חוששים מהסגר: מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, אמרה בדיון על תוכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינויים בוועדת הכלכלה של הכנסת כי "אנו חוששים מסגר מבחינה כלכלית, צריך להימנע מזה וללכת לצעדים דיפרנציאליים, המשק מתאושש".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טרנר אייל סקרה בפני חברי הוועדה את המצב הכלכלי, ואמרה כי התרחיש המרכזי של האוצר צופה גירעון של 13.3% מהתוצר עד סוף השנה, בתרחיש הפסימי של התאוששות איטית במשק עשוי הגירעון אף להגיע ל-14.5% מהתוצר, ולאחר מכן לרדת בהדרגה.
עוד ציינה טרנר אייל כי סך המענקים הסוציאליים שכבר חולקו לבעלי עסקים ועצמאיים מסתכם ב-5.9 מיליארד שקל. באשר לתוכנית החל"ת, אמרה המנכ"לית כי חלה ירידה קלה במחצית הראשונה של אוגוסט במספר המובטלים, ומספרם עומד על כ-414 אלף.
בנוסף לכך, 45 אלף מעסיקים כבר הגישו בקשה לקבלת מענק עידוד תעסוקה, עבור 350 אלף עובדים, בסכום כולל של 2.6 מיליארד שקל. כ-205 אלף מהפניות אושרו, עוד כ-122 אלף פניות נמצאות בבחינה וכ-22 אלף פניות נדחו, כאשר עד כה כבר שולמו 350 מיליון שקלים.
המודל הגרמני: "יכול לעלות מיליארדים למשלם המסים"
לאחר מכן התייחסה טרנר אייל למודל החל"ת הגרמני וטענה כי "שם רמת האבטלה נמוכה יותר והמודל הזה נעשה בצורות שונות במדינות שונות. מערכת הדיווחים שונה והגרמנים לא מרוצים מהמודל. לכל מודל כזה יש יתרונות וחסרונות. גם בגרמניה יש מסובסדים במאה אחוז כמו אצלנו ויש רמות אבטלה שונות.
"בסוף, חל"ת גמיש אומר שיהיו מובטלים וכל מי שנשאר לעבוד יוכל לקבל איזשהו סבסוד. יש במענק עידוד התעסוקה שלנו דברים דומים. מעסיק שמחזיר לעבודה יכול לקבל מענק. יש חיסרון אם ניתן חל"ת גמיש ואז חלק מהמועסקים יורידו להם את אחוז המשרה. זה יכול לעלות מיליארדים למשלם המסים".
"מעסיק שהעובדים שלו לא רוצים לחזור צריך להביא את החל"ת לסיומו ואדם שהתפטר הזכאות שלו לאבטלה היא רק שלושה חודשים אחרי", היא הוסיפה. "אדם שיצא לחל"ת והמעסיק שלו רוצה שהוא יחזור, אם הוא לא מוכן, המעסיק יכול לומר לו שנגמר החל"ת וזה מביא להתפטרותו. אנחנו מבינים ש-20% מהעובדים לא רוצים לחזור. יש מעסיקים שמדברים באופן כללי על גיוס עובדים ואנחנו חושבים לעשות מסלול לחל"תניקים כרוניים".
בהתייחס לסוגיית הפחתת המע"מ, טענה טרנר אייל כי "מרבית הכלכלנים חושבים שהפחתת מע"מ, במיוחד אם הולכים לסגר - זה ממש לא הזמן. מה גם שראיתם בנתונים שהביקושים גבוהים".
היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי הצורך בדיון בתוכניות הסיוע הכלכליות עלה מתחילת המשבר, והוסיף כי כבר בעבר אמר שהיה צריך לקום חדר מצב כלכלי וצוות התערבות ולא מאוחר להקים אותם. הוא הוסיף ושאל את המנכ"לית אם לא צריכים לעשות חושבים על מנגנון החל"ת, וטרנר אייל השיבה: "אנחנו חושבים על זה הרבה".
היו"ר מרגי שאל גם על סוגיית אל על, והזכיר את החקיקה שתיקנה הוועדה לסיוע לחברות התעופה בשתי הארכות. הוא הוסיף כי לא יהיה דיון בהארכה נוספת של ההחזר הכספי לצרכנים על טיסות שבוטלו וביקש התייחסות למצבן של חברות התעופה. "אם המדינה חושבת שחברות התעופה צריכות סיוע שתעשה זאת שלא על חשבון כספי הצרנים", אמר.
טרנר אייל השיבה: "אנחנו דבקים במתווה שכולל הזרמת כספים של 400 מיליון דולר - 150 מיליון דולר של הון ועוד 250 מיליון דולר של חוב. אנחנו עומדים על כל שההנפקה תקרה ב-15.09.
"לבעלים יש בקשות שונות, ישבנו אתמול עם הבעלים. הם ביקשו שננסח נוסח עם ודאות יותר גבוה של ודאות המדינה לחוב ויש להם דרישות להנפקה והדברים נדונים", הוסיפה טרנר אייל.