חוב לבנק שעמד על 2,500 שקל צבר ריביות ותפח ל-581 אלף שקל - אך הבנק לא נקט הליכים בתיק ההוצאה לפועל במשך 24 שנה. החלטה של רשמת ההוצאה לפועל בבאר שבע מיטל פרי, שניתנה לאחרונה ונחשפת עתה ב"ממון" וב-ynet, העמידה את החוב על 5,760 שקל בלבד וקבעה: "תיק ההוצל"פ לא יכול לשמש 'תוכנית חיסכון' לזוכה (במקרה זה הבנק, ל"ד), שימתין לזוכה פרק זמן ממושך ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התיק נפתח ב-1994 על ידי בנק לביצוע פסק דין שניתן בהיעדר הגנה - כלומר, מבלי שהחייב התגונן. ל"ממון" ול-ynet נודע שהחוב, שתפח פי 232 מהקרן, עומד עתה על כ-16.8 אלף שקל, וזאת משום שנצברו הפרשי הצמדה וריבית רגילים - שמטרתם שמירה על ערך המטבע של הסכום המקורי.
בהחלטה צוין שמעיון בתיק עולה ששנים לא הוגשה בקשה לרשמי ההוצל"פ. ב-2012 הגיש הבנק בקשה שלא לסגור התיק מחוסר מעש, אולם מאז 1996 לא ננקט הליך כלשהו בתיק. בנובמבר האחרון התבקש בא כוח הבנק לפרט אילו פעולות נעשו על ידי הבנק בשנים האחרונות לגביית החוב, ומדוע לא פעלו במסגרת התיק משך שנים. הרשמת ביקשה לנמק מדוע חוסר המעש אינו ויתור על החוב או עילה להפחתת חיובי הריבית.
בא כוח הבנק טען שאין בסמכות רשמי ההוצל"פ לפגוע בזכותו הקניינית של הזוכה (הבנק), וכי הזוכה רשאי להחליט אם ומתי לנקוט הליכים נגד החייב והכל בהתאם לשיקול דעתו. עוד טען, כי בשל תקופת הקורונה החליט הזוכה שלא לפעול בתיק ועתר להותרת התיק פתוח. הרשמת קבעה שבחלק הארי של "תקופת חוסר המעש" הבנק פעל באופן בלתי סביר ובשיהוי ניכר.
עוד ציינה כי סמכות רשמי ההוצל"פ להפחית ריביות מעוגנת בחוק, וכי לאחר שהרשמים נתנו לזוכה לטעון טענותיו, הם רשאים (מיוזמתם או לבקשת החייב) להפחית את תוספת הריביות שנצברו בתיק. לפיכך, הרשמת קבעה שמתקיימים במקרה זה טעמים מיוחדים שמצדיקים את הפחתת ריבית הפיגורים שנצברה בתיק, וכי סוג הריבית שיש לטעמה להפחית, בנסיבות העניין, היא ריבית הפיגורים בלבד, כך שהחוב בתיק יועמד על סך של 5,760 שקל בלבד.
