הציבור לא מסתער על הטבת המס המאפשרת משיכת כספים לא נזילים מקרנות ההשתלמות, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". בעקבות משבר הקורונה משרד האוצר אפשר משיכה של עד 7,500 שקל בחודש מהכספים הלא נזילים בקרנות ההשתלמות ללא תשלום מס, במשך שישה חודשים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההטבה נכנסה לתוקף לפני כשבועיים, אולם בתי ההשקעות מדווחים כי לא נרשמה עלייה משמעותית בבקשות למשיכת הקרנות. בחודש ממוצע מוגשות בקשות למשיכת מיליארד שקל מהקרנות (מתוך ענף המנהל כיום קרוב ל-250 מיליארד שקל), כך שלפי הערכות, בהנחה שהקצב לא יגבר, הגידול בחודש אוגוסט בהיקף המשיכות בעקבות הקלת המס החדשה יעמוד על עשרות מיליוני שקלים בלבד.
לפי הערכות, אחת הסיבות לביקוש הנמוך היא שמראש בעלי קרנות השתלמות הם בממוצע השכירים והעצמאים היותר חזקים במשק, שלא ספגו פגיעה כה קשה במשבר שמצדיקה שבירת חסכונות. כך למשל, בבית ההשקעות אלטשולר שחם, שמנהל את קרן הפנסיה עם שכר בסיס הממוצע הגבוה ביותר נכון לסוף 2018, מציינים כי נרשמה עלייה של 1% בלבד בביקושים לפדיון קרנות מאז נכנסה לתוקף ההקלה של האוצר.
בבית ההשקעות מיטב דש המנהל קרן פנסיה ללקוחות עם שכר בסיס ממוצע נמוך יותר, מציינים כי הוגשו כמה מאות בקשות למשיכת כספים החודש, ובסך הכל היתה עלייה של 2.5% במספר הבקשות החודשי הממוצע. לעומת זאת, בהלמן אלדובי המנהל את קרן הפנסיה עם השכר הממוצע הנמוך ביותר מבין שלושת בתי ההשקעות, מציינים כי בימים הראשונים להקלה נרשמה עלייה של 20% בבקשות למשיכת הכספים אולם, כמות הפניות ירדה במהירות וחזרה בימים אלה לשגרה.
מתוך כ-250 מיליארד השקלים שבקרנות ההשתלמות, כ-70% הם כבר נזילים, כלומר אלה כספים שנחסכו תקופה של מעל 6 שנים, וממילא אפשר למשוך אותם והם פטורים ממס. ההקלה שקידם משרד האוצר נוגעת רק לאותם 30% כספים לא נזילים, במטרה לאפשר שימוש בהם כמקור הכנסה למי שנפגעו במשבר.
מראש הטבה זו היתה שנויה במחלוקת, שכן פתרון של שבירת חסכונות הוא בעל השלכות לטווח הארוך, וצריך לשמש רק כמוצא אחרון למי שנפגע מהמשבר. נראה כי הציבור הפנים את המסר, ורובו הגדול החליט לא לגעת בכספים.
בעיקר לקוחות מבוססים
בסביבת בתי ההשקעות מרוצים מכך שהציבור ממעט להשתמש באפשרות למשוך את החסכונות האלו ומציינים כי חזו מראש שכך יקרה. אחת הסיבות לכך לדבריהם היא שמי שנפגעו קשה מהמשבר וזקוקים לייצר עוד מקור נזילות שייכים לאוכלוסייה חלשה שממילא לא מחזיקה בסוג כזה של חסכונות. קרן השתלמות נחשבת למכשיר השקעה שנמצאים בו בעיקר לקוחות מבוססים.
בקרב מנהלי קרנות ההשתלמות גם העריכו שהיות שלא נרשמו פדיונות חריגים של אותם 70% כספים נזילים (למעט עלייה חד פעמית בחודש מרץ), גם הרחבת הטבת המס לא תשנה את התמונה. מנגד, היו שחששו שהמסר של המדינה בצעד הזה הקורא לציבור לשבור את חסכונותיו, יעודד אנשים רבים לעשות זאת.
מדיניות ההלוואות הוקשחה
"הציבור חכם ומבין שזה מוצר מאוד נכון עבורו מבחינת חיסכון ומבחינת התנהלות מס. הציבור מבין את זה ומוצא דרכים אחרות להתמודד בתקופה הקשה הזו", אומרת ענת כנפו, סמנכ"לית תפעול ומנהלת קרן הפנסיה באלטשולר שחם. "אנחנו מסבירים ללקוחות שלנו שמשיכת קרן השתלמות היא מוצא אחרון", היא מוסיפה.
אחת הדרכים של בתי ההשקעות לשמר לקוחות שמבקשים למשוך כספים מקרנות ההשתלמות בעת שגרה היתה להציע להם הלוואה כנגד שעבוד הקרן. הלוואה זו נחשבת להלוואה הזולה ביותר שיש כיום (היות שיש מולה ביטחונות טובים), והריבית עליה עומדת בממוצע על ריבית הפריים (1.6%).
במשבר, רוב בתי ההשקעות הקשיחו את מדיניות מתן ההלוואות בשל העלייה ברמת הסיכון בשוק. בנוסף אצל רבים מבתי ההשקעות היקף ההלוואה האפשרי מכספים לא נזילים נמוך אם בכלל. היו בשוק שהעריכו שכדי להימנע מגל פדיונות כתוצאה מהטבת המס החדשה, בתי ההשקעות יגמישו את מדיניות ההלוואות בכספים הלא נזילים, כדי לשמר את הלקוחות. עם זאת, ככל הידוע לא נעשה שינוי כזה. לקוחות שביקשו למשוך את הכספים נענו במהירות, והיות שמספרם היה קטן יחסית, לבתי ההשקעות לא היה צורך לערוך שינוי במדיניות ההלוואות.
