כאשר הוכרז באוגוסט אשתקד על הכוונה לכונן שלום בין ישראל לאיחוד האמירויות, גולת הכותרת היתה שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות.
ואכן, יש לא מעט התעניינות בשיתוף פעולה כזה מצד חברות ממגוון תחומים כמו חקלאות, פלסטיק, נדל"ן, תיירות וכמובן הייטק. רק בשבוע שעבר פורסם כי יצחק תשובה מוכר את חלקה של דלק קידוחים במאגר תמר (22%) לחברה ממשלתית של אבו דאבי תמורת 1.1 מיליארד דולר.
תנאי בסיסי לשיתוף פעולה כלכלי הוא האפשרות להעביר כספים בין המדינות, אולם גורמים במגזר העסקי מציינים כי הבנקים בישראל מערימים קשיים בהעברת הכספים מאיחוד האמירויות. כך, למשל, חברה ישראלית שביקשה לקבל כסף מחברה מדובאי נדרשה על ידי הבנק הישראלי למסור לו את שמותיהם של כל בעלי המניות של החברה מהאמירויות ואת האזרחויות שלהם, וכן מסמכים החתומים על ידי פירמת רו"ח בינלאומית שבהם מפורט מבנה הבעלות של החברה.
המקרה הזה אינו גחמה של פקיד בבנק, אלא נובע ממדיניות מחמירה של הרשות לאיסור הלבנת הון, בנק ישראל והבנקים בנוגע לקבלת כסף מהאמירויות בשל החששות מהלבנת הון ומימון טרור. בעקבות תלונות על הדרישות הנוקשות של הבנקים פרסם בנק ישראל לפני שלושה שבועות מכתב עדכני המקל במעט את הבירוקטיה, אולם גורמים במערכת הבנקאית ובמגזר העסקי מציינים כי לא מדובר בשינוי דרמטי במדיניות.
"לא מעט אנשי עסקים מתקשים לקבל כספים על עסקאות שעשו עם איחוד האמירויות. הבנקים בישראל לא מאפשרים לקבל כספים מבלי שיש סדרה של דרישות למסמכים, שאת חלקם לא ניתן לקבל מהצד השני", אומר עו"ד גלעד נרקיס, העוסק בייצוג לקוחות מול המערכת הבנקאית. "אין אחידות ברמת הדרישות בין הבנקים השונים ואפילו בין הסניפים השונים של אותו הבנק. הדרישות של הבנקים, שאינן מעוגנות במסמך רשמי, גורמות לאי־נעימות קשה של העסק שמנסה לפתח קשרי עבודה מול לקוחות באמירויות".
עו"ד גלעד נרקיסצילום: רונן יעקוביאנשי עסקים שניסו לקבל תשלום מהאמירויות מספרים כי אחת הדרישות שקיבלו מהבנק הישראלי היתה להציג אישור מרואה החשבון של החברה באמירויות על ביצוע העסקה וכן שדווח עליה לרשויות המס באותה מדינה. כמו כן התבקשו להציג הצהרה של הבנק באמירויות שהלקוח טוב ומוכר לבנק. הדרישות הנוקשות נובעות מכך שאיחוד האמירויות נחשב מקום מורכב לעבוד מולו בכל הקשור לכללי איסור הלבנת הון ומימון טרור. המורכבות של הפעילות מאוד גדולה, יותר מאשר במדינות כמו ירדן, מצרים ואפילו בחריין.
כללים שונים בכל אמירות
אחת הסיבות לכך היא שמדובר באזור המורכב משבע אמירויות, בהן אזורים שונים עם כללים שונים ורגולציה שונה בנושא הלבנת הון ומס. יש אזורים המוגדרים סחר חופשי ובהם הרגולציה מקלה במיוחד, ואזורים שמוגדרים בעלי סחר פיננסי חופשי, שם הרגולציה יותר מסודרת.
גם שיטת רישום החברות שם מורכבת מאוד ושונה בין אזורים. בנוסף לכך, למדינה מאפיינים נוספים שמגדילים את רמת הסיכון שלה כמו אחוז גבוה של תושבי חוץ, וקרבה גיאוגרפית ויחסים עם מדינות עוינות ובראשן איראן. החשש הוא שהסחר עם האמירויות ינוצל על ידי גורמים עוינים כדי להכניס כסף בעייתי לישראל וגם כדי להעביר כסף לגורמים בעייתיים.
מה שעוד מטריד את המערכת הפיננסית הוא דו"ח של הארגון הבינלאומי למאבק בהלבנת הון (FATF), שפורסם באפריל אשתקד, ולפיו משטר איסור הלבנת ההון באיחוד האמירויות אינו אפקטיבי מספיק. הארגון הורה לאמירויות לדווח עד לסוף המחצית הראשונה של 2021 אילו צעדים נקטו כדי לשפר את המצב.
מצד שני, מדובר במדינה שהיא מרכז כלכלי פיננסי מאוד משמעותי, וכן ישנו רצון מצד השלטון בישראל לפעול ולקדם יחסים כלכליים מול האמירויות. ולכן בין הרצון לקדם יחסים לבין החשש מהכנסת כספים לא כשרים לתוך ישראל הבנקים צריכים לתמרן, ובקונפליקט הזה הם מעדיפים את הצד של ציות נוקשה לכללי איסור הלבנת ההון במקרים רבים, גם במחיר של פגיעה בשירות ללקוחות.
כאשר החלו היחסים בין ישראל לאמירויות, נסע המפקח על הבנקים יאיר אבידן במשלחת הרשמית הראשונה לאמירויות, כדי לבחון כיצד ניתן להסדיר את הפעילות. בהמשך פרסם בנק ישראל לבנקים מכתב שקובע גבולות גזרה כלליים לפעילות הזו. המכתב נוסח בהתייעצות עם רגולטורים בחו"ל ועם הרשות להלבנת הון.
בבנק ישראל קבעו סדרה של תנאים שכאשר הם מתקיימים, הסיטואציה נחשבת לבעלת סיכון נמוך, וניתן להעביר את הכספים. וכאשר הם אינם מתקיימים, יש לבחון היטב את העסקה בטרם מאשרים את קבלת הכספים.
התנאים כוללים, בין השאר, דרישה להציג מסמך המפרט את מבנה הבעלות בחברה בצורה שקופה והחתום על ידי פירמת רואי חשבון או עורכי דין גדולה, וכי החברה לא תוחזק בנאמנות. תנאי נוסף הוא שבעלי השליטה הסופיים הם אזרחים מקומיים. לחלופין, תנאים מקלים נוספים הם אם החברה היא בבעלות ממשלתית, או אם היא התאגדה ביבשה (כלומר במיינלנד ולא באזור סחר חופשי). מבחינת בנק ישראל, מטרת המכתב היתה לאפשר את העברת הכספים, אך בבנקים נטען כי מדובר בכללים שלא נותנים מרחב תמרון לבנקים ומסנדלים מסחר חופשי.
בסופו של דבר, במהלך אפריל האחרון יצא מכתב עדכני של הפיקוח על הבנקים. החידוש המרכזי בו שהמקרים שבהם העסקה תיחשב בסיכון נמוך יכללו גם מצב שבו החברה היא מאזור סחר פיננסי חופשי (לעומת זאת, אזור סחר חופשי רגיל נחשב עדיין כבעל רמת סיכון גבוהה). מוקדם עדיין לדעת עד כמה העדכון של בנק ישראל יקל בעשיית עסקים עם האמירויות.
הבנקים יצטרכו ללמוד
לדברי גורמים בקרב הבנקים הזרים, דרישות הרגולציה בישראל נחשבות לשמרניות לעומת המקובל ברוב המדינות בעולם, ככל הנראה בשל רגישות היתר שיש בישראל לכל הקשור למימון טרור בכלל ולפעילות הקשורה לאיראן בפרט.
"צריך לקבוע כללים ברורים, ושיהיו סבירים", אומר עו"ד נרקיס. "חשוב לעשות סטנדרטיזציה של הדרישות. יש גם מקום להפעלת שיקול דעת. כאשר מדובר בחברות גדולות או בינלאומיות, על הבנקים להסתפק בדרישות נמוכות משמעותיות כמו הצגת חוזה מול הלקוח, חשבוניות וכדומה".
בבנק ישראל מודעים לקשיים בפעילות הפיננסית מול האמירויות ונותנים פתרונות נקודתיים, אבל אין בכוונתם, לפחות לעת עתה, לנסח מסמך סטנדרטי לדרישות שיהוו תנאי להעברת הכספים.
מבחינתם נושא הפעילות עם האמירויות מורכב, אי אפשר להכיל פתרון אחיד לכל המקרים, ואין זה נכון שבנק ישראל יקבע לבנקים כללים קשיחים, אלא שכל בנק ינהל בעצמו את הסיכון. בבנק ישראל מצפים שככל שיעבור הזמן ויצטבר יותר ניסיון, יידעו הבנקים לעבוד בצורה מהירה יותר ולאתר בכל מקרה מהו סט הדרישות המתאים לאישור הכספים.
גם בבנקים מנסים להישמע אופטימיים. חלק מציינים שההקלה בקבלת כספים מאזור הסחר הפיננסי החופשי תסיר מגבלות בהעבררת כספים בחלק מהמקרים. חלקם מציינים שבחודשים האחרונים למדו את הפעילות באיחוד האמירויות, ושינו את הדרישות לפי סוגי הענפים שבהם מתבצעת העסקה ולפי היקף הכספים. לפיכך, ייתכן שיהיה שיפור בתקופה הקרובה, אבל עדיין נראה כי עוד רחוק היום שבו כספים יגיעו מהאמירויות ויעברו בצורה חלקה כפי שקורה עם מדינות אחרות.
