חיסוני הקורונה כבר כאן ותיאוריות קונספירציה כאלו ואחרות מציפות את הרשתות החברתיות. מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פעלה מול פייסבוק במהלך סוף השבוע האחרון כדי להביא להסרתם של עשרות פרסומים כוזבים שהתפרסמו בנוגע לחיסונים. ארבע קבוצות פייסבוק, שהוקדשו לפרסומים מסוג זה וכללו עשרות פרסומים שהיה בהם מידע שקרי ומטעה במכוון בנוגע לחיסונים, הוסרו מהרשת.
תקופת הקורונה היא גם כר פורה לשיימינג. אז מה מותר לפרסם במסגרת חופש הביטוי, ואילו סרטונים יכולים לסבך אותנו בתביעה? בעזרת עו"ד צבי גלמן, שותף וראש מחלקת לשון הרע במשרד אריאל שמר ושות', נעשה סדר בסוגיה.
2 צפייה בגלריה
תאוריות קונספירציה של מתנגדי החיסון מציפות את הרשתות ויכולות להוות עילה לתביעה
(צילום: Shutterstock)
מה הדין לגבי פרסומים של מתנגדים לחיסון? למשל מודעת אבל של מישהו שכביכול קיבל את החיסון ונפטר?
"אם בפרסומים יהיה זיהוי ברור של אחת החברות שמפיצה את החיסונים, יחד עם מודעת אבל או משהו אחר שעושה רושם פוגעני, אזי לאותה חברה ישנה עילה טובה להגשת תביעת לשון הרע בגין פרסום משפיל, מבזה ופוגעני שעלול לפגוע בעסקיה. למרבה הפליאה, יש לזכור כי מדובר בחברות מסחריות שמתחרות ביניהן אפילו שבעולם משוועים למוצריהן. אם הביקורת היא כללית, או מופנית כלפי גורמים ממשלתיים, אזי אין עילה לתביעת לשון הרע".
מה הדין לגבי פרסום בקבוצת ווטסאפ שחושף חולה קורונה? האם זו פגיעה בפרטיות ולשון הרע?
"פרסום על כך שאדם הוא חולה במחלה כלשהי, לרבות וירוס הקורונה, מהווה הן פרסום לשון הרע, והן פרסום אסור על פי חוק הגנת הפרטיות. העובדה שהפרסום בוצע בקבוצה קטנה למשל, הווטסאפ של הבניין, איננה מקילה בעניין זה. רצוי להסיר הפרסום בהקדם האפשרי. עם זאת חשוב לציין כי עצם הסרתו של הפרסום לא תספק הגנה במקרה של תביעה בגין הפרסום".
פרסמתי סרטון שבו רואים שוטר מכה בהפגנה אזרח, אך לא רואים מה היה קודם. האם אפשר יהיה לטעון כלפיי להוצאת לשון הרע?
"לאחרונה נפוצו סרטוני שיימינג כלפי שוטרים המחלקים דו"חות באכיפת קורונה, ובמיוחד סרטונים של שוטרים שמפעילים כביכול אלימות בהפגנות או כלפי אנשים שלא עטו מסכה. בעקבות זאת החלו שוטרים לעשות שימוש בהליך אזרחי ולתבוע בבית משפט על הוצאת דיבה ולשון הרע כנגדם. גם סרטון נכון עובדתית אשר מוציא את הדברים מהקשרם, יכול להיות עילה לתביעת לשון הרע".
2 צפייה בגלריה
עו"ד צבי גלמן, שותף וראש מחלקת לשון הרע במשרד אריאל שמר ושות'
(צילום: משרד אריאל שמר ושות' )
"כך למשל, סרטון של שוטר מפעיל כוח, אשר לא נותן תמונה מלאה של האירוע שהיה לפני כן, שהרי ייתכן שהשוטר התגונן או פעל כדין, יכול להוות עילה לתביעת דיבה ולשון הרע, וזה בתנאי שהשוטר מזוהה בסרטון. הצגתו באופן מכפיש ודיבתי, כאילו הוא פועל בניגוד להוראות הדין ומכה אדם על לא עוול בכפו, עשוי לפגוע בו במקום עבודתו, במשרתו ובכבודו. לכן, חשוב לוודא שהסרטון אכן משקף את המציאות באופן הוגן".
אם עסק כלשהו עשה לי עוול או נתן לי שירות גרוע, האם אני יכול לפרסם זאת בפייסבוק?
"זה תלוי מאוד בתוכן של הפרסום. אפשר בהחלט להביע דעה באשר לשירות לקוי או עוול שנעשה על ידי עסק או אדם, תוך תיאור העובדות המדויקות והבעת הדעה בסופן. למשל, 'אינני ממליץ לקנות שם'. עם זאת, קריאה לפגוע בעסק יכולה להיחשב לשון הרע. אם נכתב 'מדובר בנוכלים, אל תקנו מחברה זו' או 'יש להחרים אותם עד שילמדו לתת שירות', זה יכול להיחשב בהחלט פרסום לשון הרע".
מישהו פרסם עליי שיימינג שנכון עובדתית (לא אספתי אחרי הכלב / נדחפתי ועקפתי בתור), האם יש דרך לעצור את הפרסום?
"כמעט שלא ניתן לעצור פרסום באמצעים משפטיים, גם כאשר הדברים שפורסמו אינם נכונים וגם אם הם פוגעניים. הדרך המשפטית המקובלת היא הגשת תובענה, ורק לאחר בירורה בית המשפט יכול להורות על הסרת הפרסומים, תיקונם, ובנוסף לכך פיצוי כספי".
המלצתי בקבוצת ווטסאפ של חברים לא לרכוש בעסק מסוים. בעל העסק תובע אותי. מה אפשר לעשות?
"העובדה שהפרסום בוצע בקבוצה קטנה איננה משנה. על פי החוק בישראל, פרסום שנעשה ליותר מאדם אחד, למעט הנפגע, יכול להוות פרסום לשון הרע. לגופו של עניין, במקרה זה, עצם השיתוף בחוויה אישית וההמלצה שלא לרכוש אינם מהווים פרסום לשון הרע אלא הבעת דעה בלבד".
מישהו פירסם בפייסבוק תמונה שלי, האם אפשר לחייב אותו להסיר אותה?
"פרסום תמונה ברשות היחיד שלא נעשתה במקום ציבורי אסורה. במקרה כזה, ניתן לפנות למפרסם ולבקש להסיר את התמונה באופן מיידי, שאם לא כן תוגש תובענה. אם הצילום נעשה במקום ציבורי, אזי מותר לפרסם אלא אם נסיבות הצילום עלולות להשפיל או לבזות. למשל, אדם שנתפס בהבעת פנים לא מכבדת, או שצולם על רקע שאינו מכבד, אזי הפרסום אסור".
