צפו במשדר הכלכלי של ynet
(אורי דוידוביץ, חגי דקל)
משבר הקורונה הכניס משקי בית ועסקים רבים ללחץ כלכלי, והם פנו למערכת הבנקאית שתסייע להם. הבנקים, שנרתעים ממתן אשראי שעלול לא להיות מוחזר, לא תמיד נענו לבקשות, דבר שעורר ביקורת גם לנוכח עדויות לפיהן הבנקים ייקרו את הריביות בעיקר במשכנתאות. "אנחנו חווים משבר מאוד קשה במשק. אנחנו רואים את תמונת המצב הן במקרו והן במצב של עסקים ומשקי הבית דרך המערכת הבנקאית, והמצב של רבים מהם קשה. הבנקים כבר דחו החזרי תשלומים ל-200 אלף לקוחות, בהיקף של 3.3 מיליארד שקל, כששליש מהסכום הוא לעסקים קטנים", אומרת המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet.
אתמול פירסם בנק ישראל נתונים מהם עולה כי המערכת הבנקאית הגדילה את האשראי למשק ביותר מ-24 מיליארד שקל בחודש שעבר. מדובר בסכום דרמטי, מאחר שבינואר ובפברואר האחרון גדל תיק האשראי בשני מיליארד שקל בממוצע בכל חודש. עם זאת, עיקר הגידול היה באשראי לעסקים הגדולים יותר (21.5 מיליארד שקל), כאשר חלק לא מבוטל היה ניצול מסגרות אשראי שניתנו לאותם עסקים. האשראי לעסקים קטנים ירד בקרוב ל-900 מיליון שקל, אולם כנראה הסיבה היא טכנית - ההמתנה לקרן החדשה לעסקים קטנים בערבות המדינה שהושקה בשבוע שעבר.
ערבות המדינה על כספי הקרן היא 15% בלבד, ובבנקים טוענים שרוב הסיכון עליהם. מה דעתך?
"יש חשיבות מאוד גדולה לקרן לעסקים קטנים של המדינה. הסיכון של עסקים מאוד גדול, וכדי לסייע להם נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית. בעולם הוציאו קרנות לעסקים קטנים עם ערבות של 60%־90%, לעומת 15% בישראל. החשש שלי הוא שיהיו עסקים זעירים וקטנים רבים שלא יקבלו מענה".
אם המשבר יחריף יש תרחיש של נפילת בנק?
"לא. הבנקים מאוד יציבים, וגם אם המשבר יהיה ארוך יש להם עודפי הון גדולים. יהיו לבנקים הפסדי אשראי שיעלו משמעותית ב-2020, ונראה אותם במחצית השנייה של השנה, אבל זו עלייה שהבנקים יכולים לספוג".
בשבוע שעבר שלחת לבנקים מכתב וקראת להם להיענות לצורכי הלקוחות. בנק צריך לתת אשראי גם כשהוא יודע שלא יוחזר?
"לא צריך לתת אשראי למי שהיה בקשיים כבר לפני המשבר, או למי שיודעים שבוודאות לא יעמוד בהחזר האשראי. יש לווים שמצבם ערב המשבר היה מצוין אבל הסגר מכניס אותם לקשיי נזילות. האשראי או דחיית התשלום זה כמו אוויר לנשימה, אחרת הם יפשטו רגל. בעת שגרה אולי את האשראי הזה לא היה נכון לתת, אבל המשבר אמור להיות זמני, ויהיו עסקים שיוכלו לחזור לפעילות כסדרה".
את שותפה לביקורת שבנקים מנצלים את המשבר להעלאת ריביות?
"יש סיבות כלכליות שהריבית בהלוואות תעלה. הסיכון של הלווים במשק עלה משמעותית. בנוסף, עלות גיוס הכסף של הבנקים עלתה. למרות זאת ביקשתי מהבנקים לחשוב שוב על התמחור ולבוא לקראת הלקוחות, כדי להירתם ולהיות מתחת לאלונקה ולסייע למשק. הם יכולים לעשות זאת בעיקר מתוך העוצמה של המערכת הבנקאית שיש לה רווחיות טובה, והיא יכולה לשאת חלק מהנטל במשבר. אין לי סמכות לקבוע את הריביות במערכת הבנקאית, אולם כתבתי זאת מתוך הבנה שהמצב קשה לכל המשק".
אבל פירסמתם שאין כמעט שינוי בריבית בהלוואות בחודש מרץ.
"נכון, אבל בימים האחרונים, במיוחד במשכנתאות הם העלו את ההצעות בהלוואות ארוכות ב-0.7%-1%".
מה עם גופי האשראי החוץ-בנקאיים? נראה שבמשבר הם קפואים.
"הגופים החוץ-בנקאיים מגבירים את התחרות בזמנים רגילים, אולם במשבר יכולתם מצטמצמת. נצטרך לחשוב לאחר המשבר איך לחזק גופים אלה"
"אכן, הבנקים הפכו למקור המרכזי וכמעט היחיד שמספק אשראי למשק. הדבר נובע הן משום שלבנקים יש מקורות נזילים - פיקדונות הציבור, וגם מכיוון שהרגולציה הביאה לכך שהם נערכו מראש לתרחישי קיצון, כגון זה שאנו חווים כיום. איתנות הבנקים בישראל היא נכס למשק כולו, והיא מקילה עליו לעבור את המשבר. ראינו שהגופים החוץ-בנקאיים מגבירים את התחרות בזמנים רגילים, אולם במשבר יכולתם מצטמצמת, בין היתר כי שוק ההון 'נסגר' כמקור לגיוס כספים למתן אשראי. נצטרך לחשוב לאחר המשבר איך לחזק גופים אלה".
המשבר יפגע במהלכים שתיכננתם להגברת התחרות?
"משבר באופן טבעי מוביל להסטת האנרגיה והמשאבים לטיפול בו. אני בטוחה שלאחר המשבר יושלמו הצעדים להגברת התחרות".
איך את מרגישה לסיים את הקדנציה דווקא בתקופת משבר?
"המשבר תפס אותי תוך כדי הכנות לסיום הקדנציה, ואפילו כתבתי דברי פרידה. עם זאת, מרגע שהחל המשבר היה ברור לי שנכון שאשאר ואסייע".
הארכת כהונה עד 17 במאי. מה יקרה אם המשבר לא יסתיים עד אז?
"קבענו תאריך סופי, ואז יחליף אותי יאיר אבידן. הוא ייקח את המושכות גם אם המשבר לא יסתיים עד אז".
