בשנת 2020 הוכפל מספר דיווחי החקלאים על נזקי מזג אוויר בהשוואה ל-2019, כך מדווחת היום (ראשון) הקרן לנזקי טבע בחקלאות (קנט). כמו כן, מהדו"ח השנתי של הקרן עולה כי חל גידול של למעלה מ-8% בהיקף של נזקי מזג אוויר. הקרן שילמה השנה פיצויים לחקלאים בסך של כ-300 מיליון שקל.
בקרן מייחסים את הגידול בשיעור הנזקים לתופעת ההתחממות הגלובלית. תקופת היובש הממושכת בחודשים דצמבר-ינואר, הארוכה ביותר שנמדדה מזה עשרות שנים, מהווה תזכורת לנזקי ההתחממות הגלובלית ולנזקים הנגרמים לחקלאים, אומרים בקרן.
3 צפייה בגלריה
מחיר ההתחממות הגלובלית: בתוך 5 שנים זינק היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים ב-45%
(צילום: AFP)
"נתוני 2020 מצטרפים למגמה לה אנו עדים כבר תקופה ארוכה. בחמש השנים האחרונות חל זינוק של כ-45% בהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאות לעומת 5 השנים שקדמו להן", מציינים בקרן. "אנו מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר, כשהנפגעים המיידיים מההתחממות הגלובלית ומשינויי האקלים ימשיכו להיות החקלאים".
בשנה החולפת טיפלו מעריכי הנזקים בקרן בכ-14 אלף דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים. כ-6,500 דיווחים היו ממגדלים בצפון הארץ, כ-4,000 דיווחים התקבלו ממגדלים בדרום הארץ וכ-3,500 דיווחים הגיעו ממגדלים במרכז.
אירועי קיצון תכופים
שנת 2020 התאפיינה בתכיפות אירועי הקיצון ובשינויים בגורמי הנזק האופייניים לאזורנו, כשחלק ניכר מהפיצויים שולמו למגדלים בעקבות חוסר יבול, כתוצאה ממזג האוויר הקיצוני ושינויי האקלים. גורם הנזק המרכזי בתחילת השנה היו הרוחות העזות, שהסבו נזקים כבדים לגידולים השונים ובכלל זה לנשר של פירות מהעצים.
עבור נזקי הסערה פיצתה הקרן את החקלאים בכ-15 מיליון שקל. עבור נזקי השיטפונות ושדות שהוצפו קיבלו החקלאים פיצוי בסך של כ-10 מיליון שקל, ועבור נזקי ברד הסתכם הפיצוי בבכ-8 מיליון שקל. במקרים רבים הברד הפוגע בפרי, והרוחות שמטלטלות את הפרי על העץ גורמות לפירות נזקים באיכות, הפוסלים בהמשך את שיווקו של הפרי.
האירועים החריגים והעוצמתיים הביאו לפגיעות חריגות בענפי חקלאות נוספים, ובכלל זה נזקים כבדים לבריכות הדגים שנפרצו כתוצאה מהשיטפונות והגשמים העזים ולכוורות דבורים שנסחפו בשיטפונות.
הקיץ כלל אף הוא אירועי קיצון שגרמו לנזקים עצומים. בשבוע אחד, בסוף אוגוסט, נמדדו טמפרטורות גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הרב שנתי ובאזורים מסוימים נמדדו למעלה מ-45 מעלות. גל החום גרם לשורה של נזקים בענפי החקלאות השונים ובכלל זה נזק גדול לגידולי הפירות שבחלקם נצרבו מהשמש החזקה וחלקם התבשלו על העצים, פשוטו כמשמעו.
בהמשך שרר גל חום קיצוני נוסף, בעיקר בהרים ובפנים הארץ. באילת, לדוגמה, נמדדו באותה העת קרוב ל-49 מעלות ובצפון הארץ (כפר בלום) נמדדו 47 מעלות. בירושלים נשבר שיא שהחזיק 118 שנה.
האירוע גרר מאות הודעות של חקלאים על נזקים בגידולי הפירות, הירקות, הגפנים והלולים. בסה"כ שילמה הקרן למגדלים למעלה מ-54 מיליון שקל בגין אותם נזקי חום, זאת לעומת כ-10 מיליון שקל בלבד בשנת 2019.
היקף הנזקים הגדול ביותר בשנה החולפת נגרם לגידולי האבוקדו - ענף היצוא החקלאי הרווחי ביותר. כמו כן, נגרמו נזקים לגידולי תפו"ע, מנגו, ענבים, פירות הדר וירקות שונים. נזקים משמעותיים נגרמו בתחום גידול בעלי החיים החקלאיים. מגדלי העופות קיבלו מהקרן פיצוי בסך של כ-22 מיליון שקל, מגדלי הבקר פוצו בכ-19 מיליון שקל, ומגדלי הדגים קיבלו פיצוי של כ-10 מיליון שקל בשנה החולפת.
מנכ"ל הקרן, שמוליק תורג'מן: "בשנה החולפת היינו עדים לשתי תופעות דרמטיות מרכזיות המחייבות את הממשלה לקבל החלטה האם ברצונה לשמור על עצמאות המזון של ישראל ועל יכולתה לספק לתושבים מזון טרי, וכיצד ברצונה להבטיח זאת. מתחילת השנה אנו עדים למשבר הקורונה אשר גרם למדינות להתכנס, לסגור גבולות ולדאוג קודם כל לתושביהן. הדבר בולט שוב לאור התפרצות המוטציה הבריטית והחשש שכבר עולה ממחסור במזון בממלכה. במקביל, אנו ממשיכים להיות עדים לתופעות הקיצון של ההתחממות הגלובלית ולשינויי אקלים דרמטיים, כפי שבא לידי ביטוי בהיקף ובסוג הנזקים שחוותה החקלאות השנה".
לדברי תורג'מן, החקלאות הישראלית מסוגלת לספק את כל צרכי המדינה, להבטיח את מלוא אספקת התוצרת הטרייה במחירים סבירים ולהתאים את עצמה לשינויים. אולם, הדבר מחייב את החקלאים לקחת סיכונים גדולים יותר, סיכונים שאף ענף אחר לא לוקח. "אם המדינה רוצה לאפשר זאת, עליה להגדיל את השתתפותה בפרמיות אותן משלמים החקלאים לרמה הנהוגה במדינות כמו ארה"ב ומדינות אירופה".
