"זה לא פשוט, לפעמים נוצר סיר לחץ, אבל צריך לחסוך כמה שיותר כסף". כך סיפרה הבוקר (חמישי) בריאיון לאולפן ynet הילה בן זקן (32), שחזרה לגור בבית הוריה בקיסריה כמה חודשים לאחר פרוץ משבר הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בן זקן היא לא היחידה שחזרה להורים בעקבות המשבר. מדו"ח הלמ"ס שפורסם אתמול עולה כי למעלה ממחצית מבני 18-34 גרים עם ההורים, וההערכה היא שהשיעור הזה רק צפוי לעלות.
"גרתי קודם בירושלים ובסביבות חודש מאי חזרתי לקיסריה. גם כדי שאימא לא תהיה לבד בזמן של סגר ובידוד, וגם כדי לחסוך. הפחד הזה שלא יודעים מה הולך לקרות קצת גורם לחרדה, אז באמת יש את העניין של לא לבזבז אם אפשר", סיפרה בן זקן והוסיפה, "כבר עכשיו אני חושבת על המסלול לצאת החוצה, כנראה אתחיל עם איזשהו סאבלט".
גם אריה חפץ (25), חזר לגור עם ההורים ברמלה בשל הקורונה. "זו חוויה מאוד מרגשת לחזור פתאום. גרתי בתל אביב במשך שנה וחזרתי לאימא. אומנם לא מהפן הכלכלי, אבל אם אין פאבים ומקומות בילוי, אז לפחות יש את האוכל של אימא".
שניהם מסכימים כי לא מדובר בחוויה פשוטה, אשר דורשת הסתגלות מחדש. "בהחלט צריך להיות סבלניים יותר, זו התנסות ולמידה. אבל מקווים שזה יעבור אוטוטו", סיפר חפץ. בן זקן הסכימה: "אימא שלי ואני סבבה אז אני יכולה להביא חברים לפעמים, אבל יש רגעים שהיא קוראת לי לקפל כביסה וזה מוזר".
על פי הלמ"ס, עוד לפני התחדשות עליית המחירים והמשבר הכלכלי, שבו נתונים רבים מאזרחי המדינה בימים אלה, התגוררו כ-50% מהצעירים עם הוריהם. לצד זה, מציינים בלמ"ס כי "ניתן לצפות שבעקבות מגפת הקורונה, אחוז הצעירים הגרים בבית הוריהם יעלה בגלל קשיים כלכליים, דחיית נישואין או למידה מרחוק של סטודנטים".
בשנת 2020 נצפתה עלייה בשיעור הצעירים שגרים עם ההורים בקרב בני 18-34, ללא בן או בת זוג או ילדים משלהם, מ-50.3% בשנת 2019 ל-51.5% בשנת 2020. בקרב בני 18-24 נרשמה עלייה מ-84% ב-2019 ל-85.9% בשנת 2020.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2018 גרו במשקי הבית בישראל 1.96 מיליון צעירים בני 18-34, כאשר מחציתם, 978 אלף, התגורר בבית הוריהם, ללא בן או בת זוג או ילדים משלהם. כ-830 אלף, שהם 42% מהצעירים, התגוררו עם משפחה משלהם, וכ-127 אלף, שהם 7%, גרו ללא משפחה במשק בית לא משפחתי - לבד או עם שותפים.
בשנים 2000-2018 נרשמה עלייה בשיעור הצעירים שגרים עם הוריהם ובמקביל חלה ירידה בשיעור הצעירים שגרים עם משפחה משלהם. בלמ"ס הסבירו כי תופעה זו מתלווה לדחיית הנישואין הראשונים לגיל מאוחר יותר. דפוסים אלו נצפו הן באוכלוסייה היהודית והן בערבית, כאשר אצל הערבים השינויים היו מהירים יותר.
אחוז הגברים הערבים בני 25-34 שגרו עם הוריהם היה גבוה פי 1.6 מאחוז הגברים היהודים. אצל הנשים בנות 25-29 שיעור הנשים הערביות שגרו עם ההורים עמד על פי 1.2 מהנשים היהודיות בגילאים אלה ובגיל 30-34 חל גידול בפער לפי 1.4.