כשפרץ משבר הבריאות בעיר ניו יורק, מיהר המושל, אנדרו קואומו, לאפשר דחיית משכנתאות ולאסור פינויי דיירים. אבל מאז מתו רבבות מקומיים וחלו מאות אלפים, ובמקביל חלפה לה ההגנה המשפטית שהעניק המושל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תהליכים דומים מתרחשים ברחבי ארה"ב שסובלת מהתפרצות אלימה של נגיף הקורונה שכבר המית מעל 140 אלף איש. המיתון הממושך ושיעורי האבטלה הדו-ספרתיים מאיימים כעת להביא למשבר דיור במדינה, אם הממשל ימשיך למנוע מטריות הגנה מהאזרחים.
בשלב הראשון של המגפה הקפיא ממשל טראמפ תשלומי שכר דירה ומשכנתאות באמצעות תוכנית ה-CARES, רק בתנאי שאלו היו נכסים עם גיבוי פיננסי פדרלי (מדובר בכ-12.3 מיליון נכסים ברחבי המדינה). במקביל, הממשל הגדיל את תשלומי האבטלה ל-600 דולר בשבוע ושלח מענק לכל תושב קבע בגובה של עד 1,200 דולר. סיוע זה אפשר לשוכרים רבים להמשיך ולשלם את שכר הדירה והמשכנתאות, גם אם חלקית.
גובי החובות דרוכים
בסוף החודש יפקע תוקפם של דמי האבטלה המוגדלים, התוכניות לדחיית תשלומים וכל שאר הסיוע הממשלתי. ב-29 מדינות כבר תמה הקפאת התשלומים שהגנה על נכסים בלי גיבוי פדרלי ועל עשרות מיליוני שוכרים ובעלי בתים. באזורים אלו, כמו יוסטון, קליבלנד וסנט לואיס, כבר נרשמה החודש קפיצה דו-ספרתית בהליכי הפינוי והעיקולים. באזורים שבהם הוקפא רק הפינוי עצמו, הוגשו צווים שרק ממתינים לעת שבה יוכלו גובי החובות להוציאם אל הפועל. אין רחמים בנכסים.
ההערכה הרווחת היא כי בקצב הנוכחי, שוק הדיור האמריקני נמצא על סף משבר דיור הרסני מזה של 2008, אז איבדו כ-10 מיליון איש את ביתם בתקופה של שמונה שנים. לפי מחקר שערך כוח המשימה של לשכת עורכי הדין בנושא פינויים, בשיתוף אוניברסיטת פרינסטון, כ-28 מיליון משפחות השוכרות נכסים נמצאות בסכנה ממשית לאבד את בתיהן עד ספטמבר. לפי נתוני UrbanFootprint, עלולים 6.5 מיליון מהם לאבד את ביתם כבר בחודש הקרוב.
המצוקה המתהווית כעת היא אמיתית, ובכל זאת מושכת מעט מאוד תשומת לב ודיון ציבורי. אולי משום שהמשבר הנוכחי לא מגיע מחולשה בשוק הנדל"ן או להטוטים חשבונאיים של פיננסיירים חסרי עכבות, או בגלל תשומת הלב ששואבת הטרגדיה העצומה שבאובדן חיי אדם. ויכול להיות שמחסה בשעת מגפה הוא פשוט לא מעניין מספיק.
אומה של שוכרים
שבריריות זו מגיעה לא במקרה. אחרי משבר 2008 ארה"ב הפכה לאומה של שוכרי דירות. מנתוני מרשם האוכלוסין בשנים 2006-2016 עולה כי כמעט בכל עיר גדולה, שיעור שוכרי הדירות בעקבות המשבר עמד על לפחות 47% מהתושבים לעומת 21% ב-2006.
עוד עולה, כי לאורך כל אותו עשור לא היתה עיר אחת שבה ירד שיעור השוכרים. המעבר הנרחב לשכירות הוא בעל השלכות ארוכות טווח, ובעיקרו מקשה עוד יותר בצבירת עושר וניידות כלכלית. הוא הביא לכך שהשוכרים בארה"ב עושים זאת בדרך כלל בתנאים קשים במיוחד, שאולי לא זרים לשוכר הישראלי, אך עדיין גרועים מרוב מדינות המערב. היום כמחצית מהשוכרים בארה"ב מוציאים יותר מ-30% מהכנסתם על דיור, כאשר החמישון העני ביותר מוציא כ-50%. סובסידות ודיור מוגן או ממשלתי כמעט ואינם קיימים.
ואם ההיסטוריה הלא רחוקה יכולה ללמד דבר או שניים, ברור שהפגיעה בשכבות האוכלוסייה תהיה לא פרופורציונלית. לפי האגודה לזכויות האזרח (ACLA), במשבר 2008 והמיתון שהתלווה לו צנח ההון העצמי של משקי הבית הלבנים ב-9% (משווי חציוני של 92,950 דולר), בעוד הונן של האוכלוסיות הלא-לבנות נפל ב-12% (משווי חציוני של 14,200 דולר). כמו כן, משקי בית שחורים ולטיניים היו בעלי סיכון גבוה ב-50% כמעט לעיקול לעומת עמיתיהם הלבנים. זו היתה מכה קשה במיוחד עבור אוכלוסיות שגם כך מדשדשות כלכלית, אחרי מאות שנים של גזענות ממוסדת שאסרה עליהם לצבור הון, ולתקופה אף ראתה בהם הון שניתן לסחור בו.
רוח המפקד העליון
לפי סקר מרשם האוכלוסין האחרון, שהארגון מבצע מדי שבוע מאז פרוץ הקורונה, כ-12.4% מבעלי הבתים דחו או לא שילמו את המשכנתה בחודש יוני, ומתוכם רק ל-50% היתה הכנסה קבועה. 24.5% ממי שהצליחו לפרוע בזמן חלק מהתשלום, שקעו בחובות עמוקים יותר ו-23.3% השתמשו בחסכונות שלהם. בכל מקרה, מרביתם לא הצליחו לשלם את מלוא תשלום המשכנתה. בקרב השוכרים, המצב עגום יותר. 22% מכלל השוכרים (כ-110 מיליון איש) לא בטוחים כיצד ישלמו את שכר הדירה הבא ו-20% אמרו כי כבר דילגו על תשלום שכירות.
3 צפייה בגלריה
סבור כי הנגיף פשוט "ייעלם". נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בתדרוך הקורונה הראשון מאז אפריל
(צילום: Getty Images)
כדי להתמודד עם האסון המתקרב העביר הקונגרס את תוכנית HEROES בשווי 100 מיליארד דולר, המאריכה את תשלומי האבטלה עד 1 בינואר 2021. לפני כמה שבועות הגישה הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת' וורן הצעת חוק להארכת תוקף הקפאת הפינויים והעיקולים עד מרץ 2021.
בינתיים כל ההצעות מתקבלות בביטול על ידי המפלגה הרפובליקנית ששולטת בסנאט. בשלב ראשון, משום שלא האמינו כי יהיה צורך בהמשך סיוע מסיבי, זאת ברוח "המפקד העליון" הנשיא דונלד טראמפ שסבור כי הנגיף פשוט "ייעלם" ויש לפתוח באגרסיביות את הכלכלה האמריקנית.
היום הסירוב נמשך ברקע שתי מחלוקות עיקריות. האחת היא הרצון של המפלגה הרפובליקנית לכלול בתוכנית הגנות מרחיקות לכת מפני תביעות של עובדים נגד בעלי עסקים בכל הנוגע לאחריות על בריאותם. השנייה נוגעת לטענה כי גובה דמי האבטלה יוצר תמריץ שלילי לחזור לעבודה. בינתיים לא הוגשה הצעה לתוכנית חלופית.
ברקע ההתנצחויות, האבטלה נסקה ל-11.1% ויותר מ-6 מיליון אמריקנים הגישו בקשה לתלושי מזון (SNAP) בין מרץ למאי. מספרם עומד כעת על 48 מיליון איש, זינוק של 17% לעומת רבעון קודם לכן.
החשש הוא שכאשר יתחילו הפינויים והעיקולים, תנועה אדירה של מפונים תתחיל אל קרובי משפחה, המקלטים הציבוריים והרחוב. מחקר של אוניברסיטת קולומביה מעריך כי בקצב הנוכחי, שיעור מחוסרי הבית עלול לזנק בעד 45% עד סוף השנה, שהם 250 אלף מחוסרי בית נוספים. אם תמיכה ממשלתית לא תגיע ומהר, היכולת של הממשל להתמודד עם המגפה תצטמצם עוד יותר, במיוחד במציאות שבה הכלי המרכזי לשלוט בהתפרצות הוא סגר בבתים.
