מודה.
החוק גובר על החוזה
נשאלת השאלה האם מדובר בסעיף לגיטימי. נעמי ובן זוגה חתמו, כאמור, על חוזה שכירות שבו אחד הסעיפים קובע כי כל התיקונים שיידרשו בדירה בזמן השהות של השוכרים - יהיו באחריות השוכרים: "כל קלקול שיופיע בדירה מכל סיבה שהיא, כגון סתימות ניקוז, ביוב או קצר חשמלי יטופל הכל על ידי ועל חשבון השוכר ועל אחריותו, והשוכר מתחייב שלא לבוא בתלונות ו/או בתביעות ו/או בדרישות למשכיר מכל סיבה שהיא", נכתב.
חוק השכירות והשאילה והתיקון שנחקק לו לא תמיד מספקים פתרון ראוי לשוכרי דירות, וגם כשהם יכולים להשתמש בו - הם לא תמיד יודעים כיצד לעשות זאת. בעיקר הם חוששים להסתבך עם בעל הבית ולהידרש לחפש נכס אחר בשוק, שבו הביקוש עולה על ההיצע והמחירים בשמים. דווקא במקרה הזה הוראות החוק נותנות מענה מסוים למצב שאליו נקלעה נעמי.
לדברי עו"ד אור צלניקר ממשרד עוה"ד הורוביץ, אבן אוזן ושות', המתמחה בנדל"ן ובעסקאות מקרקעין, על פי החוק, שוכר חייב בתיקון כל ליקוי או פגם בדירה - במקרה שהם נובעים משימוש בלתי סביר בדירה, ובעל הדירה אחראי לתיקון כל פגם או ליקוי אחר (כמו נזילות, בעיות חשמל ותקרת האסבסט בדירה של נעמי - במקרה שאלו לא ליקויים שנגרמו על ידה).
בנוסף, הוא מבהיר כי "על הוראה זו אסור להתנות אלא לטובת השוכר. משמעות הדבר הוא שהסכמי שכירות שנחתמו לאחר כניסת התיקון לחוק השכירות והשאילה לתוקף, לא יכולים להתנות על הוראה זו". במילים אחרות: גם אם הסעיף שחתמו עליו קובע כי כל התיקונים בדירה באחריותם, הדבר עשוי להיות מנוגד להוראה בחוק.
אשר לסוגיית תקרת האסבסט, אומר עו"ד צלניקר כי בהתאם לחוק למניעת מפגעי אסבסט מ-2011, על מי שמבצע את עבודות פינוי האסבסט להיות בעל רישיון, למעט עבודות פטורות שקובע השר בתקנות. כשכך, יתכן שבעל הדירה של נעמי אכן לא יכול לבצע את העבודה הזאת, לפי החוק.
בכל מקרה, הוא מדגיש כי "היות שאסבסט עלול להיות מפגע בריאותי, מידע זה עשוי להיחשב למידע מהותי בעסקה. כך, משכיר דירה שלא מציין מידע זה בשלב המו"מ על הסכם השכירות, עשוי להיחשב כמי שלא מסר מידע מהותי בעסקה באופן כזה שעשוי להיחשב כהטעיה. במקרה של אסבסט מתפורר (פריך), עשוי הדבר להיחשב על פי דיני השכירות גם לאי התאמה המהווה מפגע בריאותי ואף להפוך את הדירה לכזו שתיחשב ללא ראויה למגורים".