צפו: בעלי בירה ג'מס נפגשים עם המנטורים
בשיתוף בנק הפועלים
ג'מס מפעלי בירה (Jem's Beer Factory) נוסד ב־2009 מתוך חלומו של ג'רמי (Jem) וולפלד לבנות את מותג בירת הקראפט (בוטיק) המובילה בארץ. וולפלד חלם להביא את החוויה של בירות טריות ומיוחדות ואירוח עדכני שהכיר מארה"ב לישראל. הערך העליון היה להשתמש בבירה כתמריץ לחבר בין אנשים. "אין משהו יותר חשוב לקיום העם שלנו מהחיבור בינינו", הוא אומר. המפגש עם דניאל אלון, אמריקאי גם הוא שמגיע מרקע של משפטים, היי־טק ויזמות, ועם דרור ארז, ישראלי שמגיע מרקע של מסעדנות, איפשרו לו להגשים את החלום.
>> בואו לבחור את העסק האהוב עליכם בתחרות עסקים קטנים – תחרות חביב הקהל
לאחר עשר שנים, השלישייה מחזיקה עסק צומח שמבוסס על אותו חלום וערכים: "אנחנו מבשלים 12 סוגי בירות הכי טריות, איכותיות וייחודיות, מגישים אותן ב־13 ברים/מסעדות ברחבי הארץ מבאר־שבע עד קיסריה, ומוכרים אותן לעוד כ־1,000 נקודות מכירה כולל ברים, מסעדות, חנויות ורשתות בכל הארץ. אנחנו מארחים כ־100,000 לקוחות בחודש, ומאפשרים לעשרות אלפי אנשים מכל קשת האוכלוסייה להתחבר אחד לשני וליהנות יחד", הם אומרים.
2 צפייה בגלריה
ג'רמי וולפד, מבעלי ג'מס מפעלי בירה, עם ירון קיסר, מנהל אזור השרון בבנק הפועלים
(צילום: יאיר שגיא)
העסק המושקע לא חף מאתגרים. "אנחנו סובלים מביורוקרטיה מסורבלת שקשורה ברישוי עסקים, משרד הבריאות ומשרדים ממשלתיים אחרים, וגם מחוסר גישה למימון מבנקים או גופים אחרים, ומהריכוזיות במשק באופן כללי ובתחום הבירה בפרט", הם מספרים.
כדי להתמודד עם האתגרים הללו ולקבל טיפים להתנהלות נכונה, נפגשו וולפלד ואלון עם ירון קיסר, מנהל אזור השרון בבנק הפועלים. "אחרי סיור מרתק במפעל הייתי רוצה להתמקד בשני דברים מרכזיים", אמר להם קיסר. "ראשית, הייתי רוצה לדעת מה התוכניות שלכם להתרחבות בשלוש השנים הקרובות, האם המפעל מתאים לצרכים האלה, ומה החזון שלכם מבחינת פריסת הברים וההפצה לרשתות ברחבי הארץ".
"התוכנית היא מאוד ברורה", אמר וולפלד. "הכנו אותה לפני הרבה שנים ואנחנו עומדים בה. אנחנו ממשיכים להרחיב את ההפצה שלנו בארץ מאילת עד מטולה ורוצים להגיע מ־1,000 ל־2,000 נקודות מכירה. יש לנו 13 מסעדות ברשת, ואנחנו מתכוונים להגיע ל־30-27 בשלוש שנים. הפעולות האלה יגבירו את הצריכה של הבירה ו'יאריכו' את הזרועות שלנו בקרב הקהל. כיום אנחנו משווקים לכ־100,000 לקוחות בחודש, ונרצה להכפיל ל־200,000 אלף בתום התקופה".
קיסר שאל האם גודל המפעל יספיק לכל התוכניות הללו. השניים ענו שכן, אבל לשלוש השנים הבאות בלבד. "בנקודת הזמן הזאת בעוד כשלוש שנים נרצה לעשות קפיצת מדרגה רצינית מבחינת הייצור, ולא בטוח שהמפעל יעמוד בזה", אמר אלון.
קיסר מציע לערוך תוכנית עסקית מסודרת שמדברת על ההשקעות במפעל בשלוש השנים הקרובות, כדי לראות איך מממנים את ההשקעות האלה – ממקורות עצמאיים כמו עד היום, או ממקורות בנקאיים. "שנית", אמר, "הייתי רוצה לתת את הדעת איך בדיוק אתם מחלקים כיום את ההפצה בין הברים לרשתות. יש צורך בתכנון מסודר, ויתרה מכך, מכיוון שאתם קונים חומרי גלם מחו''ל, אתם חשופים לשינויים בשערי המטבע, וגם כאן יש לבנק כלים שיכולים לצמצם את החשיפה הזאת ולקיים הגנת מטבע".
2 צפייה בגלריה
ג'רמי וולפד ודניאל אלון, מבעלי ג'מס מפעלי בירה, עם המנטורית שירן זנדברג, מנכ"לית חברת ברקת
(צילום: יאיר שגיא)
לאחר השיחה עם קיסר ישב אלון עם שירן זנדברג, מנכ"ל חברת ברקת, המייעצת לעסקים בענייני רישוי עסקים ובנייה. "יש אתגרים כל הזמן, בעיקר רגולטוריים שקשורים לרישיונות ולעיריות", סיפר לה. "למשל, משרד הבריאות החליט פתאום לבוא בדרישות חדשות לגמרי למטבח שלנו, שקיים כבר 11 שנים ומקבל רישיון עסק חדש בכל שנה. איך מתמודדים עם זה? איך ביום בהיר אחד אנחנו משנים הכל לפי הצרכים החדשים של משרד הבריאות?"
"מה שאתה מתאר קורה הרבה לעסקים", מסבירה זנדברג. "חשוב שעסקים יידעו שתמיד כדאי להיעזר באיש מקצוע שמכיר את החוק ואת מה שהתקנות מאפשרות לרשויות לבקש. בכל זאת, אם מחליטים להתמודד לבד, חשוב לדעת שיש אפשרות, במקרים של דרישות לא לגיטימיות, להגיש השגה תוך 30 יום".
זנדברג הוסיפה עוד דבר שחשוב לדעת: "לפני שפותחים עסק חדש, או לפני הסניף הבא שתרצו לפתוח, אפשר לפנות למשרד הבריאות, למשל, להגיש תוכנית, לשלם אגרה, ולקבל חוות דעת מקדמית. ברגע שמשרד הבריאות מאשר, או נותן ריג'קטים, זה למעשה מהווה אישור לתוכנית העסק, שעליה ניתן להתבסס קדימה. האישור הזה תופס למשך שנים, אלא אם יהיו שינויים בעסק ובאופיו, למשל אם מתחילים למכור מוצרי מזון חדשים, או אם החוק השתנה. בגדול, ברגע שחוות הדעת מאושרת, זה מחייב את הרשות".
